ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- נוסחי תפילה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. (תהלים פד, ה)
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהֹוָה אֱלֹהָיו. (תהלים קמד, טו)
תְּהִלָּה לְדָוִד,
אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.
בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר.
דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ.
הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה.
וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה.
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ.
חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד.
טוֹב יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.
יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה.
כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ.
לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.
סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים.
עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ.
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.
צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו.
קָרוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת.
רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.
שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.
תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. (תהלים קמה)
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ. (תהלים קטו, יח)
יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ (גרסת הגר"א: יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ) שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: בְּרִיךְ הוּא)
לְעֵילָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵילָא מִכָּל ויש אומרים: לְעֵילָא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים: (דניאל ט, ז)
מַה־נִּתְאוֹנֵן וּמַה־נֹּאמַר. מַה־נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק:
נַחְפְּשָׂה דְּרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ. כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים:
לֹא־בְחֶסֶד וְלֹא־בְמַעֲשִׂים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ. כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ.
דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן. נָא אַל־תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל־תְּשִׁיבֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:
שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ: (תהלים סה, ג)
יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ: (ישעיהו סו, כג בשינוי)
...יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ: (תהלים פו, ט)
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ: (תהלים צה, ו)
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו: (תהלים קלב, ז)
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ: (תהלים ק, ד)
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא. (תהלים צט, ה)
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. (תהלים צט, ט)
הִשְׁתַּחֲווּ לַיְיָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ. (תהלים צו, ט)
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ: (תהלים ה, ח בשינוי)
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ: (תהלים קלח, ב בשינוי)
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ: (תהלים צה, א)
נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ: (שם, ב)
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ: (תהלים נה, טו)
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו: (תהלים פט, ח)
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְיָ: (תהלים קלד, ב)
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת: (תהלים קלד, א)
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: (דברים ג, כד)
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ: (תהלים צה, ה)
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ: (תהלים צה, ד)
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ: (איוב יב, י)
וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים: (תהלים פט, ו)
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ: (תהלים פט, יד)
לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם: (תהלים פט, יב)
אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם: (תהלים עד, יג)
אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם: (תהלים עד, יז)
אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים: (תהלים עד, יד)
אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן: (תהלים עד, טו)
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ: (תהלים עד, טז)
עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר: (איוב ט, י)
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים: (תהלים צה, ג)
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ: (תהלים פו, י)
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ: (תהלים קח, ה)
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר: (תהלים קמה, ג)
כִּי גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים: (תהלים צו, ד)
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ: (תהלים מח, ב)
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: (דברי הימים א כט, יא)
מִי לֹא יִירָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ: (ירמיהו י, ז)
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה: (ירמיהו י, ו)
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ: (תהלים פט, ט)
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ: (ישעיהו לז, טז בשינויים)
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ: (תהלים קו, ב)
כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים: (תהלים פט, ז)
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים:
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק:
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב. וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ:
כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת. וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר:
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּינוּ. וּבְצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ:
דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים. וְהִיא תְהִלָּתְךָ:
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ. רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵיקִים:
הַנְּשָׁמָה לָךְ / וְהַגּוּף פָּעֳלָך / חוּסָה עַל עֲמָלָךְ:
הַנְּשָׁמָה לָךְ / וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ / יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:
אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ / עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ / כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ / וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב־הוּא:
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ / כִּי בְּרוֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ.
מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ / כִּי רַבּוּ עֲווֹנֵינוּ:
סליחה ס
אֵלֶיךָ לֵב וָנֶפֶשׁ נִשְׁפֹּךְ כַּמַּיִם, כֻּלָּנוּ אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם: אֵתָיוּ זְקֵנִים עִם עוֹלְלֵיכֶם, הִזַּכּוּ וְהָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם: לְפָנָיו נַרְבֶּה תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה. עַל זֹאת מֵאֱלֹהֵינוּ נְבַקְּשָׁה: יֻרְגַּז הַטּוֹב עַל מְנֻוָּל. דַּרְכּוֹ יַעֲזֹב פּוֹשֵׁעַ וְעַוָּל: הֵכִינוּ לֵב וְהֵיטִיבוּ מַחֲשָׁבָה. כִּי גָדוֹל כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה: בִּקְהַל עָם מִלִּין נַכְבִּיר. וְלֹא יִמְאַס אֵל כַּבִּיר: רוֹצֶה תְּשׁוּבַת בּוֹגֵד וְנִשְׁחַת. לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת: שְׁמַע תַּחֲנוּן הֵעָתֵר לִמְבַקְשֶׁיךָ. בְּנָשְֹאֵינוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ: יִהְיוּ נָא אִמְרֵי פִינוּ לְרָצוֹן. וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ אֹנֶס וְרָצוֹן: חֲשֹׁב וּזְכֹר קְרִיאַת נְעִימֶיךָ. וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ: וַעֲשֵֹה חֵפֶץ עֲבָדֶיךָ. וִישַׁעְשְׁעוּן תַּנְחוּמֶיךָ. סְמוּכִים בְּחַסְדֶּךָ. וּבְטוּחִים עַל רַחֲמֶיךָ:
כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְּטוּחִים / וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים
וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים / וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים:
אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקוֹת מִקֶּדֶם / מַעֲבִיר עֲווֹנוֹת עַמּוֹ / וּמֵסִיר חַטֹּאות יְרֵאָיו
כּוֹרֵת בְּרִית לָרִאשׁוֹנִים / וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָה לָאַחֲרוֹנִים:
אַתָּה הוּא שֶׁיָּרַדְתָּ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל הַר סִינָי
וְהֶרְאֵיתָ דַּרְכֵי טוּבְךָ לְמֹשֶׁה עַבְדֶּךָ
וְאָרְחוֹת חֲסָדֶיךָ גִּלִּיתָ לוֹ
וְהוֹדַעְתּוֹ כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב
וּמַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּמִידַּת הָרַחֲמִים:
וְכֵן כָּתוּב: וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם. (שמות לג, יט):
י"ג מידות ראשונות
אֵל אֶרֶךְ־אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ.
גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכּוֹר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ:
תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים.
בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם:
מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב.
וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן:
תַּעֲבוֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם.
תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ. וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה)
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד: (ישעיהו מה יז) מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה: (ירמיהו יד ח בשינוי) מִקְוֵה יִשְֹרָאֵל יְיָ כָּל עוֹזְבֶיךָ יֵבוֹשׁוּ: (ירמיהו יז יג בשינוי) וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְיָ וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם: (ירמיהו לא טז) קַוֹּה קִוִּיתִי יְיָ וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי: (תהלים מ ב) לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה: (דניאל ט ז בשינוי) הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם: (תהלים נא כ)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה סא
אַךְ בָּךְ מִקְוֵה יִשְֹרָאֵל יְיָ. אָחוֹר וָקֶדֶם עַם נוֹשַׁע בַּייָ. וּמַדוּעַ בּוֹשֵׁשׁ יוֹם זֶה כַּמָּה עִדָּנַי. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ: גַּרְתִּי וָאֵחַר מֶשֶׁךְ יְמֵי עִגּוּנַי. גֵּיא גּוֹי נָבָל וְעַם גְּנַאי. וּמַדּוּעַ דַּל כָּכָה כָּבוֹד וְלִי דִינַי. קַוֵּה אֶל יְיָ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְיָ: הֲלֹא אַתָּה מִקֶּדֶם חֶרֶב גַּאֲוָתֵנוּ. הִקְוִינוּךָ אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ תַּאֲוָתֵנוּ. וּמַדּוּעַ אֵין אִישׁ מְכַפֵּר עַל חוֹבוֹתֵינוּ. וּמִדַּאֲבוֹנֵנוּ אוֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ: זָכַרְנוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת מִקֶּדֶם וּמִדָּתָם קָצְרָה. זֶה פַּעֲמַיִם קָצְרָה וְעוֹד פָּצְרָה. וּמַדּוּעַ נֶחֱשַׁבְנוּ כִּבְהֵמָה וְנִטְמִינוּ מִשִּׁטַּת הַשּׁוּרָה. מִקְוֵה יִשְֹרָאֵל יְיָ מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה: טוֹעֲנִים וּפוֹרְקִים בָּנִים הַכָּתוּב סִבְלָם. טְרוּדֵי חֶבְלָם וְחָרֵב בֵּית זְבוּלָם. וּמַדּוּעַ יַסְתִּיר הָאָב שְׁבִילָם הָאָמוּר בִּגְלָלָם. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְיָ וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם: כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלַי וְשֻׁפְּכוּ אֲשׁוּרִים. כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים מְעַרְבְּבֵי מֵישָׁרִים. וּמַדּוּעַ לֹא תִקְצַר וְתִשָּׁבֵר רָמַת הַקּוֹשְׁרִים. וְקוֹיֵ יְיָ יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים: מָלֵא רֻדַּפְתִּי וְחָסְרָה שְׁנַת גְּאוּלַי. מְסוּרִים לְמַכִּים וּמוֹרְטִים וּלְתִקְוָה אוּלַי. וּמַדּוּעַ נִסְחֲפוּ אַבִּירַי וּמְתֵי שִׁיר אַיָּלַי. קַוֹּה קִוִּיתִי אֶל יְיָ וַיֵּט אֵלַי: סוּגֶיךָ שְֹרִיגֶיךָ בְּקָקוּם בּוֹקְקִים וְהִבְאִישׁוּ. סִירִים יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם סוּרֶיךָ גָּבְשׁוּ וְלֹא עָבְשׁוּ. וּמַדּוּעַ עָתְקוּ גָּבְרוּ כִּמְדֻבָּר לֹא יֵבוֹשׁוּ. מִקְוֵה יִשְֹרָאֵל יְיָ כָּל עוֹזְבֶיךָ יֵבוֹשׁוּ: פּוֹעֲלֵי שֶׁקֶר יִתְאַמְּרוּ אִוִּינוּ רָאִינוּ. פָּשְׁטוּ אֱמֶת אוֹתוֹתֵינוּ שַֹמְנוּ הִתְוִינוּ. וּמַדּוּעַ צָלְחָה דַרְכָּם וְחַסְדְּךָ דִמִּינוּ נִדְוִינוּ. יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ: קִימַת סֻכַּת שְׁלשׁ עֶשְֹרֵה פֶּרֶץ. קִצָּהּ רָחַק מִקְרָא עָלָה הַפּוֹרֵץ. וּמַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ וְלֹא יִדְּמוּ קֶרֶץ. וְקֹוֵי יְיָ הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ: שׁוֹסֵי נַחֲלַת חֶבֶל מֵחֶלְקְךָ לְגָרְשֵׁנוּ. שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית בְּפִיהֶם לְהַפְרִישֵׁנוּ. וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּאוּ וְזֶה לָזֶה תִּנְאֲמוּ נַפְרִישֶׁנּוּ. טוֹב יְיָ לְקֹוָיו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ: שַׁדַּי תְּשׁוּבוֹת מַדּוּעֵינוּ פִּינוּ נְמַלֵּא. לַיְיָ אֱלֹהֵינוּ חָטָאנוּ וַתִּקְרֶאנָה אוֹתָנוּ כָּאֵלֶּה. מִשְׁפָּטֶיךָ אֱמֶת וְאַתָּה מָרוֹם מִתְעַלֶּה. הַצְּדָקָה לְךָ וְלָנוּ הַבּשֶׁת נִגְלֶה: הֵעַדְתָּ רַבּוֹת וַנֹּאמֶר לֹא נַקְשִׁיב. קוֹל טִיף נְבִיאֶיךָ בָּזִינוּ לְהַקְשִׁיב. יִגְדַּל כֹּחַ סֶלָה יְחִידִים מוֹשִׁיב. בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אוֹתָנוּ לְהָשִׁיב: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ תְּקָרֵב עוֹנָתוֹ. וְיֵז נִצְחָם עַל בִּגְדֵי עֲנָיָתוֹ. נוֹדֶה סֶלָה יוֹם הַבָּא בְּשַׁעְתּוֹ. זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְֹמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם: (תהלים יב ב) אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן: (מיכה ז ב בשינוי) רְאֵה כִּי אֵין אִישׁ וְהִשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ: (ישעיהו נט טז בשינוי) אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב: (תהלים מד ה בשינוי) יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: (תהלים קלא ג)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה סב
