- בית המדרש
- מדורים
- כנסים וימי עיון
ישיבת הדרום
כתבות בנושא ישיבת הדרום
איך מתמודדים עם איומי הפחדה של שונאי ישראל?
לחצים מאיומי טרור והתקפות צבאיות ומבידוד וחרם על מדינת ישראל • איך התייחס הרב מרדכי אליהו זצ"ל לדברים אלו?
חטא העגל והמשבר היום
אף-על-פי שחלק גדול מישראל רחקו מאמונה, פנו עורף לתורה, בכל זאת אין מקום ליאוש. נסיון העבר מלמדנו שאפשר להתגבר גם על משברים גדולים כאלה. במאמר מרתק, מסביר הרב זלמן ברוך מלמד מדוע.
ועמך כולם צדיקים
ההכרה בסגולת ישראל ובהיותם מספרים תהילת ה' מעמיקה את המבט על המציאות ומאפשרת התייחסות נכונה לאירועים. לקראת יום פטירתו של הרצי"ה, אנו מביאים לכם את סיכום דברי הרב זלמן ברוך מלמד בכנס לרגל 25 שנה לפטירתו של הרצי"ה.
מוסריות בעקבות רצח הנערים
איך צריך להתייחס לערבים בעקבות רצח הנערים? האם מותר לשנוא אותם? האם צריך להגיש להם עזרה במקום הצורך? האם כדאי לעשות הפגנות? הרב יעקב אריאל משיב.
שיעורים בנושא ישיבת הדרום
סוכות הוא חג של חיבוק — חינוך בין אהבה לגבולות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
ראש ישיבת בני עקיבא הדרום, הרב דוד טברסקי, פותח בדיני חינוך של חג הסוכות: שמאי הזקן שסיכך מעל מיטת נכדו התינוק, הילד שחייב בלולב ״משיודע לנענע״, והריטב״א שקובע שגיל החינוך אינו אחיד — הוא תלוי במצווה ובילד. משם, בעקבות המשנה ברורה והרב קוק: החינוך מתחיל באווירה של הבית ובחינוך העצמי של ההורים. ואחר כך, החגים כדרכים של קשר: פסח הוא דיבור, שבועות נשיקה, הימים הנוראים מבט — וסוכות הוא חיבוק, שאינו בודק מי אתה ומה עשית. בסוף, הציפור של ר׳ זושא שצריכה שתי כנפיים, וחבטת הערבה בהושענא רבה: גבול, ומיד אחריו חסד. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
למה המשיח נקרא ״בר נפלי״? סוכת דוד הנופלת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב ערן טמיר, ראש ישיבת אורות אשקלון, יוצא מגמרא תמוהה: למה המשיח נקרא ״בר נפלי״ — בן הנופל — ולמה מלכות בית דוד נקראת ״סוכת דוד הנופלת״? בעקבות המהר״ל, ״העדר קודם להוויה״: כל קומה חדשה נבנית רק אחרי שהמציאות הקודמת מפנה לה מקום. עם דוגמאות מהחיים — מהרווק שהופך לנשוי ועד מלכות שאול ודוד. ולמה דווקא סוכה ולא בית? בית שנפל ונבנה מחדש הוא בית חדש; סוכה נועדה מראשיתה להתפרק ולהיבנות שוב, ולכן גם בשעת נפילתה היא נשארת סוכה. המסר החינוכי: לא להיבהל מנפילות — לא בחיים הפרטיים ולא בחיי האומה, מאז שמחת תורה של לפני שלוש שנים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
״דיברתי לצלם״: חינוך של דוגמה אישית ואהבה
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב ציון כהן, רבה של אור יהודה, בן שדרות שכיהן 19 שנה כרב בשער הנגב, מדבר על החינוך כ״אקזיט האמיתי״ של החיים, ובונה את דבריו מסיפורים. הרב עובדיה יוסף שהוזמן לכנס דיינים וסיפר להם את סיפור רבי עקיבא ורחל — ולבנו שתמה הסביר: ״אני לא דיברתי לדיינים... אני דיברתי לצלם.״ שני אבות שישבו באותו בית כנסת, אחד שהתרכז בתפילתו ואחד שהעיר לילדיו כל התפילה — ומה יצא מהילדים של כל אחד מהם. והמורה אסתר משדרות, שכל מחזור התלמידים שלה זוכר אותה, כי מעולם לא אמרה לתלמיד מילה רעה. ובסוף, הלולב שמחבר את כל המינים, ודברי הרב נבנצל על ״תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלוקיך בשמחה ובטוב לבב״: מצווה שנעשית בלי שמחה מלמדת את הילדים ההפך. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
״אז בשביל מה התפללתי?״ — על כוחה של תפילה
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב דוד לאו, מדבר בליל חיתום הדין על התפילה שמשנה מציאות. הוא עוקב אחרי פרשת ראש השנה: אברהם שמתפלל על אבימלך ונענה קודם, לעומת הגר וישמעאל וחזקיהו המלך, שבהם דווקא תפילת האדם על עצמו היא שמתקבלת. ההכרעה: השאלה אינה על מי מתפללים, אלא אם התפילה יוצאת מקירות הלב. ובסוף, סיפור מהלוויה של עידן שתיוי הי״ד. ליד הארון, אביו אלי פונה אל הרב ושואל: ״אז בשביל מה התפללתי?״ — והתשובה של הרב לאו על מה שהתפילה נותנת גם כשהבקשה לא התקבלה. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
״אתם ספר התורה של המדינה״ — החינוך שישמור על ישראל
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, פותח בפסוק על אברהם אבינו: ״כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו״. הקדוש ברוך הוא אוהב את אברהם בגלל החינוך שהוא מעביר לדורות — וזה כוחו של חינוך. משם הוא עובר להתעוררות שעוברת היום על עם ישראל: חיילים שמגדירים את עצמם אתאיסטים ומגיעים לסליחות, קיבוץ שלם שהגיע השנה לתפילת יום כיפור, ומי שחזר בתשובה בזמן המלחמה ולא ידע מה מברכים על סופגנייה. ״האנשים האלה צריכים אתכם.״ ובסוף, נבואת יחזקאל על סדום, ״אחותה״ של ירושלים: ככל שהמדינה מתעשרת ומתחזקת, לומדי התורה הם שצריכים לשמור שלא תזוח דעתה. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
״מי ילד לי את אלה?״ — נקודת הנשמה שהמלחמה גילתה
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב אליאב תורג׳מן, רב קהילה ומ״פ בחטיבת החשמונאים, מגיע לישיבה ישר מסוכה על פסגת החרמון, עדיין במדים. הוא מדבר על מה שהמלחמה גילתה בעם ישראל: לא הסבר למה זה קרה — את זה איננו יודעים — אלא נקודת אמונה פנימית שאין מתחתיה כלום, הנשמה שבכל יהודי. זו גם הערבה של הושענא רבה, בעקבות השפת אמת: הנקודה שאינה תלויה בדעת ולא בבחירה. ובאמצע, סיפור מהרכבת לתל אביב בקיץ תשפ״ד: נער במכנסיים רחבים ובלי כיפה, עם ציצית מהודרת, שמספר שבתיכון שלו כולם מתפללים מנחה ומניחים תפילין שחב״דניק מוסר להם מעבר לגדר. ״מישהו ביקש? מישהו לימד אותם?״ — והתביעה מאיתנו להיות מוכנים לתת לעם את מה שהוא צמא לו. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
איך מונעים נשירה? דיני חינוך הילד מההלכה ועד הבית
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר שדרות, חותם את הערב בשאלה הכואבת של נוער שעוזב את הדרך: ״זה אסון, זו טרגדיה״ — ואיך מונעים אותה? הוא נכנס לסוגיה ההלכתית של חינוך קטנים: האם אסור לתת לילד איסור בידיים, האם בית דין מצווה להפרישו, ואם ילד בכלל מחויב במצוות — דרך המגן אברהם, התוספות, תוספות ישנים, הרמב״ם, תרומת הדשן והחיי אדם, ואפילו הפסקה של שתי דקות שבה הקהל הופך לבית מדרש. והמסקנה המעשית: חינוך אינו רק ״אל תעשה״. ילד צריך להרגיש שהמצוות שלו, שהוא יהודי קדוש שתפילתו נשמעת — כמו הנכד שאומר ״האתרוג הזה שלי״. ובסוף, שני אבות בבית הכנסת, וקריאה להורים: לכבד תלמידי חכמים מכל החוגים, כי זלזול שנאמר ליד השולחן מחלחל אל הילדים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
הרש"י האחרון בתורה: למה משה שבר את הלוחות?
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרש"י האחרון בתורה, שקוראים בשמחת תורה, חותם בשבח הגדול ביותר של משה רבנו: "שנשאו לבו לשבור את הלוחות". למה דווקא זה? הרב שניאור אשכנזי, שליח חב"ד בראשון לציון, מביא את דברי הרבי מליובאוויטש מהתוועדות שמחת תורה תשמ"ז: משה הבין שהלוחות הם השטר שמחייב את עם ישראל, וברגע של אמת בחר להציל את העם. ישראל קודמים לכל. ומה זה אומר עלינו היום: האם האידיאולוגיה שלנו גדולה יותר מהיהודי שעומד מולנו? הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
רבנים בנושא ישיבת הדרום
