ייסורי המשיח אפרים - ותפילתו

הפסיקתא מגלה ש'המשיח אפרים' מקבל עליו 'עוונות' של 'ישראל'. מדובר בקבוצה שמגדירה את עצמה כ'ישראל האמתיים', ולפי ראייתה הרוחנית שרות בצבא נחשב ל'עוונות', והם מעמיסים את 'העוונות' (=חודשי שרות צבאי) שלהם על 'המשיח אפרים'. הם בזים לו, אך הוא מביא את הגאולה.

הכהן האמיתי שבירושלים של מעלה

אליהו גילה לרוצח בעל תשובה - שהכהן האמיתי הוא עיוור בעין אחת ופיסח ברגל אחת. אליהו מרמז למשמעות הפנימית של גרוש היבוסי מירושלים ולחשיבות הגורן של ארנן היבוסי, ומרמז שתלמיד חכם שלוחם בצבא נחשב ל'כהן האמיתי' ב'ירושלים של מעלה'

הסבוב של שמואל

מסופר שיד ה' היתה בפלשתים בימי שמואל, אך מתואר מצב הפוך. מסופר ששאול ניצח מלכים רבים סביבו והדבר תמוה לאור מלחמתו הרצופה בפלשתים. הכתוב תולה נצחונות מאוחרים של דויד – בזכות שמואל או בזכות שאול.

הארון הרוחני

לפי הדיעה המקובלת בחז"ל ארון הברית יצא ממקומו רק פעם אחת בימי עלי. אך בתנ"ך משמע שארון הברית היה מחוץ למקומו במקומות שונים. מדובר ב"ארון רוחני", כך משמע מפסיקת הרמב"ם, וכן מתבקש מהעיון בתנ"ך.

המקדש שבמצפה

שמואל כינס את ישראל לתשובה במצפה ולכן הם נצחו את הפלישתים. במדרש נאמר שבמצפה היה מקדש שהיה בנוי על רצועה של יהודה. הדבר תמוה מפני שלא היה אז מקדש. מדובר במקדש סמלי.

תפקיד האיל בעקידת יצחק

פרשיית המפקד של דויד מרמזת לתפקיד האיל בעקידת יצחק. "האיל" הוא "הצאן" שהם העם שמתגייסים לצבא במקום אלו שעוסקים בתורה. תרגום יונתן מרמז לכך ואומר שהאפר של יצחק אינו צבור על המזבח למעלה אלא למטה ביסוד.

המפקד של דויד

דויד מנה את ישראל ובעקבות כך נפלו מהם כביכול שבעים אלף, אך לפי המסורת מדובר רק באבישי בן צרויה. לפי המסורת הגולגולת של ארונה היבוסי התגלתה מתחת למזבח שבנה דויד לעצירת המגיפה. המדרשים קשורים ומבארים יסוד בהשקפת עולם.

דויד וגירוש היבוסי

בספר שמואל מודגש שהיבוסי דרשו מדויד להסיר את העיורים והפסחים לפני כניסתו לעיר. ובדברי הימים מודגש ספור אחר על גבורת יואב. תרגום יונתן מרמז שמדובר במחלוקת רוחנית מי יגרש את היבוסי מירושלים של מעלה.

מי התרשל בגרוש היבוסי

ספר יהושע כותב שבני יהודה התרשלו בכיבוש היבוסי, ואילו ספר שופטים כותב שהיו אלו בני בנימין. מדובר במחלוקת על הדרך המתאימה להוציא את חסידי אומות העולם מירושלים של מעלה.

הפחד מההר

כיבוש המקום "חרמה" חוזר ומופיע בתורה ובספר יהושע ובספר שופטים. הרמב"ן כתב שהכתוב שבתורה אינו כפשוטו. תרגום יונתן גם הוא סבור כך, והוא מרמז שמדובר במלחמה פסיכולוגית.

יהודה יעלה

בספר שופטים מסופר על מלחמה נגד אדוני בזק שכפופים תחתיו שבעים מלכים. קשה כיצד יהושע לא נלחם נגד מלך כה חשוב. תרגום יונתן מרמז שזו מלחמה שהתנהלה בשמים.

ברוך – הכושי שהפך את עורו

"עבד מלך הכושי" הציל את ירמיה הנביא ממיתה. מדובר בברוך בן נריה עוזרו של הנביא. ברוך מכונה בכינוי שיש בו ביקורת משום שהוא עזב את בית המדרש והלך להיות שר אצל צדקיה. הדבר מרומז בתרגום יונתן.

הכושים שברחו ללוז

המלך שלמה שלח שני סופרים כושים לעיר לוז, כדי להציל אותם ממוות; אך דווקא שם הם מצאו את מותם. מדובר ברמזים מהתנ"ך שדבר שנחשב חיים לאדם מסוים - יכול להיחשב מוות לאדם אחר.

לוּז – עיר האמת

יש אגדות פלאיות על לוז שבארץ ישראל, וגם על לוז שבארץ החיתים; ומסופר שמלאך המות לא שולט שם. לוז מופיעה באגדות גם כעיר ה"אמת". האגדות מרמזות על מחלוקת בתנ"ך - על החלק לעולם הבא שיש לאדם פשוט מישראל.

הלוּז הפלאי

מלאך המוות לא שלט בעיר לוז מעולם. ויש עצם פלאית בשם לוז, שהגוף ייבנה ממנה לעתיד, והזוהר קורא לה 'בתואל הרמאי'. זהו משל, שהבסיס של עם ישראל הם האנשים שעוסקים ביישובו של עולם, ומהם תתחיל תחיית הגוף הלאומי של ישראל.

האם יהושע מת פעמיים?

בספר יהושע מסופר על קרבות שהתרחשו בחיי יהושע, אך בספר שופטים מסופר שהם התרחשו לאחר מותו. כמו כן, בספר שופטים מסופר פעמיים על מיתת יהושע. תרגום יונתן מרמז שהסתירה בנויה על ספר שכתב עתניאל.

ברור ההורות - על אלדד ומידד

בחז"ל מובאות דעות תמוהות - בענין ההורים של אלדד ומידד. הדעות הללו הן משל - שנועד להביע ביקורת על תוכן נבואת אלדד ומידד.

גרשום – "הגבר" שבחבורה

הנשים שהסיתו את יַעְבֵּץ