ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
פעם אחת, כשאחד החיילים יצא מהחזית לביתו, הוא הציע ללוחמים האחרים למסור ד"ש ואות חיים לבני משפחותיהם.
הוא ניגש לרב רוזן, ושאל אותו: "יש לך משפחה למסור לה ד"ש"?
"אין לי משפחה", השיב הרב .
"ילדים"? שאל הלוחם. "אין לי ילדים", השיב הרב.
"אישה"? שאל שוב. "לא", הייתה התשובה.
התפלא הלוחם לפשר התשובות התמוהות, וכשהגיע לירושלים חיפש את המשפחה של הרב יהושע רוזן., הלך לאישה, ואמר לה – פגשתי את הרב יהושע, והוא בסדר.
האישה מאוד הודתה לו, ואמרה לו: "הוא אמר לך להגיד שהוא בסדר"?
"לא", השיב הלוחם, "הוא לא שלח אותי, באתי מעצמי".
ענתה האישה: "עכשיו אני יודעת שפגשת את האיש שלי".
כעת כבר התבלבל הלוחם לחלוטין, ולא הבין את דבריהם התמוהים של בני הזוג. הוא חזר לרב רוזן ושאל: "מה פשר דבריכם המוזרים"?
ענה לו הרב רוזן: "אין אישה וילדים בזמן מלחמה, כי חייב לשוות את תכלית המלחמה לנגדי".
ענק היה הרב, וקיים בעצמו בהידור את דברי הרמב"ם ללוחמי ישראל (מלכים ז, טו): "ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה, ישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה... ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה...".
וגם אם לא כולנו זכינו להתעלות למדרגה רוממה זו, הרי שזכה עם ישראל בשנה זו שחיילים רבים בעם קיימו זאת בכך שקמו ומסרו עצמם במלחמתם על קידוש ה', ודרכם מתעלה העם כולו.
ובימים אלו, שבין יום הזיכרון לשואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל עלינו לשים לב לנקודה נוספת שמופיעה בהלכה זו ברמב"ם. בשני הימים הללו מזכירים יהודים שמתו על קידוש ה', אך יש כאן שני סוגים של קידוש ה'.
המקדש את ה' מקיים שתי מצוות – מצוות עשה (ט) " שציוונו לקדש את ה'", והימנעות מאיסור לא תעשה (סג) "שהזהירנו מחלול ה'".
אנשים רבים מחברים מצוות אלו רק למציאות הקשה של מקדשי ה' בכל הדורות, שנהרגו כדי שלא לעבור על המצוות עליהם הצטווינו 'יהרג ואל יעבור'. אולם עלינו לדעת, שזה קידוש ה' פרטי במציאות החסרה של הגלות, אך יש קידוש ה' גדול יותר והוא הקידוש ה' הכללי שעם ישראל מנצח במלחמות, וכל העמים רואים שה' אלוקי ישראל הוא המנצח, ושמו מתגדל ומתקדש לעיני כל אפסי ארץ.
עניין זה מופיע פעמים רבות בתנ"ך ובדברי חז"ל, ונביא כאן דוגמא אחת -
הנביא יחזקאל (לו, כ-כה) אומר על המציאות שעם ישראל נוצח במלחמה וגלה לבין הגויים "וַֽיְחַלְּל֖וּ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י, בֶּאֱמֹ֤ר... עַם־ה' אֵ֔לֶּה וּמֵאַרְצ֖וֹ יָצָֽאוּ". וכנגד זה מושיע ה' את ישראל ובכך מתקדש שמו "וָאֶחְמֹ֖ל עַל־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י... וְקִדַּשְׁתִּ֞י אֶת־שְׁמִ֣י הַגָּד֗וֹל הַֽמְחֻלָּל֙ בַּגּוֹיִ֔ם... וְיָדְע֨וּ הַגּוֹיִ֜ם כִּי־אֲנִ֣י ה'... וְלָקַחְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הַגּוֹיִ֔ם...וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם... וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים...".
ומפרש שם רש"י: "ויחללו את שם קדשי - השפילו את כבודי, ומהו החילול? באמור אויביהם עליהם עם ה' אלה ומארצו יצאו, ולא היה יכולת בידו להציל את עמו ואת ארצו", וכפי שהביא עוד (לט, ז) "שפלותם של ישראל חלול שמו". ולהיפך, כשננצח את הגויים ונשוב לארצנו, הרי בכך מתקדש שם ה' בגויים.
לפיכך החייל הנלחם באויב זוכה ליטול חלק בקידוש ה' הגדול של עם ישראל המנצח בשם ה' את אויביו, ועליו לכוון במיוחד לשם מצווה גדולה זו, כפי שמדגיש הרמב"ם "וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה".
ומדגיש הרמב"ם נקודה נוספת "וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד, ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא...".
כאן הוא מלמד אותנו, שקידוש ה' הוא לא רק במוות אלא גם בחיים. להיפך, מי שנלחם בכל ליבו מתוך כוונה לקדש את ה', הרי מובטח לו שלא ימצא נזק, ואף יזכה להוסיף חיים בכך שיבנה בית ויהיו לו ילדים, ונפשו תהא צרורה בצרור החיים גם לחיי עולם הבא.
וכך מצאנו בתורה, שבמלחמות ישראל במציאות השלימה, הרי במלחמת מדיין שבו כל הלוחמים בחיים, כי בעת הדבקות השלימה במצוות ה' נחתמים כולם לחיים.
ויהי רצון שנגאל מהמציאות החסרה של הגלות, כשמפני חטאינו עדיין איננו מגלים את שם ה' בעולם הזה בשלימות, ונופלים לדאבוננו חללים במלחמה על קידוש ה' הי"ד, ונזכה שהעם כולו יקדש שם ה' ויגלה גדולתו בעולם הזה, ואז כל הלוחמים בשמו יזכו לחיים טובים וארוכים בעולם הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
