ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל
- אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
"נראה הדבר שמקודם נערך הדבר שצורת האדם תשתלם בכללותה, ובתור תוספת ויתרון יגלה על האומה המיוחדת רוחה המפואר בהדרת קודש. אבל נתקלקלו הענינים ורוח האדם שקע כ"כ בכלל, עד שלא היה החול יכול להעשות בסיס לקודש אלא א"כ יקלקל אותו, והוכרחה גלות מצרים לבא בתור כוּר הברזל, שצירפה את צד האדם שבישראל, עד שנעשה לבריה חדשה, וצורתו החולית נתטשטשה לגמרי. והוחל גוי פעם אחת ע"י הגרעין האנושי לצורה שמראש ועד עקב כולה ישראלית, (-וזה בא לידי ביטוי בשמות שלנו:) יעקב וישראל".
מה אומר הרב? אנחנו צריכים לברר מה היחס בין האנושיות הכללית, המעמד הזה שקוראים לו "אדם", לבין ישראל. כלומר, אין לדעתי לרב ספק שמצד הנשמה אין יחס, הנשמה הישראלית היא בוודאי נשמה שונה מאשר הנשמה האנושית, זה אין ספק, שהצד הנשמתי שיש בהווייה שונה, והמקור של הנשמה הישראלית הוא עליון יותר, אחדותי יותר. הרב מברר את זה בהרבה פסקאות, שההבדל בין ישראל לגויים הוא הבדל מהותי, עצמי ולא כמותי, ועל זה הרב בכלל לא מעלה ספק.
זה לא נכון לבוא ולהגיד שמצד הנשמה אדם הראשון הייתה בו נשמת ישראל ונשמת הגויים ביחד, הוא קלט בעצם את שתי הנשמות האלו, ושאחרי כן הדברים הלכו והתבררו, מה הגרעין, מה הקליפה, עד שבסופו של דבר נשמת ישראל שהייתה טמונה באדם הראשון התבררה כנשמה עליונה יותר. אני לא בטוח שהציור שאמרתי סותר את דברי הרב, אבל באופן פשוט זה כמו שאני אומר עכשיו: הופעת נשמת ישראל שהיא נשמה מאוד כללית, המציאות הנשמתית הכללית הזאת שהיא מופיעה בעולם הזה בצורה של האומה הישראלית, לא הייתה טמונה באדם הראשון, ככה באופן פשוט הייתי אומר, וגם אם אני אמצא מקורות אחרים, זה לא יסתור לגמרי את מה שאנחנו אומרים.
אין ספק שהנשמה הישראלית היא כולה ישראלית, אין בה דבר שמזכיר את הנשמה האנושית, היא כולה מדרגה עליונה יותר. אלא מה? הנשמה היא לא מציאות של חיוּת שלימה, החיוּת השלימה היא שהנשמה הזאת נפגשת עם הנפש שהיא מן התחתונים. מה זו יצירת האדם? במה מיוחד האדם שהחיוּת שבו יותר גדולה מן המלאכים? בזה שהמלאכים הם שייכים רק לעולם העליון, והעניין של ישראל זה להופיע חיים יותר שלמים. איך? במה ישראל מופיעים יותר שלמים? שמציאות החיים הישראלית מופיעה בכך שיש נשמה מהעליונים וגוף מהתחתונים, והחיבור ביניהם מופיע את הרוח הישראלית המיוחדת שמופיעה כאן בעולם הזה, והרוח הזה הולכת ומתכללת באוצר הנשמתי.
אין ספק שהמפגש בין הנשמה הישראלית לבין הנפש יוצר מדרגה יותר גבוהה. גם אם נאמר שהנפש הישראלית דומה לנפש האנושית, אבל הסה"כ הוא שתיווצר פה מדרגת חיים עם רוח גדולה יותר, עם חיבור עליון יותר, כי כיוון שהנשמה עליונה יותר, אז גם החיבור של הנשמה עם הנפש תייצר מדרגה עליונה יותר.
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן (195)
הרב ש. יוסף וייצן
129 - ההבדל בין ישראל והגויים - מהותי או תפקודי?
130 - יהודי הוא גוי משוכלל ?!