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: אַרְיֵה בַּיַּעַר דָּמִיתִי וְנִמְשַׁלְתִּי בְּחוֹבַי. בִּטּוּיִי נוֹאַל מִלָּתִי לְשׁוֹן הֲבַאַי. גֻדַּעְתִּי מַקִּישׁ כְּבֶן קִישׁ וּמִסְפָּר בִּגְוָי. כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי וְכָל לֵבָב דַּוָּי: דַּוָּי גּוֹלֶה וְנִקְלֶה הֻכְאַבְתִּי וְנֶעְכַרְתִּי. הוּנַעְתִּי חַגְתִּי וְרָוִיתִי רוֹשׁ וְנִשְׁכַּרְתִּי. וּמִדֹּחַק אֲדוֹנִים חִנָּם לָהֶם נִמְכַּרְתִּי. בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת יְיָ זָכָרְתִּי: זָכַרְתִּי חַסְדְּךָ וְאַהֲבָתְךָ עָלַי כְּהִדְגִּילוּ. חוֹבוֹת הֶעֱבִירוּ וְאוֹתִי לְךָ הִסְגִּילוּ. טְלָאֶיךָ עַתָּה בְּתַחַן וָפֶלֶל יַדְגִּילוּ. אֶבְיוֹנֵי אָדָם בִּקְדוֹשׁ יִשְֹרָאֵל יָגִילוּ: יָגִילוּ יָרֹנּוּ עֲבָדֶיךָ בְּפֶקֶד חוֹמוֹתַי. כַּדְכֹד וְאַבְנֵי חֵפֶץ תַּגְבִּילֵם אֵימָתַי. לְתֵל עוֹלָם עִירִי וְלַשֶּׁפֶל רָמוֹתַי. וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי: מָתַי תְּחַיֵּנוּ וּמִתְּהוֹמוֹת תַּעֲלֵנוּ. נָאוֹר הָסֵר וְהָקֵל סִמְלוֹן עֻלֵּנוּ. שֹׂבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ וְהַצְלִיחָה מִפְעָלֵנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ: עָלֵינוּ הִמָּלֵא רַחֲמִים בְּצָּרָה דְּרַשְׁתִּיךָ. פֵּרַשְֹתִּי יָדַי אֵלֶיךָ בְּקִרְבִּי שְׁחַרְתִּיךָ. צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי בַּלַּיְלָה כִּי אִוִּיתִיךָ. יְיָ אַל אֵבוֹשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ: קְרָאתִיךָ מֵעֹמֶק דַּלּוּ עֵינַי. רוֹם יָדַי נָשָֹאתִי הֱפִיצוֹתִי מַעְיָנַי. שׁוּר כִּשְׁרוֹן, מְחֵה וְהַעֲבֵר זְדוֹנַי. יְיָ שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנָי: תַּחֲנוּנַי אֱזֹן אוֹמְנִי מְחוֹלְלִי וּפַדְגּוּגִי. לְךָ גָּלוּי וְצָפוּי תַּאַב רִגּוּגִי. יֻצְלַל זָדוֹן וִיכֻפַּר חֵטְא שִׁגְגִי. אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ בִּינָה הֲגִיגִי: הֲגִיגִי בָּר יֵחָשֵׁב וְיִכּוֹן פִּלּוּלִי. שְׁמַע יָהּ סְלָחָה דֹּפִי עִקּוּלִי. חַזֵּק מַאֲמִירֶךָ וּלְרָצוֹן יְהִי מִלּוּלִי. הֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ: (הושע יד ב) יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ. (תהלים ו ב בשינוי) כִּי טָבַעְנוּ בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאנוּ בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי. (תהלים סט ג בשינוי) הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: (איכה ה כא)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה סג
אֱלֹהִים אֵין בִּלְתֶּךָ. לְדוֹר דּוֹרִים מֶמְשַׁלְתֶּךָ. וְלָעַד קִיּוּם בְּרִיתֶךָ: בִּימִינְךָ אֵין מַעֲצָר. יָדְךָ לֹא תִקְצָר. אֵל עוֹנֶה בַּצָּר: גָּבְרוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ. וְלָעַד שִׁלְטוֹן מַלְכוּתֶךָ. וְלֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתֶיךָ: דֹרֵשׁ דָּמִים. הִצַּלְתָּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וְהִשְׁפַּלְתָּ מְלָכִים רָמִים: הֵן אַתָּה לֹא שָׁנִיתָ. וְאַתָּה הוּא שֶׁהָיִיתָ. בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כִלִּיתָ: וּמִבְּנֵי בְנֵיהֶם אֲנַחְנוּ. לָמָּה לָנֶצַח זֻנַחְנוּ. וְכַמֵּת מִלֵּב נִשְׁכַּחְנוּ: זְרוּיִים בְּכָל פִּנָּה. אֲבוּדִים בְּכָל מְדִינָה. וְאֵין לָנוּ חֲנִינָה: חֲשׁוּכִים בֵּין כָּל אֻמָּה. נְתוּנִים לְבֹשֶׁת וְלִכְלִמָּה. לְכָל גּוֹיֵי אֲדָמָה: טָבַעְנוּ בְּצוּל מַעֲמַקִּים. יָרַדְנוּ וְאֵין מֵקִים. לְךָ לְבַד נוֹאֲקִים: יוֹשְׁבִים כְּעֵדֵי שְׁקָרִים. בְּלִי רֹאשׁ לְהָרִים. לַעֲנָה וָרוֹשׁ שְׁכוּרִים: כָּשַׁלְנוּ בַּצָּהֳרַיִם כְּבַלַּיְלָה. כְּעִוְרִים נְגַשֵּׁשׁ בָּאֲפֵלָה. וְאֵין לֵידַע קֵץ הַגְּאֻלָּה: לְקוּחֵי כֶסֶף לְחֵרוּת יוֹצְאִים. וַאֲנַחְנוּ יוֹם וָלֵיל נִלְאִים. וּמָנוֹחַ לֹא מוֹצְאִים: מַה כֹּחִי לִסְבֹּל טִיט רִפְשִׁי. וּמַה קִּצִּי כִּי אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי. עַד זְמַן תּוֹצִיאֵנִי לַחָפְשִׁי: נֹאמַר בַּבֹּקֶר מִי יִתֵּן עֶרֶב. וּבָעֶרֶב מִי בֹּקֶר יְקָרֵב. מִפַּחַד לֵב וָקֶרֶב: שֶֹה פְזוּרָה אָנוּ מְשׁוּלִים. כָּל מוֹצְאֵינוּ אוֹתָנוּ אוֹכְלִים. וְעַל נַפְשׁוֹתֵינוּ לֹא חוֹמְלִים: עֵינַי סָבִיב הֲרִימוֹתִי. שְֹמֹאל וְיָמִין צִפִּיתִי. וּמַכִּיר לִי לֹא רָאִיתִי: פָּנִיתִי לְכָל צַד וְאֵין עֶזְרָה. צָעַקְתִּי לְךָ וָאֶקְרָא. אֵל עוֹנֶה בְּעֵת צָרָה: צוּר יָדְךָ לֹא קָצְרָה. לְךָ הַכֹּחַ וְהַגְּבוּרָה. לָמָּה תִישַׁן עוּרָה: קְשֹׁב תַּחַן שִֹיחֵנוּ. רְאֵה בְּתַשּׁוּת כֹּחֵנוּ. וְאַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ: שׁוּר בְּשִׁפְלוּת דּוֹרֵנוּ. תַּבִּיט בְּכֹבֶד צַעֲרֵנוּ. נָא אַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ: זַעֲקֵנוּ שְׁעֵה מִמְּעוֹנֶךָ. בִּיטָה בְּאֶנְקַת בָּנֶיךָ. וְאַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ: דְּרַשְׁנוּךָ בְּחִין וְשַׁוְעָה. יָהּ הֵרָצֶה לָנוּ בְּזוֹ הַשָּׁעָה. אֲמָרֵינוּ יְיָ שְׁמָעָה:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: (מיכה ד ה) וַאֲנַחְנוּ בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי, יָגֵל לִבֵּנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ: (תהלים יג ו בשינוי) וַאֲנַחְנוּ נָשִׁיר עֻזֶּךָ וּנְרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ: (תהלים נט יז בשינוי) וַאֲנַחְנוּ בְּרוֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ: (תהלים ה ח בשינוי)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה סד
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: אֵיךְ אוּכַל לָבֹא עָדֶיךָ. וְעוֹבְדֵי זוּלָתֶךָ. לֹא עֲזָבוּנִי לְעָבְדֶךָ. וְהֵמָּה בִקְּשׁוּ לְהַפְרִידִי מִמֶּךָּ. וַאֲנִי לֹא עָזַבְתִּי פִקֻּדֶיךָ: אֵיךְ גָּלִיתִי וָאֵלֵךְ. בְּכָל הֵלֶךְ וָפֶלֶךְ. וּמָלְכוּ עָלַי מַמְלִיכִים לַמֹּלֶךְ. וְהֵמָּה דִּינָם עוֹמֵד וּמַלְכָּם מוֹלֵךְ. וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבֹא אֶל הַמֶּלֶךְ: אֵיךְ הָלְכוּ נְחָלִים מִדֶּלֶף דִּמְעִי הַדָּלוּף. וְנִמְסַרְתִּי לְפוֹעֲלֵי אָוֶן וְסִלּוּף. וְהֵמָּה וּבְנֵיהֶם יוֹרוּנִי חֵץ שָׁלוּף. וַאֲנִי כְּכֶבֶשֹ אַלּוּף: אֵיךְ זְמַן קִצִּי נֶחְתָּם וְלֹא נוֹדָע. וְקַרְנִי גָדַע מִשַּׁחַת פָּדַע. וְהֵמָּה חוֹשְׁבִים חָכְמָתָם כְּהֵימָן וְדַרְדַּע. וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע: אֵיךְ טֹרָפָה מַלְכוּת מַמְלֶכֶת עַם סְגֻלָּה. וְאָרְכָה מְלוּכָה לְמַלְכֵי בְּנֵי עַוְלָה. וְהֵמָּה יוֹשְׁבִים לָבֶטַח בְּשִֹמְחָה וְגִילָה. וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה: אֵיךְ כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִיתִי וָאֶגְמָע. בָּכִיתִי וָאֶדְמָע מֵעֹל מַשָּׂא וּמִשְׁמָע. וְהֵמָּה לוֹעֲגִים עָלַי הַקְשִׁיבָה וּשְׁמָע. וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע: אֵיךְ מְחָצַנִי אֱלֹהַי וּמַכְאוֹבִי לֹא חֻבָּשׁ. וּמְעִיל תִּפְאַרְתִּי לִבְנֵי אֱדוֹם הֻלְבָּשׁ. וְהֵמָּה נֹפֶת אוֹכְלִים חָלָב וּדְבָשׁ. וַאֲנִי כָּעֵשֶֹב אִיבָשׁ: אֵיךְ סְבָבוּנִי קֵדָר כִּתְּרוּנִי דְדָן וּשְׁבָא. הַקּוֹרְאִים נָבִיא לְאִישׁ מֵעוֹלָם לֹא נִבָּא. וְהֵמָּה עוֹשִֹים חַיִל גְּדוּד וּצְבָא. וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא: אֵיךְ פָּקַדְתָּ עָלַי כַּאֲשֶׁר הֲרֵעוֹתִי וְהִסְכָּלְתִּי. בְּשִׁנֵּי אֲרָיוֹת וּלְבָאִים נֶאֱכָלְתִּי. וְהֵמָּה צָעִיר וָרָב אוֹמְרִים מָצָאתִי וְגַּם יָכֹלְתִּי. וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי: אֵיךְ קָדְרוּ כּוֹכָבַי וְחָזְרוּ גַלְגַּלַּי. וְעוֹבְדֵי גִלּוּלִים גָּלְלוּ גְלִילַי. וְהֵמָּה רִחֲקוּ רַגְלַי מֵעֲלוֹת רְגָלַי. וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי: אֵיךְ שָׁמַרְתָּ מַעֲווּיַי וּנְטַרְתַּנִי חוֹבִי. וּמֵרִיבֵי נַפְשִׁי לֹא רַבְתָּ רִיבִי. וְהֵמָּה תָּקְפָם וְכֹחָם לְהַכְאִיבִי וּלְהַדְאִיבִי. וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי: אֵיךְ יָשַׁבְתִּי בָדָד וָאֱהִי לְנִדָּה. מִכָּבוֹד יְרוּדָה בַּגּוֹיִם נְדוּדָה. וְהֵמָּה צָלְחוּ וּמָלְכוּ וּמֶמְשַׁלְתָּם עָמְדָה. וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה: אֵיךְ חֵרְפוּנִי מְעוֹלָלַי מְהוֹלָלַי כֻּלָּהֶם. צִלָּם אֶצְלָם לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם. וְהֵמָּה קָרְאוּ הֶאָח הֶאָח בְּמִלֵּיהֶם. וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם: אֵיךְ בֵּינֵיהֶם נִשְׁאַרְתִּי דּוֹאֵג וְדוֹאֵב. מִפַּלְגֵי יְגוֹנָם וּמִמְּקוֹרָם שׁוֹאֵב. וְהֵמָּה רוֹבְצִים וְשׁוֹכְבִים כְּעוֹרֵב וְכִזְאֵב. וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב: אֵיךְ שֹוֹנְאֵי כָל טָהֳרָה שָׁכְנוּ בְצִיּוֹן. מִי הֶאֱמִין כָּזֶה מִי עָלָה לוֹ בְּרִצָּיוֹן. וְהֵמָּה עֲשִׁירִים נְשִֹיאִים נְתוּנִים עֶלְיוֹן. וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן: אֵיךְ דָרוּ בְהֵיכָלוֹתַי וְשָׁכְנוּ בָם שָׁכוֹן. מֵעֶלְיוֹן לְתַחְתּוֹן וּמִתַּחְתּוֹן לְתִיכוֹן. וְהֵמָּה יָרְשׁוּ הוֹן זָהָב וַאֲדַרְכּוֹן. וַאֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן: אֵיךְ חֶשְׁבּוֹנוֹתַי נָפוֹצוּ וְהֵמָּה עָלוּ בְּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ. זָכְרֵנוּ נָא וּפָקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ מֵעוֹבְדֵי בִּלְתֶּךָ. וְהֵמָּה בַלְּעֵם וְקַלְּעֵם מִמְּכוֹן שִׁבְתֶּךָ. וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
יִזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב: (שמות ב,כד בשינוי) וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְיָ כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ. כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי: (בראשית כב,טז-יח)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה סה
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: אֶזְרָחִי מֵעֵבֶר הַנָּהָר. אֵלֶיךָ רָץ וְלֹא אֵחַר: בְּחַנְתּוֹ בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶֹר. וְנִמְצָא שָׁלֵם בְּלִי חֹסֶר: גֹּרַשׁ מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. גּוֹי בָּעוֹלָם שַֹמְתּוֹ: דְּבָרְךָ הֵקִים וְלֹא הֵפֵר. וְנָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר: הִקְרִיב חָלָב וְחֶמְאָה. וְנֶחֱנַט פְּרִי לְמֵאָה: וְנַמְתָּ לוֹ הַעֲלֵהוּ לְעוֹלָה. בָּקַּע עֵצִים וְעָרַךְ וְהֶעֱלָה: זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם עֲקֵדָתוֹ. וְהַשְׁלָמַת יְחִידָתוֹ: חֹן הַיּוֹם שִׁבְטֵי תָּם. וְתִשְׁכֹּן בְּמַקְהֵלוֹתָם: טִיעַת מַטּוֹת שְׁנֵים עָשָֹר. מֶזֶג מֵהֶם אַל יֶחְסַר: יְדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ תְּבִיאֵם. בְּהַר נַחֲלָתְךָ תִּטָּעֵם: כַּנֵּס כָּל פְּזוּרֵי נִדְּחֵיהֶם. נַהֲגֵם לְבֵית מַאֲוָיֵיהֶם: לְקוּחִים מִמָּוֶת תַּחְשֹׂךְ. פֶּה מַסְטִין סְתֹם וַחֲשֹךְ: נַשְּׂאֵנוּ וְנַטְּלֵנוּ כִּימֵי עוֹלָם. וְכַפֵּר לָנוּ כָּל זָדוֹן וְנֶעְלָם: סְלַח וַעֲבֹר עַל פֶּשַׁע. וּמְחַל אַשְׁמָה וָרֶשַׁע: עֲנֵה הַיּוֹם כָּל מְיַחֲלֶיךָ. כִּי עֵינֵינוּ נְשֹוּאוֹת אֵלֶיךָ: פְּדֵנוּ מִצָּרָה וְצוּקָה. וְתַעֲלֵנוּ מִשּׁוּחָה עֲמֻקָּה: צַעֲקָתֵנוּ הַיּוֹם תְּקַבֵּל. וְתַצִּילֵנוּ מִידֵי מְחַבֵּל: קוֹמֵם בֵּית שְׁכִינַת הוֹדֶךָ. וְאַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ: רְפָא עַמְּךָ מִכָּל שֶׁבֶר. כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר: שָׁבָץ אֲחָזַתְנוּ כַּיּוֹלֵדָה. וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה: תִּגְאַל עַמְּךָ מֵהַבְהַב. כִּי עָלֶיךָ מַשְׁלִיכִים יַהַב: תַּנְחֵם לְעִיר הַבְּנוּיָה. תִּשְׁבִּי מְנַחֵם וּנְחֶמְיָה:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
סליחה סו
בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר קְרָאתִיךָ אֵל מְהֻלָּל. יֶעֱרַב לְךָ חִין עֶרְכִּי. יוֹם לִבִּי לְךָ סוֹלָל. וְתַגִּיהַּ אֶת חָשְׁכִּי. וּכְאוֹר בֹּקֶר יְהֻלָּל. מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל: צָרַי מַזְעִימֶיךָ. בְּאַף חֵרְפוּ עַמֶּךָ. וְנָשָֹאתִי אֵימֶךָ. בְּרֶגֶשׁ שְׁאוֹן קָמֶיךָ. שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ. וַחֲרוֹן אַף מִמְּרוֹמֶיךָ. וְקַנֵּא אֵל לִשְׁמֶךָ, אֲשֶׁר בַּגּוֹיִם מְחֻלָּל. מלכי: חַי רוֹכֵב עַל עָב קַל. אִם תַּעֲלֵנִי בְּמִשְׁקַל. צִדְקִי כְּחוֹל יָם יִתְקַל. וְרִשְׁעִי כְנוֹצָה יֵקַל. וְאִם נְתִיב אָרְחִי מְעֻקָּל, וְדִינִי כְּשׁוֹר הַנִּסְקָל. שָׁקְלָה בְּפֶלֶס מְהֻלָּל, אִישׁ מִפְּשָׁעִים מְחוֹלָל. מלכי: קוֹמֵם אָרוֹן וּבַדָּיו. וְהַלְבֵּשׁ אַהֲרֹן מַדָּיו. וְרוֹבֶה וְצוֹדֶה בְּצֵדָיו. יֹאכַל פְּרִי מַעְבָּדָיו. וְאִישׁ נוֹהֵם עַל מְרָדָיו. לְשׁוֹן אֵשׁ תֹּאכַל בַּדָּיו. וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל. מלכי: קָדוֹשׁ עַל כָּל אָדוֹן. עִם כָּל יְצוּרָיו נָדוֹן. חֲזֵה יְרִיבִי אִישׁ מָדוֹן. מְדַבֵּר עָלַי בְּזָדוֹן. וְנוֹכְחִי יְעוֹרֵר כִּידוֹן. וְתוֹתָח בִּי יָדוֹן. תְּנָה אֶת נַפְשִׁי לְשָׁלָל. מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל. מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
אַל תִּזְכֹּר לָנוּ עֲווֹנוֹת רִאשׁוֹנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַּלּוֹנוּ מְאֹד. חַטֹּאות נְעוּרֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכוֹר לָנוּ אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ.
זְכוֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה: (תהלים כה, ו)
זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ: (תהלים קו, ד בשינוי)
זְכוֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ: (תהלים עד, ב)
זְכוֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם. אַהֲבַת צִיּוֹן אַל־תִּשְׁכַּח לָנֶצַח:
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: (תהלים קב, יד)
זְכוֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: (תהלים קלז, ז)
זְכוֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם: (שמות לב, יג)
זְכוֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ: (דברים ט, כז)
אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ: (במדבר יב, יא)
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ:
סליחה סז
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ. סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ: אֲדוֹן בִּינָה הֲגִיגֵנוּ. אֱזֹן שִׂיחֵנוּ בְּשַׁאֲגֵנוּ. בַּעֲוֹנֵינוּ אַל תְּמוֹגְגֵנוּ. בְּרִשְׁעֵנוּ אַל תַּכְלִימֵנוּ: גָּבְרוּ דִּבְרֵי עֲווֹנוֹת. גָּדְלוּ עַד לִמְעוֹנוֹת. דִּדּוּי נְפָשׁוֹת נַעֲנוֹת. דּוֹד שְׁעֵה לַעֲנוֹת. חטאנו: הִרְגַּזְנוּךָ אֱלֹהֵי תְהִלָּתֵנוּ. הִכְעַסְנוּךָ בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ. וְלָכֵן נִמְשְׁכָה תוֹחַלְתֵּנוּ. וּלְזָרִים נֶהֶפְכָה נַחֲלָתֵנוּ: זֵרוּנוּ מִבֵּית חַיֵּינוּ. זִלְזַלְנוּ בֵּית מַאֲוָיֵנוּ. חָרַב מְקוֹם אִוּוּיֵנוּ. חָדְלוּ נִיחוֹחֵי רִצּוּיֵנוּ. חטאנו: טָעִינוּ מִנְּתִיב יֹשֶׁר. טִפַּשְׁנוּ צַעַר מִלְּיַשֵּׁר. יַעַן מָאַסְנוּ כֹּשֶׁר. יְרִיבֵנוּ הִדְאֵיתָ כַּנֶּשֶׁר: כָּבַשׁ פּוּל קְהָלִי. כִּלָּה כֹּחִי וְהִבְהִילִי. לַחְלַח וְחָבוֹר הוֹבִילִי. לְהַרְחִיקִי מֵעַל גְּבוּלִי. חטאנו: מַצֶּבֶת קֹדֶשׁ נִשְׁאָרָה. מֵעִיר קֹדֶשׁ הַמְעֻטָּרָה. נָמָה לְנֶגְדְּךָ סָרָה. נַעֲלֵיתָ וְרוּחֲךָ סָרָה. סִחֵף נְבוֹ כָּל גִבּוֹרַי. סִלָּה כָל אַבִּירַי. עָצַם כָּל אֵבָרֵי. עֻלַּפְתִּי בִּידֵי שׁוֹבְרַי. חטאנו: פֻּלַּצְנוּ מֵרֹב תְּלָאוֹת. פֻּצַּמְנוּ מִכֹּבֶד תַּחֲלוּאוֹת. צִפִּינוּ יֶשַׁע לְהַרְאוֹת. צָרוֹת אוֹתָנוּ קוֹרְאוֹת: קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הַבִּיטָה. קְלוֹן רַעֲיָתְךָ הַמְלֻבָּטָה. רָדָה מִכְּבוֹדָהּ וְנִתְמוֹטָטָה. רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה. חטאנו: שְׁמַע פֶּלֶלֶ פִּיּוֹת. שַׁכְלֵל בָּנוּי לְתַלְפִּיוֹת. שׁוּבָה יְיָ אֱלֹהֵי בְּרִיּוֹת. שׁוֹבֵב נִדְּחֵי אֲרָיוֹת: תַּחֲבָשׁ נָא מַכּוֹתֵינוּ. תַּעֲלֶה נָא אֲרוּכָתֵנוּ. תַּקְשִׁיב קוֹל רִנָּתֵנוּ. תְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. חטאנו:
זְכוֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר: (ויקרא כו, מב)
זְכוֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְיָ: (ויקרא כו, מה)
עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמַה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם: (ויקרא כו, מד)
הִמָּצֵא לָנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: (דברים ד, כט)
מוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ: (דברים ל, ו)
זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טוּמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: (יחזקאל לו, כה)
מְחֵה פְּשָׁעֵינוּ כָעָב וְכֶעָנָן כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ: (ישעיהו מד, כב)
מְחֵה פְּשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר: (ישעיהו מג, כה)
הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶמֶר כְּמַה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ: (ישעיהו א, יח)
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם: (דברים ד, לא)
קַבֵּץ נִדָּחֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: (דברים ל, ד)
הָשֵׁ֤ב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: (דברים ל, ג)
תְּבִיאֶנּוּ אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים: (ישעיהו נו, ז)
נוהגים לעמוד
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹֹהֵינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵנוּ: הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: (איכה ה, כא) אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנוּ: (תהלים נא, יג בשינוי) אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ: (תהלים עא, ט בשינוי) אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ: (תהלים לח, כב בשינוי) עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאֵינוּ וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ: (תהלים פו, יז בשינוי) אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ בִּינָה הֲגִיגֵנוּ: (תהלים ה, ב בשינוי) יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרֵנוּ וְגֹאֲלֵנוּ: (תהלים יט, טו בשינוי) כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ: (תהלים לח, טז בשינוי)
יעמוד ויאמר ודוי, ואם עשה איזה עון באותו היום יתחרט ויתודה עליו בלב נשבר ובדמעה ויקבל עליו שלא יעשהו עוד, ואם ככה הוא עושה אשריו ואשרי חלקו. שכל מי שדן את עצמו למטה אין דנים אותו למעלה ואם מקפיד ומתמיד בזה כל יום בלי לפספס זוכה להיות ממארי דחושבנא. זכות גדולה ועצומה להתמיד בזה.
אם אמר וידוי בתיקון חצות לא יחזור לאמור שוב בק"ש שעל המטה שלא יהיה ככלב שב על קיאו.
ימים שאין אומרים בו תחנון כגון: שבת, ראש חודש, יום טוב ועוד, וכן במוצאי אותם הימים עד חצות, לא יאמר וידוי
נוסח עדות המזרח: אָנָּא יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם נוסח עדות המזרח: מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ [נ"א: אָנוּ] עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ נוסח עדות המזרח: יהוה כל השאר: יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל נוסח עדות המזרח: חָטָאנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ: כל השאר: אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי נוסח עדות המזרח: וְלָשׁון הָרָע .
הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר נוסח עדות המזרח: וּמִרְמָה .
יָעַצְנוּ נוסח עדות המזרח: עֵצות רָעות כל השאר: רָע . כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נוסח עדות המזרח: מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נוסח עדות המזרח: נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. נוסח עדות המזרח: פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. נוסח עדות המזרח: צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף.
רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. נוסח עדות המזרח: וְתִעְתַּעְנוּ. כל השאר: תִּעְתָּעְנוּ:
נוסח עדות המזרח: וְסַרְנוּ כל השאר: סַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: (נחמיה ט, לג) אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם. בֹּשְׁנֽוּ מִכָּל דּוֹר. גָּלָה מִמֶּנּוּ מְשׂוֹשׂ. דָוֶה לִבֵּנוּ בַחֲטָאֵינוּ. הָחְבַּל אִוּוּיֵנוּ. וְנִפְרָע פְּאֵרֵנוּ. זְבוּל בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ חרב בַּעֲווֹנֵינוּ. טִירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה. יְפִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים. כֹּחֵנוּ לְנָכְרִים.
