נחום הוליך ארגז עם אבנים טובות לקיסר, גנבים מילאו את ארגזו בעפר, כשהמלך ראה את העפר רצה להורגו ונחום אמר 'גם זו לטובה'. אליהו אמר שבעפר הזה אברהם ניצח במלחמותיו, המלך בדק והצליח ונתן לו אבנים טובות. זהו משל ולימוד זכות שמחשיב את עמל המלאכות כעיסוק בתורה.
נחום איש גם זו לא ריחם על עני ולכן קיבל על עצמו ייסורים והיה מוטל בחורבה. תלמידיו רצו להוציאו משם, והוא ביקש שיוציאו משם תחילה את הכלים, ואחר שהוציאו את הכלים ואת מיטתו החורבה התמוטטה. זהו משל על נטילת סיכון רוחני בהתחברות לעמי הארצות בנסיון לחדש את המלכות.
נחום איש גם זו קיבל על עצמו ייסורים מפני שלא ריחם על מוכה-שחין, וכשר' עקיבא בא לבקרו הוא רוצה שגם ר' עקיבא יתייסר. מוכה-השחין מייצג את אלו שיצאו לקרב ביאת המשיח על ידי מלאכותיהם. המשיח נקרא "חיוורא דבי רבי" - "המצורע של הישיבה".
