מה היחס וההבדל בין מצות זכירת יציאת מצרים בליל הסדר לזכירה שבכל יום?
הרבה חילוקים בעניין , אלא שיש חילוק עמוק בין העמקת האמונה של ליל הסדר ע"י סיפור לבין הזכירה בעלמא שבכל יום.
הזכרת יציאת מצרים בכל יום היא מצווה המיועדת לעשות רצון ה' בעולם, ובליל הסדר כל המעשים של ההגדה ההם קיום המצוה.
בלילה הייתה גאולה מצד הגוף אך ביום הייתה גאולה בנפש.
לבן שאינו יודע לשאול אנו אומרים "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". מהו בעבור זה? המשך חכמה מסביר שהכוונה היא בעבור זה שנשמור את המצוות גם בהגיענו לארץ ישראל.
אנו שואלים ארבע שאלות ב"מה נשתנה"; אם נתבונן בהן, אפשר לראות שהן נחלקות לשתי קבוצות: האחת שני דברים המתארים דרך חירות ושני דברים שאנו מבטאים דרך עבדות; התמיהה היא מדוע אנחנו עושים בליל הסדר דבר והיפוכו?!
אנו אומרים בהגדה: השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין; השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל"; מדוע אנו, החיים כבני חורין בארץ ישראל אומרים את הקטע הזה? במה הוא משמעותי עבורנו?