[יש שמדלגים זה והווידוי עד "לעינינו". עֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ וְהֵיאַךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
נוסח עדות המזרח: אָנָּא יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם נוסח עדות המזרח: מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ [נ"א: אָנוּ] עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ נוסח עדות המזרח: יהוה כל השאר: יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל נוסח עדות המזרח: חָטָאנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ: כל השאר: אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי נוסח עדות המזרח: וְלָשׁון הָרָע .
הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר נוסח עדות המזרח: וּמִרְמָה .
יָעַצְנוּ נוסח עדות המזרח: עֵצות רָעות כל השאר: רָע . כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נוסח עדות המזרח: מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נוסח עדות המזרח: נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. נוסח עדות המזרח: פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. נוסח עדות המזרח: צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף.
רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. נוסח עדות המזרח: וְתִעְתַּעְנוּ. כל השאר: תִּעְתָּעְנוּ:
נוסח עדות המזרח: וְסַרְנוּ כל השאר: סַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: (נחמיה ט, לג)]
לְעֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ. מְמֻשָּׁךְ וּמֹרָט מִמֶּנּוּ. נָתְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ. סָבַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ. עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ. פּוֹרֵק אֵין מִיָּדָם. צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ. קְרָאנוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. רִחַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ. שַׁבְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ. תָּעִינוּ וְאָבַדְנוּ.
[יש שמדלגים זה והווידוי עד "הרשענו". עֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ וְהֵיאַךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
נוסח עדות המזרח: אָנָּא יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם נוסח עדות המזרח: מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ [נ"א: אָנוּ] עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ נוסח עדות המזרח: יהוה כל השאר: יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל נוסח עדות המזרח: חָטָאנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ: כל השאר: אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי נוסח עדות המזרח: וְלָשׁון הָרָע .
הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר נוסח עדות המזרח: וּמִרְמָה .
יָעַצְנוּ נוסח עדות המזרח: עֵצות רָעות כל השאר: רָע . כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נוסח עדות המזרח: מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נוסח עדות המזרח: נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. נוסח עדות המזרח: פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. נוסח עדות המזרח: צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף.
רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. נוסח עדות המזרח: וְתִעְתַּעְנוּ. כל השאר: תִּעְתָּעְנוּ:
נוסח עדות המזרח: וְסַרְנוּ כל השאר: סַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: (נחמיה ט, לג)]
הִרְשָׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ. וְלָכֵן לֹא נוֹשָׁעְנוּ. וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לַעֲזוֹב דֶּרֶךְ רֶשַׁע. וְחִישׁ לָנוּ יֶשַׁע. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ: (ישעיהו נה, ז)
מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי: (תהלים יט, יג) נקנו יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְשָׁעֵינוּ וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ, וּזְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: (יחזקאל לו, כה)
מִיכָה עַבְדֶּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ. לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ. וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם: (מיכה ז, יח - כ)
דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שיווע לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי, הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח -יט)
עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם: (עזרא ט, ו) וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּנוּ. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בּוֹרְאֵנוּ וְאַל תַּזְנִיחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵינוּ [בְּגָלוּתֵינוּ] וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר: (ירמיהו נ, כ)
עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ / רְעֵבֵי טוּבְךָ / צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ / תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַיְיָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת:
אֵל רַחוּם שְׁמֶךָ. אֵל חַנּוּן שְׁמֶךָ. בָּנוּ נִקְרָא שְׁמֶךָ. יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:
עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן בְּרִיתָך. עֲשֵׂה לְמַעַן גָּדְלָךְ וְתִפְאַרְתָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן דָּתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן הוֹדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן וִעוּדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן זִכְרָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן חַסְדָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן טוּבָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יִחוּדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן כְּבוֹדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן לִמּוּדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְכוּתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן נִצְחָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן סוֹדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן עֻזָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן פְּאֵרָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן צִדְקָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁכִינָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תְּהִלָּתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן אוֹהֲבֶיךָ שׁוֹכְנֵי עָפָר. עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. עֲשֵׂה לְמַעַן משֶׁה וְאַהֲרוֹן. עֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשְׁךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמֲמוּת הֵיכָלֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרִיסוּת מִזְבְּחֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן בָּאֵי בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדַיִם שֶׁלֹּא חָטְאוּ. עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב שֶׁלֹא פָשְׁעוּ. עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֱלֹהֵינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ דּוֹרְשֵׁנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ הָאֵל הַנֶּאֱמָן עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ וָתִיק וְחָסִיד עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ זַ֥ךְ וְיָשָׁר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ חַי וְקַיָּם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ טוֹב וּמֵטִיב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ יוֹדֵעַ יֵצֶר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ כּוֹבֵשׁ כְּעָסִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ נוֹרָא וְנִשְׂגָּב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ עוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ פּוֹדֶה וּמַצִּיל עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ צַדִּיק וְיָשָׁר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ קָרוֹב לְקוֹרְאָיו עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ תּוֹמֵךְ תְּמִימִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ קָשֶׁה לִכְעוֹס עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ רַךְ לִרְצוֹת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ פַחַד יִצְחָק עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ עֶזְרַת הַשְּׁבָטִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ מִשְׂגָּב אִמָהוֹת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֲבִי יְתוֹמִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ וְדַיַּן אַלְמָנוֹת עֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְיִצְחָק בְּנוֹ כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְיוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְמֹשֶׁה בְּחוֹרֵב הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְאַהֲרֹן בַמַּחְתָּה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְפִינְחָס בְּקוּמוֹ מִתּוֹךְ הַעֵדָה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּחָלְיוֹ הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְדָנִיֵּאל בְּגוֹב הָאֲרָיוֹת הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים הוּא יַעֲנֵנוּ
רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא: רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא: רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא עֲנֵינָא: רַחֲמָנָא עֲנֵינָא רַחֲמָנָא חוּס רַחֲמָנָא פְּרֹק רַחֲמָנָא שְׁזִיב רַחֲמָנָא רַחֵם עֲלָן הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב:
נפילת אפים
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד, נִפְּלָה נָּא בְיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו, וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה׃ (ש"ב כד, יד)
רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאתִי לְפָנֶיךָ. יְיָ מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי.
