א. ירושלים מרוממת ומקדשת את כל הבאים אליה.
ב. קדושת העיר העתיקה שהיא "לפני ה'".
ג. תכלית הלימוד - ללכת ממושב למושב ולהפיץ תורה.
ד. המוסר היהודי – להעניש קשות כל מי שפוגע בעם ישראל.
א. ירושלים – קומה נוספת בגאולה, ממנה תצא אורה לעולם.
ב. לאחר מלחמת ששת הימים החמצנו הזדמנות הסטורית ליישב את כל יהודה ושומרון.
ג. תפקידנו - להוביל ולהנהיג את המדינה ולא להיגרר.
ד. המוסר היהודי – מלחמה במי שנלחם בנו, לא לחשוש מפגיעה ב"חפים מפשע", המחפים על פושעים.
ה. בברכת הודיה צריך שיהיו שני תלמידי חכמים, כדי שהיא תהיה עמוקה ומעומק הלב.
ו. "נוער הגבעות" - נוער הדבק בכל נימי נפשו ברגבי אדמתינו.
ז. ארץ ישראל נקנית ביסורים.
ח. כשאנחנו נשדר עוז וגבורה – לא תהיה לאירופה הצבועה פתחון פה.
א. מדוע נאחזת הטומאה דוקא בירושלים? כשהיתה ירושלים חרבה נשארה בה לחלוחית של קדושה וכוחות הטומאה ביקשו לינוק ממנה. עתה לאחר שמתחילה השכינה לחזור למקומה, מפרכסים כוחות הטומאה פרכוסי גסיסה.
ב. אנחנו צריכים לנצל את רגעי ההתעלות והשמחה כדי להתפלל לקב"ה מקירות ליבנו לגאולה שלמה.
א. כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.
ב. שמחה למרות הקשיים, כי כך סדרה של הגאולה.
ג. מדברי הרב קוק על תנועת "דגל ירושלים".
ד. אנחנו מתפללים "ותחזינה עינינו" – שהעינים יפתחו לראות כיצד הקב"ה מחזיר את שכינתו לציון.
