*האם כשנוציא את החומר המחמיץ מהחיטה האוכל יהיה כשל"פ?
*בעיית הכשרות במצות מכונה.
*מה המחלוקת בעוגיות הפפושדו ומה יש להימנע מאכילתם?
*האם יש מקום להתיר קטניות לאשכנזים ביימנו?
*כשרות התרופות לפסח.
למה יציאת מצרים כל כך מרכזית? יציאת מצרים מופיעה את אור ה' גם בהסתר. קשר הקב"ה וישראל כקשר הקב"ה והתורה. בפסח טמון כל מה שיופיע במתן תורה. "וימירו את כבודם"- הקשר בין הקב"ה וישראל. כשהבסיס חזק הכל מצליח. יציאת מצרים היא התוכן הפנימי של מתן תורה.
ישנם שלושה סוגים של אכילת מצה כנגד שלושה הופעות של האור האלוקי בימים ההם בזמן הזה.
אכילת המצה הראשונה נעשתה בזמן השיעבוד- דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים- כנגד השיחרור מעול התפיסה המצרית.
המצה השניה נאכלה יחד עם פסח בזמן הגאולה- בעת הגילוי האלוקי של סובב כל עלמין.
המצה השלישית נאכלה ביום שלאחר היציאה- כנגד האפיקומן שנאכל על השובע.
ההתבוננות בעבר כהודיה על הגילוי של סגולת ובחירת ישראל בעת היציאה.
א - חג המצות וחג הפסח, ב - חג החירות - גילוי המוסר, ג - יציאת מצרים - שחרור הרוח משעבוד החומר, ד - ביציאת מצרים נעשה החומר מרכבה לשכינה, ה - משמעות איסור חמץ - גאווה כלפי שמיים, ו - משמעות המצה, ז - המבזה את המועדות, ח - שואלים בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום.
"חוק החמץ" בא להבטיח שאירוע שכזה לא ישנה. אכן, אנו צריכים לשאול את עצמנו, כיצד נבטיח את "יהדותה" של החברה בישראל ואיך נשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל? האם נשיג את מטרתנו על ידי משלוח פקחים שיבדקו את התפריט במסעדות? האם גם מי שחושב שחוק המבטיח את אי הצגתו של החמץ בפרהסיא (באזורים בהם חיים יהודים), הינו חוק הכרחי בספר החוקים של מדינת ישראל כמדינה יהודית, האם ברור לו שיש לכפות זאת גם שלא ברשות הרבים? האם אכן כדאי להרחיב את החוק עוד יותר ולהכריח כל מסעדה להכשיר את המטבח לכבוד חג הפסח?
'פסח מצה ומרור' הם שלשה דברים שחייבים לומר בפסח. ה'פסח' מבטא את הצורה שבה מתרחשים הדברים, וצורה זו היא מהותית בבניין הרוחני, היא מלמדת שיש דברים שהקב"ה פועל רק לאחר שהאדם פעל. גם בצמיחה הרוחנית של כל אדם, שאלת ה'איך' היא שאלת מפתח - שימוש תלמידי חכמים הוא המחבר את האדם למקור מצד אחד, ומאפשר לו לצמוח ולגלות את האות המיוחדת שלו בתורה מאידך.
