ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
כך השבתי: במסגרת שיח של אדם עם בוראו ואלוקיו, מצינו שגדולי ישראל שואלים שאלות נוקבות, ואף מטיחים טענות כלפי שמיים. וכאשר הכול נאמר מתוך אמונה וכנות, אזי מתוך המשבר והתפילה הקשה מקבלים כוחות להמשיך ללכת בדרכי ה' ברמה גבוהה יותר. וכדרך שאמר דוד: "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה. עורה למה תישן ה', הקיצה אל תזנח לנצח" (תהילים מד, כג-כד). וכן טען כלפי ה', שאחר שהבטיח לעזור למלכות בית דוד - "ואתה זנחת ותמאס... חיללת לארץ נזרו. פרצת כל גדרותיו... שסוהו כל עוברי דרך היה חרפה לשכניו" (תהילים פט, לט-מז). וכן נאמר: "ותאמר ציון עזבני ה', וה' שכחני" (ישעיהו מט, יד), וה' השיב שלא שכח וקרובה ישועתה לבוא. לכן בני משפחות הקדושים יכולים לטעון מדוע אביהם הצדיק, שלא אשם בכל המחדלים, וחירף נפשו להציל את בני ישראל, נהרג על קידוש השם, ואיך ה' לא שמר עליו והשאיר אותם יתומים. ואם מתוך אמונה ויושר לב יטענו כך, ויזכו להתפלל אל ה', ה' יעזור ויצמיח להם נחמה, ברכה וישועה.
בנוגע למאורעות אין מקום לכעוס
אולם עם ישראל ככלל, בנוגע למה שאירע בשמחת תורה, אינו יכול להתלונן. שכן ה' נתן לנו בחירה חופשית, ועם ישראל בחר לנסות לפייס את אויביו באמצעות ויתורים תוך התעלמות משאיפתם להחריב את מדינת ישראל. לפני כשלושים שנה, במסגרת הסכמי אוסלו, הממשלה הסכימה להכניס לארץ את ארגון המרצחים אש"ף, לציידו בנשק ולאפשר לו להקים רשות פלשתינית, תוך התעלמות מהמשך החינוך שלו למלחמה בישראל. לאחר מכן, בשנת תש"ס (2000), הורתה הממשלה לצאת מלבנון במהלך חד־צדדי תוך בגידה בצד"ל. הנסיגה נתפסה כתבוסה משפילה, העלתה את קרנו של החיזבאללה כארגון הראשון שהניס את צה"ל ובכך נעשה לכוח המוביל בלבנון, ומאז הוא הולך ומתחמש עד לכדי איום חמור על כל מדינת ישראל. הנסיגה גם עודדה את אויבינו ביהודה ושומרון לפתוח באינתיפאדה השנייה. לאחר מכן בשנת תשס"ה (2005) הממשלה החריבה את כל יישובי גוש קטיף, ובעקבות זאת חמאס השתלט על עזה. לאחר מכן, למרות שניתן היה להבחין בכוונת חמאס לתקוף את ישראל, ראשי מערכת הביטחון זלזלו בכוחו. גם כאשר חמאס תקף את ישראל הם הסתפקו במבצעים מוגבלים שאחריהם הוא המשיך להתחזק.
בהסכמים מחפירים מדינת ישראל שחררה מחבלים רבים תמורת חטופים אחדים שלנו. העסקה החמורה מכול הייתה בשנת תשע"ב (אוקטובר 2011), כאשר שוחררו 1,027 מחבלים תמורת גלעד שליט. פרט לכך ששחרור המחבלים תמרץ אותם להמשיך ללחום בנו, המחבלים המשוחררים חזרו לעסוק בטרור, והם שארגנו את מתקפת החמאס בשמחת תורה שגרמה למיתתם של קרוב לאלף וחמש מאות יהודים על קידוש השם. גם כאשר הגיעו לראשי מערכת הביטחון התרעות חמורות על כוונות החמאס לתקוף יישובים יהודיים, התעלמו מהן מתוך תפיסת עולם מוטעית שלא מבינה את מטרת אויבינו.

רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
727 - לקחים מחנוכה לימינו
728 - האם מותר להתריס כלפי שמיא?
729 - תקווה ושמחה בזמן המלחמה
טען עוד
בשנה האחרונה בעקבות המחלוקת הקשה סביב מערכת המשפט, כאשר טייסים הודיעו על כוונה לסרב ללחום באויב, במקום להבין את חומרת הפגיעה בכוח ההרתעה של מדינת ישראל ולהדיחם באותו יום, ראשי מערכת הביטחון העצימו את טענותיהם תוך איום פומבי על הממשלה שיכולתו של צה"ל נפגעת, ובכך עודדו את האויב לתקוף. גם מההתרעות בלילה האחרון שלפני ההתקפה התעלמו, לא העירו את ראש הממשלה ולא הכינו את הכוחות שנועדו לכך להגן על היישובים, ואף לא דאגו להעיר את החיילים הסמוכים לגבול כדי שיוכלו להתכונן להתקפה.
במצב כזה קשה להאשים את ריבונו של עולם. ה' נתן לנו חוכמה להבין ולתכנן את דרכינו, ונתן לנו עוצמה כלכלית וצבאית, וכאשר אנחנו בוחרים בחירות מוטעות האשמה עלינו. צריך לעשות חשבון נפש עמוק כדי להבין כיצד ראשי מערכת הביטחון, שאין לי ספק שטובת מדינת ישראל לנגד עיניהם, כשלו כל כך בהבנת האויב ובהכנת הצבא למלחמה הנדרשת נגדו.