131 - להיות ישראל מכף רגל ועד ראש
טען עוד
האם כך להתבונן על הדברים או שלא, גם החלק הארצי, הרמה של הנפש, הוא שונה, כמו שהדומם והצומח והבהמה והאדם הם סוגים אחרים של חומר, כך החומר הישראלי הוא אותו חומר כמו הגויים? על זה אומר הרב שאין על זה דברים מפורשים, וצריך להכריע את זה.
כשהנפש רוצה לצאת אל הפועל: שהיא תהיה בדרך-ארץ, מידות טובות, שתהיה לה נטייה לשיתוף פעולה, כל הבירורים האלו שיש 4 שורשים של מידות מקולקלות שנובעות מהנפש הבהמית: יש בנפש הבהמית את המרה השחורה שהיא מושכת את הנפש לעצבות, יש בה את המרה השנייה שמושכת אותה לחיצוניות, לתאווה, יש בה את הדבר השלישי לסתמיות, לדברים בטלים, לחוסר משמעות, ויש בה את הלהט הזה של להיות בעלת גאווה. ומולה יש מידות מתוקנות: מול הנטייה לעצבות יש באדם את הנטייה לשמחה, מול הנטייה לחיצוניות יש באדם נטייה להיתפס בדבר שיותר קיים ולא לדבר החיצוני, ללבוש, מול הנטייה של הסתמיות יש נטייה לחפש משמעות ולא להיות סתם בטל, ומול הנטייה להיפרדות, לגאווה, יש נטייה להתכללות.
החומר, הדרך-ארץ, הנפש, ששם שרויות המידות הבסיסיות שקשורות לזיקוק הנפש הבהמית, שהן קשורות לספירת העומר, ששם זו העבודה על הנפש הבהמית, קרבן העומר הוא משעורים, מאכל בהמה, האם הוא שונה מהחומר שיש לגויים? האם יש לנו נפש כללית או שגם הנפש שלנו היא אחרת, והנטיות שלנו אחרות? האם הנטייה שלנו לעצבות שונה מהגויים, כיוון שאנחנו שייכים לירושלים, שהיא מופיעה שמחה, האם הנטייה שלנו לחיצוניות שונה מהגויים כיוון שאנחנו שייכים לירושלים שמובילה אותנו לפנימיות? האם מצד מה שאנחנו עמלים, לפני שאנחנו מדברים על תורה, שהיא להופיע את הצד הנשמתי, שתורה בגויים אין, אבל הנפש הבסיסית היא אותה נפש, והתורה רק יכולה לייצר לנו צורה עוד יותר עליונה?
למאי נפק"מ? צריך לחשוב. באורות הקודש חלק ג' הרב מרחיב מאוד על הדרך-ארץ שקדמה לתורה, ויש לרב הרבה יסודות שם, יכול להיות שהחקירה הזאת יוצרת נפק"מ איך להתייחס למושג הזה דרך ארץ שקדמה לתורה, עד כמה דרך-ארץ עומד בפני עצמו, או שזה רק בשביל התורה, האם אתה צריך להיות בדרך-ארץ גם בלי שיש לך תורה? הרב אומר שהאמונה של האדם צריכה להיבנות כאילו אין לך שכל ובכל מקרה אתה מאמין וכו'...אותו דבר צריך להתבונן על דרך-ארץ, האם יש לך מקור השראה של דרך ארץ אנושית, או שלא, דרך ארץ היא כל כולה ישראלית, והיא בלועה בישראליות, והיא משהו אחר?
בזמנו היה דיון עד כמה אנחנו צריכים ליישב את הדרכים שלנו עם הדרך-ארץ האנושית, או שלא, אנחנו מסתכלים בתורה מה כתוב על מציאת חלל וזהו, והדרך-ארץ היא גם כן מהתורה? הרב ליכטנשטיין כתב שיש שני מקורות השראה: התורה ודרך-ארץ, ולכן הוא למד אנגלית וספרות (יש לו דוקטורט על נושאים אלו), או שלא, אדם מישראל, גדול מישראל, מקור ההשראה שלו כל כולו תורני, ישראלי, אין מקור השראה מרוח האדם האנושית? השאלה הזאת מייצרת הרבה נפק"מ בעניין הזה.
