33 שיעורים
מגפת הקורונה מה עושים עם הילדים בבית? - חלק ה'
חינוך ילדים לאור תקופת הקורונה
חינוך ילדים לאור תקופת הקורונה
מגפת הקורונה מה עושים עם הילדים בבית? - חלק ד'
חינוך ילדים לאור תקופת הקורונה
חינוך ילדים לאור תקופת הקורונה
מגפת הקורונה מה עושים עם הילדים בבית? - חלק ג'
חינוך ילדים לאור תקופת הקורונה
חינוך ילדים לאור תקופת הקורונה
מגפת הקורונה מה עושים עם הילדים בבית? - חלק א'
חינוך ילדים לאור תקופת הקורונה
חינוך ילדים לאור תקופת הקורונה
מגפת הקורונה מה עושים עם הילדים בבית? - חלק ב'
חינוך ילדים לאור תקופת הקורונה
חינוך ילדים לאור תקופת הקורונה
צו ציווי וזירוז בבנין החינוך
הכוונה והדרכה לילד מתבגר
העבודה הראשונה במקדש , הקומה הפרטית והקומה הפומבית , כשאדם מקבל ציווי היצר הרע שלו מתעורר , לעורר את הרצון ולהמעיט בציוויים , המתבגר זקוק יותר להדרכתו של האב , מי שאהבתו גדולה יותר - תוכחתו מרובה , אין מזרזין אלא למזורזין , ללבות את הזריזות , ילד טוב יכול להיות יותר טוב.
חינוך ילדים חינוך בגיל הנעורים
גליון 228
כשאדם עצמו מתמודד עם הכוחות השליליים שבו, הוא לבדו מסוגל להכניע אותם ולהפכם לכוחות טובים. לעומת "מלקות" הבאות מבחוץ ואינן גורמות לשינוי הפנימי.
נושאים נוספים התמכרות לאלכוהול
גליון 216
ככלל, כל התמכרות זו בריחה. אדם שטוב לו במקומו, במשפחתו, אינו מחפש אושר בבורות זרים. הוא שואב ומתמלא מהביתיות, מהמשפחתיות, וזה נותן לו את כל צורכו. אם בביתו אינו מרגיש תמיכה וליווי, הוא יחפש אותה במקום אחר.
חינוך ילדים עבודת ה' במצבים משתנים
במקום הלימוד, יש אחראים, המורים, ראש הישיבה וכד'. שם הם גם מקבלים ציונים על התנהלותם, ובהתאם לכך הם מתנהגים. מה שאין כן, בבית, בו הם מרגישים את החופש. לכן יש לדבר איתם לא על התפילה או עזרה בבית, אלא על קבלת האחריות.
נושאים נוספים מטרות בחיים
אחת מבנותינו הגיעה לפירקה והיא כבר בגיל נישואין. היא לא רוצה להכיר בחורים, בנוסף היא לא מקדמת את עצמה. קצת עובדת פה ושם, לוקחת קורס כזה או אחר, אבל לא בצורה מסודרת. האם לנו כהורים יש מה לעשות?
הרה"ג דב ליאור לייצר דור יציב ועמיד
ההורים והמורים אינם יכולים להסתפק בחינוכם את הילדים בזה שנתנו להם את הכלים החינוכיים והלימודיים. ישנה חובה ללוות את הנוער, ולראות איך יסודות האמונה וההתנהגות שאנו מצפים מהם, נקלטים היטב בלבות הצעירים
חינוך ילדים הצילו, הבן מתמרד
המחשבה שבכי ישפיע עליו, יש בה משהו מהזלזול בכושרו של הבן לקבל החלטות. האם נראה הגיוני שבכי יגרום לו לחזור? ככלל צריך לדעת, שהרגשות שלנו כהורים אינם משפיעים על ילדינו. העובדה שאב מצטער ממהלך של בנו, אינה מעניינו של הבן.
