ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
הגמרא אומרת שאם אדם אמר לאשה "הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק", היא מקודשת אפילו אם הוא רשע גמור, שמא הרהר תשובה בדעתו. מצד שני, אמרו חז"ל שהרהורי עבירה קשים מעבירה, ומכאן אנו למדים שעל ידי הרהור אחד אדם יכול להתהפך מיד מקצה לקצה.
הסיבה לכך היא שעיקר דמות האדם היא במחשבתו, שהיא הצד העליון שבו, ולא בפעולותיו. כשאדם חוטא בפעולה, איבריו החיצוניים והנמוכים נפלו בחטא, אך כשהוא מהרהר בעבירה הוא מטמא את היכלו הפנימי.
כשם שהדברים נכונים לעבירה, כך גם לגבי תשובה, ואף יותר מכך מפני שמידה טובה מרובה ממידת פורענות. כשעולם המחשבה שלנו עסוק בתיקון חטאינו ובתשוקה להתקרב אל ה', הפנימיות שלנו מתהפכת לטובה. וכשם שמחשבת עבירה דוחפת אותנו פעמים רבות לעשות את העבירה בפועל, כך כשאדם מהרהר בתשובה הוא נדחף לסדר את מעשיו על פי מחשבתו הטובה.
לפעמים אני סולח למישהו בראש אבל לא בלב. איך מגיעים למחילה גמורה?
קרוב אליך (659)
הרב נחמיה וילהלם
255 - לחזור בתשוקה
256 - אז הרהרתי בתשובה, אז מה?
257 - לְחַדֵּשׁ יָמֵינוּ
טען עוד
המחילה על המעשים מסיימת את הפגיעה, ועם זאת מותירה אותנו עם עבודה פנימית למחול בלב שלם.
עיקר העבודה היא להתבונן כמה היינו רוצים שימחלו לנו אחרים שפגענו בהם, גם אם קשה להם וגם אם הדבר גורם להם חיבוטים פנימיים. וכמו שאנו פונים לה' יתברך שימחל לנו, כך עלינו להפעיל בתוכנו את יכולת המחילה.
איך אפשר לעבוד את ה' מהלב ולא 'כי צריך'?
ראשית, אין לשלול את ה'צריך'. זהו חלק מעבודת ה', ולכן נקראת כך המצווה – מפני שהיא מצווה עלינו, כשם שעבד עובד את אדונו כי צריך, ואף אם הוא עושה כן מכל הלב עדיין עומדת המחויבות בלב מעשיו. אדרבה, כשאנו עושים מכל הלב מתגלה הפן האנושי של התורה, אך כשאנו עושים 'כי צריך' מתגלה כי המצווה היא אלוקית.
הדרך לעשות את הדברים מהלב היא לתקוע את מחשבתנו ברוב טובות ה' עלינו: שהוא דואג לכל מחסורנו בגופנו, בנפשנו וברוחנו, ולהתבונן בכך שכל דברי התורה אינם כדי להציק לנו או להכביד עלינו אלא "לטוב לנו כל הימים". כשאדם יוצא מנקודת המבט האמיתית, שכל מצוות ה' הם טובה עצומה שנובעת מאהבת אין קץ של הקדוש ברוך הוא אלינו, מתוך כך הוא שמח בהן ועושה אותן מאהבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
