ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- הלכות חנוכה
כמה טעמים נאמרו בכף החיים (סימן תרעג אות יט) לפסול נר חשמל. וז״ל: "ואם מותר להדליק בכח האש הנקרא חשמל שמדליקין בבתים ובחנויות ע"י מכונות. ונראה דיש לאסור משום דלא הוי זכר לנס, דהנס היה ע"י הדלקת שמן ופתילה, ובזה לא יש כי אם אור בלא תפיסת ממשות. ועוד דהמנורה היתה נדלקת הפתילה ע"י אדם וזו ע"י מכונה. ועוד כיון דהעששית שיש בה כח האור היא מלאה אור הוי כמדורה שאין עולה אפילו לנר אחד, כמ"ש לעיל סי' תרע"א סעי' ד' יעו"ש.״
גם הגאון הבית יצחק (יו״ד ח״א סימן קכ) כתב שאינו יוצא ידי חובה במנורה חשמלית, שכן מאחר שמדליקין בה כל השנה- אין ניכר בהדלקה זו הנס.
מאידך הגרי״ש אלישיב (קובץ תשובות ח״ג סימן קג) כתב שאין יוצאים ידי חובה במנורה חשמלית, מלבד במקום הדחק ובתנאי שיהיה ניכר שמדליק עבור נר חנוכה.
והגרש״ז אורבעך (הליכות שלמה חנוכה עמוד רפג) הסתפק אם חשמל כשר למצותו, ולכן רק כשאין ברירה רשאי להדליק מנורת חשמלית או פנס באופן הניכר שנעשה לשם נרות חנוכה, ולברך עליו.
והגר״ע יוסף (חזון עובדיה חנוכה עמוד צז) תמה עליהם, שאם יש ספק, היה להם לומר ספק ברכות להקל ולהדליק בלא ברכה.
ובאמת הסברא נותנת שאף אם נאמר שאין צורך דווקא בפתילה ושמן כדוגמת מנורת בית המקדש, מכל מקום ודאי שצריך שלהבת, שהרי עיקר הנר הוא השלהבת. וכך הסביר המהרש״ג (ח״ב סימן קז) לגבי הדלקת נרות שבת בחשמל, שברור שנדרש להבה ממשית, ואור החשמל אינו שלהבת. הגע בעצמך, הרי יש אבנים טובות המאירות בלילה, וכמו שפירש רש״י בפרשת נח על הפסוק ’צהר תעשה לתיבה’, האם יעלה על הדעת לצאת ידי חובת הדלקת הנרות בסידור אבנים טובות המאירות בלילה.
ושוב ראיתי שהגרב״צ אבא שאול (אור לציון ח״ד עמוד רסז) חילק בין מנורת חשמל למנורה הפועלת על ידי סוללה. וכתב שאף שאין להדליק במנורה חשמלית על פי הדברים שביאר בכמה מקומות בספריו- שזרם החשמל נולד מחדש בכל רגע, והחשמל הנמצא ברגע נתון זה הוא זרם חדש שלא היה בעולם ברגע הקודם, ולכן אי אפשר לצאת בהדלקה כזו כיון שבעינן שיהיה בנר שיעור שמן המספיק עד שתכלה רגל מן השוק, וליכא.
מכל מקום הוא התיר לצאת ידי חובה על ידי הדלקת מנורה הפועלת על ידי סוללה כיון שחומר הבעירה נמצא כאן.
והוקשו לי דבריו שאם משום התחדשות כח החשמל, הרי כלל הוא בפוסקים שאין מתחשבים במה שאינו ניכר לחושי האדם, והרי התחדשות הקבועה של החשמל אינה ניכר לעין, ולפי זה אור החשמל נחשב אותו האור שהאיר לפני כן.
וכעין זה מצינו גם לגבי הקול, יש מדענים הסבורים שהקול שאנו שומעים באוזנינו אינו זהה לקול שיצא ממקורו, אלא הוא תנועה של חלקיקים באויר המניעים את החלקיקים שלידם, ואלו שוב מניעים את החלקיקים שלידם ונמשך זה הלאה עד שמגיע הקול אל אוזנינו. ואם כך, כיצד יוצאים ידי חובה בשמיעת מצוות שתלויות בקול, כגון תקיעת שופר או קריאת המגילה.
עוד כתב שם לחקור אם בעינן הדלקה הדומה להדלקת בית המקדש, דהיינו בשמן ופתילה, וכדברי הכף החיים דלעיל, והעלה שאין צריך שהרי חזינן דלא בעינן דוקא שמן זית אף שבמנורת בית המקדש השתמשו בשמן זית, אולם גם כאן יש לומר שאף אם אין צריך פתילה ושמן, עדיין יש צורך שהאור ידלק על ידי שלהבת ולא על ידי אור הנוצר באופן חשמלי ללא שלהבת.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
איך ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מוסרים את הנפש בימינו?
איך לומדים גמרא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
