ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לא רק שאסור לשקר אלא שהתורה מדגישה "מדבר שקר תרחק", אבל ישנם מצבים שלמען השלום מותר לשנות בהם מהאמת. חז"ל אומרים (במסכת כלה) שאהרן הכהן היה משנה מפני השלום, כדי לפייס בין אדם לחברו. אז כשחז"ל קובעים שהעולם קיים גם על האמת וגם על השלום, למה בדיוק הם מתכוונים?
בתורה ישנו דבר מעניין מאוד: תיאור הקמת המשכן אורך כמעט ארבע מאות פסוקים, פי עשר ויותר מתיאור בריאת העולם. בפרשות תרומה ותצוה אומר הקדוש ברוך הוא למשה איך לבנות ובפרשות ויקהל ופקודי התורה מספרת איך הפרויקט התבצע. בשביל מה לחזור על הכל מהתחלה?
קרוב אליך (659)
רבנים שונים
47 - אמת של ילד
48 - דווקא לא מושלמים
49 - הגיון ליבי - בשמחה נטו
טען עוד
אשה אחת הולכת לקניות. היא מסיימת ויוצאת עם כל השקיות אל מגרש החנייה, מחפשת ומחפשת אבל לא מוצאת בשום מקום את המכונית. פתאום היא נזכרת במשפט שבעלה תמיד אומר לה: "אל תשכחי את המפתחות בתוך המכונית שלך, אחרת מישהו ייקח לנו אותה!". היא מפחדת. אולי שכחתי את המפתחות בפנים? היא פותחת את התיק ומגלה שהמפתחות לא שם. היא כבר מדמיינת לעצמה איזה "מי שברך" היא תקבל מבעלה. בתושייה מרובה היא מתקשרת למשטרה ומבקשת שיתחילו לחפש את המכונית בשיא המהירות. "זה לא רק עניין של גניבה, יש פה גם 'שלום־בית' על הפרק", היא מאיצה בהם, "בבקשה תודיעו לי ברגע שתמצאו אותה". עוברות עשר דקות, עשרים דקות, ואין מכונית. גשם מתחיל לרדת והיא עומדת שם רטובה עם כל השקיות. בסוף היא נכנעת ומתקשרת לבעלה. "אל תשאל – שכחתי את המפתחות במכונית, והיא נגנבה". הבעל מקשיב היטב ואומר לה: "על מה את מדברת? את לא זוכרת שהבאתי אותך לקניות? אפילו נתת לי את המפתחות שלך, והשארתי אותך שם". האשה מופתעת, בתחושת הקלה אומרת לו: "אוי! אתה צודק, שכחתי לגמרי. בבקשה ממך תבוא מהר מהר, כי יורד גשם ואני נרטבת עם כל השקיות. קח אותי מפה!".
"מצטער מאוד", עונה הבעל, "אבל אני לא יכול לבוא בזמן הקרוב".
"מה זאת אומרת אתה לא יכול?"
"מצטער, לא יכול".
"מה יש לך שהוא חשוב יותר מלחלץ את אשתך שעשתה פדיחות עם המשטרה ועומדת רטובה בגשם עם שקיות של קניות שכבר נראות כמו שקיות אשפה?"
"אני מצטער, אני במעצר. מאשימים אותי שגנבתי את המכונית שלך...".
יש הסתבכויות שעקרונית לא אמורות להתרחש, אבל בפועל המציאות מסתבכת לנו בין האצבעות. בית הכלא מיועד לפושעים ולא לבעלים... האישה שעמדה עם השקיות בגשם רצתה את בעלה ואת המכונית, היא רצתה לפתור את הבעיה ולא לסבך אותה, אבל בין הכוונה ובין המציאות ישנם פערים. בשטח דברים יכולים להתפקשש לנו בלי שנתכוון. זהו ההבדל הגדול בין העולם האידיאלי, עולם המחשבה, ובין עולם המעשה.