יְיָ, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃ חׇנֵּנִי יְיָ כִּי אֻמְלַל אָנִי, רְפָאֵנִי יְיָ כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי׃ וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד, וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי׃ שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי, הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃ כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ, בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ׃ יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְכׇל לַיְלָה מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה׃ עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכׇל צוֹרְרָי׃ סוּרוּ מִמֶּנִּי כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, כִּי שָׁמַע יְיָ קוֹל בִּכְיִי׃ שָׁמַע יְיָ תְּחִנָּתִי, יְיָ תְּפִלָּתִי יִקָּח׃ יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כׇּל אֹיְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע׃ (תהלים ו)
מַחֵי וּמַסֵּי. מֵמִית וּמֵחֵי. מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עָלְמָא.
בְּרָא כַּד חָטֵי אָבוּהִי לַקְיֵהּ. אָבוּהִי דְחַיִּס אַסֵּי לְכֵאבֵהּ.
עַבְדָּא דְמָרִיד נָפִיק בְּקוֹלָר. מָרֵהּ תָּאִב וְתָּבִּיר קוֹלָרֵהּ.
בְּרָךְ בֻּכְרָךְ אֲנָן וְחַטֵּינָן קַמָּךְ. הָא רָוֵי נַפְשִׁין בְּגִדִּין מְרָרִין.
עַבְדָּךְ אֲנָן וּמְרַדְּנָן קַמָּךְ. הָא בְּבִזְתָּא הָא וְשִׁבְיָא וְהָא בְּמַלְקִיּוּתָא.
בְּמָטוּ מִנָּךְ בְּרַחֲמָךְ דִּנְפִישִׁין. אַסֵּי לְכֵאבִין דִּתְקוֹף עֲלָן. עַד דְּלָא נֶהֱוֵי גְּמִירָא בְּשִׁבְיָא:
סליחה סח
שֶׁבֶת הַכִּסֵּא. אֲשֶׁר לְמַעְלָה מְנֻשָּׂא. יְחַלֶּה בַעֲדֵנוּ לְצוּר הַמִּתְנַשֵּׂא: מֶלֶךְ עַל כִּסֵּא. לְעַמּוֹ יְהִי מַחֲסֶה. וְיַבִּיט בְּצוּרַת תָּם חֲקוּקָה בַכִּסֵּא: עַל הַיָּמִין אַרְיֵה. יְחַלֶּה פְּנֵי אֶהְיֶה. יָחֹן וְיָחֹס לְזֶרַע כֹּה יִהְיֶה. וְיִשְׁעֵנוּ יִהְיֶה. וְאוֹתָנוּ יְחַיֶּה. וְיָשִׁיב הַמְּלוּכָה לְזֶרַע גּוּר אַרְיֵה: נָא מֵהַשְּׂמֹאל הַשּׁוֹר. פְּגִיעָתֵנוּ יִתְשֹׁר. לְלַמְּדֵנוּ הֵיטֵב חִמּוּצֵנוּ לֶאֱשֹׁר. בְּרָכוֹת יַחֲשֹׁר. וּמְרוּדֵינוּ יַעֲשֹׁר. וְיָשִׁיב לְבִצָּרוֹן הַדְרַת הוֹד בְּכוֹר שׁוֹר: רַאֲיוֹן פְּנֵי אָדָם. תְחִנָּתֵנוּ תֻקְדַּם. לִפְנֵי צוּר מָעוֹז יוֹצֵר הָאָדָם: יַלְבִּין הַמְאֻדָּם. וִיעוֹרֵר הַנִּרְדָּם. וְיַרְבֶּה הַמִּשְׂרָה לִקְרוּאֵי צֹאן אָדָם: צִפְצוּף הַנֶּשֶׁר. בִכְנָפָיו יְחַשֵּׁר. וְיַמְלִיץ בַּעֲדֵנוּ פְּנֵי אוֹהֵב יֹשֶׁר: חֶלְקֵנוּ יְּבַשֵּׂר. וְעַפְעַפֵּינוּ יְיַשֵּׁר. לְדַבֵּק בִּצְדָקָה לְעַם נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר: קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִים. שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים. הַשְׁמִיעוּ תְּפִלָּתֵנוּ פְּנֵי אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים. וְיִזְכֹּר רִאשׁוֹנִים. וְאַהֲבַת אֵיתָנִים. וִיקַיֵּם שְׁבוּעָה לְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים:
גדולים רבים ערערו על מנהג אמירת פזמון "מכניסי רחמים", שכן הרמב"ם ז"ל מנה באחד מי"ג עיקרי האמונה שלו כי לה' לבדו ראוי להתפלל, ולא לשום אמצעי ח"ו, גם לא למלאכים. ויש על זה תירוצים רבים. אמנם רבים, ובעיקר מהנוהגים כמנהג ליטא בסליחות, שנהגו שלא לאומרו. ובכל זאת, מאחר ונדפס בדפוסים, כללנו אותו כאן.
מכניסי רחמים
מַכְנִיסֵי רַחֲמִים, הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ, לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים.
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה, הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה, הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה.
מַכְנִיסֵי דִּמְעָה, הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ, לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת.
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה, לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא.
הַזְכִּירוּ לְפָנָיו הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר.
יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב
כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה.
מַהֵר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וּפְדֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.
וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מְשִׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּך.
מָרָן דְבִשְׁמַיָא. לָךְ מִתְחַנְּנָן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנֵּן לְשַׁבּוֹיֵהּ. כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי. הַב לָן שְׁאֵלְתִּין וּבָעוּתִין דְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ.
מָרָן דְבִשְׁמַיָא. לָךְ מִתְחַנְּנָן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנֵּן לְמָרֵיהּ. עֲשִׁיקֵי אֲנַן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרִינָן. מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִּנְפִישִׁין. חֵילָא לֵית בָּן לְרַצוּיָךְ. מָרָן, עֲבִיד בְּדִיל קְיָּימָא דִגְזַרְתָּ עִם אֲבָהָתַנָא:
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל! שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל, הָאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.
שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד! שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד, וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד, הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ: יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.
שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ! שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ, וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ, הַמְּשַׁלְּשִׁים בְּשָׁלוֹשׁ קְדוּשׁוֹת לְקָדוֹשׁ (בק"ק פפד"מ אומרים: המשלשים בשלוש קדושות קדוש קדוש קדוש).
מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים, הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
ואנחנו לא נדע
וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃ (דה"ב כ, יב)
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ (תהלים כה, ו)
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃ (דברים ו, ד)
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ (תהלים עט, ט)
חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃ (תהלים קכג, ג)
בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׃ (חבקוק ג, ב)
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃ (תהלים קג, יד)
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ (תהלים עט, ט)
קדיש שלם
יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ (גרסת הגר"א: יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ) שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: בְּרִיךְ הוּא)
לְעֵילָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵילָא מִכָּל ויש אומרים: לְעֵילָא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
תִּתְקַבַּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן:(ועונים: אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא וְחַיִּים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
יעשה שלש פסיעות ויאמר: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