יש ויכוח האם יש מושג כזה פסיכולוגיה יהודית או שלא. היום פִּתְחוּ דבר כזה, ובין הפסיכולוגים יש ויכוח האם ללכת על זה או לא. אם אתה אומר שאדם מישראל כל כולו הוא שונה, חייב להיות שהפסיכולוגיה תהיה יהודית, וכל מקורי ההשראה צריכים להיות יהודיים-ישראליים, או שלא, פסיכולוגיה צריכה להיות לא בהכרח יהודית, ואתה הורס ע"י הפסיכולוגיה היהודית.
כשהתחיל הדיון האם אפשר לנתח מתים, עלתה הצעה שיעשו ניתוחים על מתים של גויים, כי ישראל שהם מחשיבים ומקדשים את הגופות שלהם, המתים מישראל, לא יכולים לעשות ניתוחים, אבל הגויים שהם בכל מקרה שורפים, נעשה על הגופות שלהם ניתוח. החת"ס כתב בתשובה שזה לא בהכרח עוזר, כי מה שתגיע למסקנות בניתוחים של גויים, זה לא בהכרח יעזור לישראל, והכללים הפיזיולוגיים שלהם הם דבר אחד. שם הוא העלה את הטענה שזה משום שהם אכלו שקצים ורמשים. אולי זה לא קשור, כי יכול להיות שהצורה הישראלית שהיא על גבי משנה את התמונה, כיוון שאנחנו לא אוכלים שקצים ורמשים.
המדעים של הסוציולוגיה, איך חברות נבנות, עד כמה אפשר ללמוד ממחקרים שנעשו בגויים ועד כמה אי אפשר.
אומר הרב, לבירור זה צריך להשתמש במקורות שונים. קודם כל להשתמש במקורות תורניים. מה זה מקורות תורניים? עד כמה שבע מצוות בני-נח שאחרי כן ישראל מחוייבים בהן, עד כמה יש נקודת מגע והשקה ביניהן מבחינה הלכתית, או שגם השבע מצוות יהיו שונות מבחינה הלכתית שזה יהיה מקור לכך שזה משהו אחר?
השבוע הייתי באיזו שהיא פגישה עם כמה רבנים, ביניהם הרב אורי שרקי, שיש לו מהלך זה כמה חודשים שהוא מנסה למצוא באסלאם דברים שזה אסלאם מתוקן, על זה הייתה לנו פגישה, לנסות לברר: הם אומרים נבואת מוחמד, האם זה שייך לנבואת משה או שזה לא מתחיל בכלל? על זה דיברנו. אותו דבר: אתה יכול לבחון האם יש בתורה מקורות לכך שנניח ערכי התשובה שיש בישראל הם אותו דבר אצל הגויים או שלא? דברים שבאופן בסיסי קשורים לתיקון, האם זה אותם גדרים בישראל ובגויים?
במבי"ט בספר שלו: "בית א-לוהים", יש לו כמה שערים. בשער התפילה, כדי לבחון מקורות לשאלה זו שהרב הציג, אתה בודק מבחינה תורנית האם תפילה בגויים זה אותו דבר כמו בישראל, תשובה, זכור לי שהוא אומר שיש 10 הבדלים בין התשובה בגויים לתשובה בישראל. זה אחד מהמקורות התורניים.
אחרי שהרב יכריע מה שהוא יכריע, אני חושב שהבירור הזה קשור לאיך להסתכל על האבות. עוד לא היה עם ישראל, מה בדיוק המעמד של האבות? האם חיוב המצוות של האבות הוא כמו החיוב שלנו? זו הכוונה למקורות התורניים.
מקורות שכליים. מה השכל אומר? מה יותר ההגיון אומר? שיש עניין לרומם את כל האנושות, ומבחינת השכל, ישראל צריכים להיות לב באומות. אז מה יותר הגיוני מבחינה שכלית, לבנות מבנה שיהיה איזו שהוא מכנה משותף כדי לעמוד בתפקיד שלנו, או להיפך, דווקא כדי לעמוד בתפקיד שלנו עדיף לא להשוות, כי אז אתה לא יכול לרומם? איפה אנחנו רוצים שיהיה חיבור, ברמת הגוף, ברמת הנפש גם? להבין מה זה האדם, להבין מה הייעוד של עם ישראל, וכך אפשר לנתח את המקורות השכליים.
