בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • וירא
קטגוריה משנית
undefined
4 דק' קריאה • 41 דק' צפיה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

בענדעט בן יצחק

א. בראשית יח' – וד' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה. ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ. כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט. רש"י - אשר אני עושה - בסדום, לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו, אני נתתי לו את הארץ הזאת, וחמשה כרכין הללו שלו הן.. קראתי אותו אברהם, אב המון גוים, ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי. ב. בכור שור - כך דרכו של הקדוש ברוך הוא לגלות לעבדיו מה שהוא עושה, כדכתיב "כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים", ואברהם עבדי ואוהבי ראוי שאגלה לו סודי. ג. עמוס ג' - כי לא יעשה א-דני ה' דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. אריה שאג מי לא יירא א-דני ה' דבר מי לא ינבא. אלשיך - ואינו מגלה כי אם כדי שנודיע ונתרה בכם ולא נוכל לכבוש נבואתנו. מלבי"ם - לא יעשה ה' דבר הרעה להוציאו תיכף אל המעשה כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים ושולחם להזהיר את העם שישובו ממעשיהם ויבטלו הגזרה כדי שלא יבא לידי מעשה, והנביא בודאי יעשה שליחותו וילך להזהיר את העם כי אם ה' אלהים דבר מי לא ינבא, הלא ודאי יחרדו הנביאים וינבאו ויזהירו את העם. ד. אורות הקודש ג' מוסר הקודש מז' - הכניסה אל אושר החיים, של היחיד ושל הכלל, לא תהיה נגמרת בחפץ עדין לבד, להשתמש עם הכחות המרוכשים כבר או המנוחלים מני אז לטובה, כי אם כשהרצון הטוב יתעמק כל כך וישלח פארותיו ויעמיק שרשיו, עד כדי התגברות כח החיים לרכוש עוד הרבה אמצעיים וכחות, כדי להוציא על ידם אל הפועל את אותו אושר החיים המבוקש, של חפץ הטוב העדין והקדוש. איש חיל, זהו מובן הצדק החי, שמתהפך אז לכח פועל ומהוה. אין שום ישועה שלמה באמת, כי אם אותה שהנושע פעל להופעתה בפועל ידיו. וזהו יסוד הצדק שבעבודת האדם, רכישת כחות וסידורם, למטרת החיים היותר עליונים ומקודשים.. וכל יסוד צפית הישועה, הבאה מתוך פלפול החכמה המנוחלת, חכמת הרזים, שאורו של משיח גנוז בה.. היא היא יוצרת את הערכים של החיל, של רכישת הכחות וריכוזם למטרת האושר העולמי הכללי. ה. שבת י. - תנא להו רב חייא בר רב מדפתי, ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב, וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כלו, תורתו מתי נעשית אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית כתיב הכא ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב, וכתיב התם ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. ו. יחד – סיפורים של ר' שלמה קרליבך – כשהיה הרבי מאפטא מספר את הסיפור, היה אומר: הגמרא אומרת ששותף מה שעשה עשה. אבל מי הוא שיכול לדמות את עצמו לשותפו של הקדוש ברוך הוא. לפעמים אנחנו לא יודעים איך לחנך את הילדים שלנו, לפעמים איננו יודעים איך לעשות עסק. בכל יום ויום, אני מברך אתכם ואותי ואת כל עם ישראל, והלואי שכל עם ישראל כבר ידעו – אנחנו לא צריכים שום שותף אחר, לא את ארצות הברית, לא את רוסיה ולא שום דבר, רק את מי שאמר והיה העולם, ברוך הוא וברוך שמו. ז. אורות התחיה כד' - אשרי איש שחושב עצמו כשירים לגבי כנסת-ישראל כלה, שהיא נחלת ד', שכל מחשבות לבבו, הגיונותיו, חפצו ושאיפתו, אמונתו ורעיונו, אינם כי אם חשק טמיר אחד להכלל כלו באוצר חיים זה, "להתחסד עם קן דיליה, – דא כנסת-ישראל!" ההכרה הפנימית, שהננו שריגים מעץ חיים רב דליות ושגיא פרי, שכל מה שאנו יותר מעורים בגופו של אילן הננו חיים את החיים היותר שלמים ורעננים, בהוה ובנצח, היא תביא את תחית האומה למגמתה, היא ואך היא תקיץ את הקץ, שאליו אנו עורגים, ותתן לנו חסן ישועות. והשרידים אשר ד' קורא, חסידי הדור, קדושי עליון, אין להם להסתכל בשום גרעון, בשום צד שלילי של כל נפש בישראל, הדבקה באיזה דבק בצור מחצבתה, כי-אם להעלות את הנקדה הכללית שבכל נשמה פרטית ברום גבהה ובעלוי קדשתה. האהבה הבלי- גבולית אל האומה, אם החיים שלנו, אינה יכולה להפחת משום סבה וכשלון שבעולם, "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ד' א-להיו עמו ותרועת מלך בו". מתנשאים אנו מעל כל מחשבות השטנה של ההבנה השטחית, שתופסים בה מוסרים ומאמרים מיוחדים, שמעוררים על ידם כעס ושנאת אחים, ומלאי רצון ושקויי טל חסדים אדירים הננו שבים לחבק בזרועות אהבה את כל הנשמה לבית יעקב, החפצה לראות בשמחת גויינו ולהתהלל עם נחלתנו. דוקא מתוך האהבה הנאמנה, מתוך רחשי הכבוד היותר מסורים בכל חם רוח ונפש, הננו באים להכריז על התשובה אל התורה והמצוה, אל הקדש והאמונה, אל מורשת אבות ומסרת קדומים, אל אור ד' א-להי ישראל, המופיע על עמו ועל ארצו לעדי עד בגאון עזו. נתרחק נא מכל טינא, נתרומם מכל קטנות מח ולב, נתעלה מכל שנאה וקנטוריה, נספג נא את האהבה הרעננה ממקור עדנה, נרכיב את ענפי החסד על שרשי הדעה, את הוד החפש על הדרת-השיבה, של האמון של כבוד הורים ומורים, אשר לעם עתיק אציל ואיתן. לתחיה איתנה זו קרואים אנו ואליה נבוא, ארץ אבות החמודה, ארץ חיים לנו, היא תכשירנו לעילוי-עלויים זה. זה א-להינו עולם ועד, הוא ינהגנו על מות.
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il