אנחנו עכשיו נמצאים בתקופה קשה חבר שלנו, איל, נרצח על ידי הערבים ביחד עם עוד שני בחורים צעירים. עלו לי כמה שאלות בענייני מוסריות בעקבות מציאת גופותיהם. 1- האם מותר לשנוא אותם?? הם הרי בריאה של הקב’’ה-הם יצירה שלו..האם בשנאה שלנו אנחנו לא מבזים את ה’ חס וחלילה?? 2- למדתי השנה שהתורה שלנו מוסרית. והיא לא תצווה אותנו לעשות דברים לא מוסרים (לא תרצח\ תגנוב\ תנאף וכו’..) אם אני נקלעת למצב שבו אני פוגשת ערבי (תינוק,ילד קטן,בחורה,אימא או אפילו מבוגר) אני צריכה להגיש לו עזרה?? או להשאיר אותו למות - כי מצד אחד זה לא מתפקידי לגזול חיים של מישהו ואלה הם חשבונות שמים. מצד שני יכול להיות כשיגדל או כשיתאושש הוא יבוא והוא יפגע בעם שלי...איך נוהגים? 3- אם אני עולה על האוטובוס ועולה ערבי\ה מבוגר\ת המצווה ’והדרת פני זקן’ תקפה גם עליהם?!

קשה למנוע רגשות טבעיים, אך אין שום מצווה לשנוא את האחר ובפרט את מי שאינו אשם. אהבת ישראל כוללת גם אהבת האדם אם כי במעגל משני, ולכן ראוי להגיש עזרה לכל אדם ללא חשבון אלא א"כ מדובר במי שעומד לתקוף אותנו. אולי דווקא הגשת העזרה תתרום לתחושה דומה מהצד השני? ראוי לכבד כל אדם זקן (קידושין לג)