מקורות היסתוריים. אם אתה הולך על התזה הזאת שישראל הם שונים לגמרי, האם תוכל להסביר כך יותר תופעות בהיסתוריה או פחות תופעות? האם נגיד תופעת האנטישמיות, שהגויים לא אנטישמיים נגד בהמות, וזה מראה שיש מכנה משותף מסויים, או שהם ממש מרגישים שאנחנו שונים? הרבה היסתוריונים מדברים על היחסים בין ישראל לגויים, המאורעות ההיסתוריים אמורים להורות איזו שהיא עמדה, מה יותר הגיוני.
המקורות הרזיים. המקורות הרזיים מאוד מתעסקים איך אור אינסוף מחובר לצמצום שיש באור של הסוף. מה יותר יכול להסביר שאור אינסוף מחובר לעולם שלנו? אם תאמר שיש איזו שהיא נפש שהיא כולה נשמה, זה דבר שהמקורות הרזיים מובילים אותך אליו, או בדיוק להיפך, רעיון של ניצוצות של קדושה שקשורים לחיבור שצריך להיות בין אור האינסוף לסוף.
מקורות הופעיים. לא יודע בדיוק למה הרב מתכוון. אולי הכוונה היא לאילו אנשים בדיוק היו אצל הגויים, עד כמה אפשר לראות ברוח האנושי מכנה משותף לישראל או לא, האם יש רוח הקודש לגויים וכדו'.
מקורות שיריים. השירה שהיא ביטוי למוסר הכליות או להרגשה הפנימית של האנושות, עד כמה האנושות מרגישה שיש משהו כלל עולמי ושישראל היא חלק ממנה, או שלשירה יש חווייה שיש פה זן אחר? גם בשירה מתגלים כל מיני דברים, שהאדם מרגיש אותו או מודע לו והוא מבטא אותו בשירה.
מקורות פוליטיים. איך תוכל לעשות שיתוף פוליטי יותר מוצלח, האם ע"י התזה הזאת או ע"י התזה הזאת.
מקורות אקונומיים. מבחינה כלכלית, מה יותר טוב מבחינה כלכלית, שאנחנו נהיה עם שניזון מארצו ולהתנתק מהכלכלה העולמית, או להיפך, ויש חשיבות כן למגע. בפרשת שבוע היה לי הסבר מאוד יפה, יש פסוק שמדבר על איך ישראל נהפך להיות מעצמה מול הגויים.
בא הרב ואומר הכרעה: בעצם יש את התכנית הראשונית שהקב"ה תכנן, ששם צורת האדם והצורה הישראלית היו אמורות להיות אותה צורה, והצורה הישראלית הייתה צריכה להיות רק קומה נוספת על גבי הצורה האנושית, וכל ה-2,000 שנות תוהו זה עד יציאת מצרים, זה היה הנסיון הראשוני, והתכנית הראשונית הזאת לא יצאה אל הפועל, ולכן היה צריך תכנית שנייה. זה מבוסס על מה שהגמ' בע"ז אומרת שירדה שנאה לאומות העולם, והקב"ה ראה שהגויים לא מצליחים להיות שייכים לתיקון, ולכן התיר ממונם לישראל, כלומר, שינה את מערכת היחסים בין ישראל לגויים. כמו שיש לוחות ראשונים ולוחות שניים, יש עד יציאת מצרים ויש מיציאת מצרים. מסתמא זה אברהם אבינו ששם התחילה ברית בין הבתרים. כמו שחז"ל אומרים שאלפיים שנות תוהו נגמרו אצל אברהם אבינו. עד אברהם אבינו היה נסיון לעשות דגם שלא צלח, שבו אין הבדל בין הנפש הישראלית לנפש האנושית הכללית, ואחרי שזה לא צלח, אז היה נסיון לייצר ישראל אחר.
אני מאוד אוהב את המבט הזה של הרב, החידוש הזה של הרב.
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן החינוך שמחבר הכל לאור ה', ולימוד תורה של תינוקות של בית רבן
אורות ישראל פרק ז' פסקאות ז-ח
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן הסגולה המיוחדת בכנסת ישראל – איחוד של האור הכללי עם הפרטים
אורות ישראל פרק ז' פסקה ה'
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה הייעוד של תורת הבנים?
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
עסקי גוג ומגוג הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.
אור החיים על הפרשה בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.
נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