הגירת ערבים מעזה למדינות אחרות
למרבה הצער, חשבון הנפש הכולל עוד לא התחיל להיעשות, וחובה לעשותו גם תוך כדי מלחמה, כי במלחמה ניתן להתחיל להניע תהליכים גדולים שיובילו להישגים לטווח ארוך. הגיע הזמן שנציגי הממשלה יתחילו להעלות גם את הפתרון של הגירת המעוניינים מעזה. שכן אחרי הכול, נדמה שאין פתרון אחר. אם יישארו במקומם, קרוב לוודאי שיחזרו לסורם ונצטרך להמשיך להילחם בהם.
פסלונים של צורות אדם וחיות
שאלה: האם מותר להעמיד על מדפים בסלון פסלונים קטנים של צורות אדם כדוגמת חיילים, ליצנים, מנהיגים, סופרים וחסידים רוקדים, וכן פסלונים של בעלי חיים?
תשובה: אסור לייצר פסלונים בצורת אדם אבל מותר להחזיקם בבית לקישוט. ופסלונים של בעלי חיים מותר לייצר ולהחזיק בבית.
נבאר את הדין בהרחבה: איסור חמור לעשות פסל כדי לעובדו עבודה זרה. בנוסף לכך אסרה התורה לעשות לשם נוי פסלים וצורות שמזכירות כוחות עליונים, שהרואים אותם עלולים לטעות ולדמות שיש להם כוח והשפעה וירצו לעובדם כאלילים. שנאמר: "לא תעשון איתי, אלוהי כסף ואלוהי זהב לא תעשו לכם" (שמות כ, כ).
איסור עשיית פסלים לשם נוי חל על שלושה סוגים של פסלים: א) צורת אדם, כי האדם נברא בצלם אלוקים. ב) צורת מלאכים ג) גרמי שמיים - שמש וירח וכוכבים (עבודה זרה מג, ב). ופסלים בצורה של שאר דברים כמו בעלי חיים - מותר לעשות. בנוסף לכך אסרו חכמים להשהות בבית פסל שרגילים לעובדו, שמא יחשדו במי שמחזיק בו שהוא רוצה לעבוד את הפסל שבביתו. אבל אם אין מקום לחשד כזה, מפני שאין מי שמחשיב פסלונים אלה כאלילים, אין איסור להשהותם בבית.
לפיכך, אסור לייצר פסלונים בצורת אדם, אבל אם נוכרים ייצרו אותם, כפי שמקובל כיום שמייצרים פסלונים אלה בבתי חרושת בחו"ל, מותר לקנותם ולקשט בהם את הבית (חכמת אדם פה, ו, ועוד רבים). אומנם יש אומרים שעדיף לא לקשט את הבית בפסלון שלישראל אסור לעשות.
לעשות פסל של חצי אדם
האיסור לעשות פסל בצורת אדם הוא דווקא פסל של אדם שלם, עם פרצופו וכל גופו. בין אם הוא פסל שלם מכל צדדיו, ובין אם הוא תבליט של צידו הקדמי עם כל פרצופו וגופו. אבל מותר לעשות פסל אדם שיש בו חיסרון ניכר, כגון להחסיר בו חלק מהאוזן או הרגל. וכן מותר לעשות ביוסט, היינו פסל של אדם עם פרצופו המדויק וחצי גופו, כדוגמת פסלי הנשיאים הקודמים בחצר בית הנשיא. וכן מותר לעשות תבליט של פרופיל, הואיל ורואים בפרופיל רק עין אחת ויד אחת ורגל אחת (תר"י, רא"ש, טור ושו"ע ורמ"א קמא, ז, ועוד רבים). ואומנם יש מחמירים בזה (סמ"ג, מהרי"ט), אולם הלכה כדעת רוב הפוסקים שהתירו.
האם מותר לשחק בבובות של ילדים
שאלה: האם מותר לקנות בובה למשחק, או שמא היא נחשבת כפסל אדם שאסרה התורה? ואם קנו, האם צריך להסיר מהבובה אוזן או אף או עין, כדי שלא תהיה שלמה? ואם נפלה יד לבובה, האם מותר להחזיר את היד למקומה?
תשובה: לא רק שמותר לקנות בובות ואין צורך להסיר מהן דבר אלא אף מותר ליהודים לייצר בובות. שכן איסור התורה לעשות פסלים בצורת אדם הוא בתנאי שמדובר בפסל גדול או קטן שנעשה כדי להעמידו באופן מכובד. אבל מותר לעשות בובה שנעשית לשם משחק ילדים, הואיל ואינה דומה כלל לפסלי האלילים, שאין מעמידים אותה בכבוד, עובדה שלעיתים מניחים אותה על הארץ והיא מתלכלכת. כך כתב המהרי"ט (יורה דעה לה). וכן פסקו בדור האחרון הרב קאפח (תשובות לז) והרב עובדיה יוסף (יחוה דעת ג, סד).
אומנם יש שהחמירו להחשיב בובה כפסל שאסור לייצר ואף החמירו שלא להשהותה בבית בלא לפגום דבר בפרצופה (שבט הלוי ז, קלד). אולם העיקר להלכה שמותר ליהודי אף לייצר בובות למשחק, וכך הוא מנהג ישראל. לפיכך גם אם נפלה היד של הבובה מותר לתקנה, כי אין איסור עשיית פסל חל על בובה למשחק. קל וחומר שמותר לקנות בובה שיוצרה על ידי נוכרים, שכן איסור השהיית פסל בבית הוא מדברי חכמים, כדי שלא יחשדו בו שהוא רוצה לעבוד את הפסל, וכאשר אין שום חשש שיחשדו בו אין איסור.
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".














