ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אייר, ה'תשנ"ח
זכות ההחלטה בדבר הכיתוב על מצבה
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
245 - מילת תינוק שנולד עם HYPOSPADIAS
246 - זכות ההחלטה בדבר הכיתוב על מצבה
247 - חגיגת בר מצווה של אח לא יהודי
טען עוד
פלוני שנפטר לפני שנים רבות נקבר תחת מצבה עם כיתוב לועזי בלבד. אשתו נפטרה זה עתה והמשפחה מבקשת לרשום על מצבה את שמה רק בלועזית, כדי שלא יחשבו שהבעל לא היה יהודי ולכן שמו נרשם רק בלועזית.
האם המשפחה רשאית לדרוש מהחברא קדישא לחזור במקרה זה למנהג הישן והאם יש כלל ענין הלכתי בכתב עברי על גבי מצבה?
תשובה
1. אין לדרוש מן החברה קדישא למלאות את בקשת המשפחה, אלא להיפך - אין להרשות אף לא לאדם אחד לשנות מתקנות החברה וממנהגיה, שכן יש לה דין ז' טובי העיר בכל הנוגע לסדרי הקבורה 1 . אך מותר, כמובן, לבקש רשות מן החברה לשנות ממנהגה, ואם יתנו רשות - מותר יהיה לנהוג כמבוקש 2 .
2. לא מצינו בשום מקום שאסור לכתוב על מצבה בלשון אומות-העולם, אך באשר לתאריך, יש להקפיד לכתוב את התאריך העברי דווקא, ולא את זה שלהן 3 .
3. לאור האמור לעיל נראה שיש לפעול בדרך זו:
הפתרון הרצוי הוא להוסיף על מצבתו של האב כמה מילים בעברית, ובכך להשוותה למצבת האם.
אם אי-אפשר לעשות כן, יש לנסות לשכנע את המשפחה, בדרכי נועם, בחשיבות קיום תקנות החברה קדישא, ולהסביר שבחששם אין ממש 4 .
אם המשפחה לא תשתכנע, יש לבקש מן החברה להרשות למשפחה זו לחרוג מן התקנה המקובלת, שהרי אין איסור של ממש בכתיבת אותיות לועזיות על המצבה 5 .
________________________________________
"גשר החיים" (ח"א פ' לג אות ב סע' ב), עפ"י "מגן אברהם" (שו"ע אורח חיים סי' קנג ס"ק מא).
2 "גשר החיים" (שם).
3 "גשר החיים" (ח"א פ' כח אות ג סע' ד), "כל בו" על הל' אבילות (פ' חמישי סי' ג אות ה). והוסיף ה"כל בו" שם, שאם נהגו באותו המקום לכתוב את התאריך של אומות-העולם, אין לעשות מחלוקת בשל כך, מכיוון שאין מתכוונים לדבר רע. ואם כותבים את שני התאריכים, ודאי שפיר דמי.
4 שכן אנשים יבינו, שמצבת האב נכתבה בזמן שנהגו לכתוב בלועזית, ולא יחשבו שהיה גוי. ועוד - אם יחשדו שהאב גוי, אין בזה לעז על הבנים.
5 על-פי רמב"ם (פ"י מהל' אבל הל' ז) שלגבי ענייני אבלות יש להתחשב גם בכבוד החיים. וכן איתא ב"פתחי תשובה" (יורה דעה סי' שמה סק"א). ועיין גם בדיון בגמרא (סנהדרין מו ע"ב).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

סודו החינוכי של חודש שבט

איך ללמוד גמרא?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך מותר להכין קפה בשבת?

לאן שבים ולמה מתוודים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















