ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
הנחת השאלה היא שיש את החיים שלנו, וחלק מסוים מהם הוא הקשר שלנו עם ה'.
אך חז"ל דורשים מהפסוק "כל הנשמה תהלל י־ה הללויה" שעל כל נשימה ונשימה צריך אדם להודות לה' ולהלל אותו. ההדרכה להודות על כל נשימה נובעת מתוך ההכרה שלכל רכיב, כל חלק ופירור של חיי האדם – אין מקור אחר מלבד השפע האלוקי. ככל שהאדם דבוק יותר בשורש המציאות, כך חייו עשירים, עמוקים, נעימים ואמיתיים יותר, וכמו שאומר הכתוב: "ואתם הדבקים בה' א־להיכם חיים כולכם היום".
ההרגל להזכיר שם שמיים מקשר את האדם לדבקות אלוקית כזו שמתפרשת ומתפשטת על פני כל גווני ורגעי המציאות. אשרינו מה טוב חלקנו, ששם שמיים שגור על פינו.
הבן שלי עוד מעט בר מצוה ולא אוהב ללכת לתפילה. להכריח אותו או לוותר? קשה לי לראות אותו נשאר בבית ומעביר את הזמן...
קרוב אליך (654)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
343 - פאזל קרוע
344 - מה העניין להגיד על כל דבר 'ברוך ה'' או 'תודה לא־ל'?
345 - מטבע של אש?
טען עוד
החינוך עומד על שני אדנים – אהבה וקבלה ללא תנאי של "ימין מקרבת", יחד עם גבולות שילדינו כל כך זקוקים להם. מעל גיל בר מצוה, הצבת הגבולות היא מעשה יותר עדין וזהיר, אך גם בני עשרה זקוקים פעמים רבות ליעדים תובעניים ולמגבלות מאוזנות.
עניין התפילה הוא מהיותר רגישים, מפני שהוא מזקיק את הרצון התמידי ואת הלב ולכן זהו תחום שרצוי לנהוג בו בעדינות רבה עוד יותר.
מומלץ מאוד להתייעץ עם דמות חינוכית שמכירה את הבן, כי לעתים יש חלקים שההורים לא יכולים לראות ודווקא דמות חיצונית שמלווה את הנער יכולה לסייע רבות.
אני יוצא עם בחורה, ולמרות שאני מחבב אותה יש בינינו מרחק רגשי. עד כמה אפשר להרעיף חיבה (מילולית) בשלב זה של הקשר?
תלוי איזה סוג של דברי חיבה. אם אלה דברי חיבה כגון מחמאות ושבחים שנוהגים במערכות יחסים בכלל בין בני אדם, וכך הן נאמרות וכך הן מתקבלות, הדבר מתאים. גם אז צריך זהירות מרובה, מפני שבקשר בין איש לאישה העולם הרגשי והקשר הנפשי עלולים להתעצם במהירות ובחריפות. ביטויים שנוהגים בין בני זוג, ראוי להם שיישמרו עד לאחר שבני הזוג יכרתו ביניהם ברית קדושה.
הזמן שלפני הנישואין נועד לאפשר בחירה נכונה ולא כדי להיות קשר העומד בפני עצמו. אמנם, לעתים כדי שהבחירה תהיה נכונה צריך תחושת בהירות וודאות פנימית ש"זה שלי", ויחד עם זאת כיון שהקשר טרם הגיע, צריך משנה זהירות ועדינות גדולה כדי לא לחצות את הקו העדין של יצירת הודאות אל קשר זוגי העומד בפני עצמו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.