לכל אדם יש את המצב כמו שהוא בתכנון, וכמו שהוא יוצא לפועל. כשבחור נכנס לישיבה או בחורה לאולפנה או לסמינר, יש להם תוכנית איך הוא או היא הולכים לעבוד את ה', איזה מין לימוד, תפילות וגמילות חסדים הם יעשו. כשזוג מתחתן, גם לחתן וגם לכלה יש תמונה בראש – איך יראה שולחן השבת שלנו, איך נבנה את הבית ואיך נחנך את הילדים. לכל אחד יש בראש אידיאל נפלא, איזו מין משפחה תהיה לו. לפעמים אדם חושב שכשהוא יתבגר הוא יגיע למעמד מסוים, לעיסוק מסוים. אולם בפועל... כל דבר, ולא משנה באיזה תחום, כשהוא מגיע לכדי מעשה, זה עולם אחר לגמרי. זה לא קורה כמו שדמיינו מראש, לפעמים התכנון מתרחש בצורה חלקית בלבד, ולפעמים כלל לא.
ככה גם בעבודת ה' שלנו. אדם עומד בראש השנה או ביום כיפור, מתפלל ובראש הוא מדמיין איך השנה הבאה תהיה שונה לחלוטין. הוא הולך להיות אדם אחר! בתפילת נעילה הכל קדוש, הכל נקי, טהור. אין לו אגו, הכל שונה. אך למעשה, זה לא בדיוק ככה.
זהו גם ההבדל בין משכן ראשון למשכן שני: במשכן הראשון ה' אמר איך צריך לעשות אותו, זה האידיאל. אבל המשכן השני הוא אותו משכן שעשו בפועל. לכן הראשון נקרא משכן של מעלה, זה המשכן הנקי, הרצון הטהור, בלי אגו ואינטרסים, ואילו המשכן של מטה – זה משכן לא לגמרי נקי, שיש בו אגו.
לכל אדם יש חלק של משכן של מעלה, בתפילת נעילה, תחת החופה, בהתוועדות או כשהוא נכנס לחדרו של הרבי שלו. בזמנים האלה האדם נמצא במשכן של מעלה. אז באות לידי ביטוי המעלות שלו – התכונות הטובות, הנשמה האלוקית. ואילו בחיי היום־יום האדם נמצא ב"משכן של מטה", עם מידות רעות, תשוקות, ספקות, פחדים, דיכאונות ונפילות.
בפרשת פקודי, בעת עשיית המשכן, כתוב המון פעמים שבני ישראל בנו את המשכן "כאשר ציוה ה' את משה". זה מופיע תשע־עשרה פעמים! למה צריך לחזור על זה כל־כך הרבה פעמים? יש באור נפלא של הרב מבריסק, הגר"ז: בגמרא נחלקו חכמים האם אפשר לצמצם או אי־אפשר לצמצם. הכוונה היא האם יכול להיות ששני דברים במציאות יהיו בדיוק באותה מידה או יתרחשו בדיוק באותו זמן (לדוגמה: האם ייתכן ששני גדיים יוולדו בדיוק באותו הרגע). ההלכה היא כחכמים שאומרים שבעולם הזה אין בדיוק.
שואלת הגמרא: אם אי־אפשר לצמצם, אם אי־אפשר להגיע בעולם הזה לדיוק מוחלט, איך אפשר לבנות את כלי המשכן במידות שציווה ה', הלא אם זה ייצא זה מילימטר פחות או מילימטר יותר, זה לא יהיה לפי מה שהתורה אמרה? והגמרא עונה (בכורות יז) שמכיוון שאדם עושה את מה שהוא יכול, נוח לו לקדוש ברוך הוא מכך. לקדוש ברוך הוא זה מספיק, זה "כאשר ציווה ה'".
ה' ציווה משהו מדויק לחלוטין, מושלם. והוא ברא אותנו ללא היכולת "לצמצם" ולהיות לגמרי מדויקים. זהו הדין והשלום שעליהם העולם קיים. אבל למה הוא עשה את זה, למה הוא תכנן את התסבוכת הזאת? ואיפה הלב של הקדוש ברוך הוא נמצא, מה הוא באמת רוצה?
המשך יבוא...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
