^ 1.ראה רש"י ויקרא א, טז.
^ 2.ויקרא ו, ג.
^ 3.ויקרא ו, ד.
^ 4.עולת ראיה ח"א עמ' קכא.
^ 5.רש"י ויקרא ו, ב.
^ 6.חנוכת התורה לפרשת צו, אות קו.
^ 7. רבי אברהם יהושע העשיל (קרקוב), השנ"ה-התכ"ד - תלמיד חכם נודע. שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא בקרקוב ובלובלין, ונודע בחריפותו. בשנת התט"ו נתמנה לרב בקרקוב, שם שימש תשע שנים עד יום פטירתו. כתב עשרות חיבורים, אך לא פרסם אותם. לאחר פטירתו נדפסו ספרים בודדים מתורתו. חלק מפלפוליו קובצו בספר חנוכת התורה על פרשיות התורה. על הערצת בני דורו לחכמתו אנו למדים מהכינויים להם זכה, "הרבי ר' העשיל" או "רבי העשיל הגדול".
^ 8.קידושין לא ע"א.
^ 9.תוספות קידושין לא ע"א ד"ה גדול המצווה ועושה.
^ 10. הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש) (גרמניה), התקס"ח-התרמ"ט - מהבולטים שבמנהיגי היהדות באירופה ומחשובי פרשני המקרא האחרונים. אבי שיטת "תורה עם דרך ארץ". בילדותו למד תורה מפי סבו ואביו. בהמשך אחת מהדמויות שהשפיעו עליו מאוד, היה הרב יצחק ברנייס, רבה של המבורג. בגיל עשרים נסע אל ישיבתו של רבי יעקב עטלינגר, בעל ה"ערוך לנר", ולאחר שנתיים וחצי בלבד של לימודים קיבל ממנו היתר הוראה. עם פרישת רבה של דוכסות אולדנבורג, נתמנה הרש"ר הירש בהמלצתו למחליפו והוא רק בן עשרים ושתיים. בתקופה זו התפלמס בחריפות עם מנהיגים רפורמים, וכן עם שונאי תנ"ך נוכריים, וחיבר את ספרו "חורב" על הסברת טעמי המצוות ומיונן לסוגיהן. קודם לכן פרסם חוברת בשם "אגרות צפון". בשנת התר"א מונה לרבם של שני המחוזות המערביים של ממלכת הנובר, אוריך ואוסנאבריק, ועבר להתגורר באמדן. שם המשיך בפעילותו הפולמוסית נגד הרפורמה תחת הסיסמה "האמת מתקיימת. השקר לא מתקיים", וכן הרבה לעסוק בחינוך ובגמילות חסדים. כעבור שש שנים נקרא לכהן כרבה הראשי של מורביה, משרה שלא היתה לה מקבילה באירופה מבחינת הסמכויות שניתנו לנושא בה. ממקום מושבו בניקלשבורג היה אחראי על חמישים ושתיים קהילות. בשנת התרי"א החליט לנטוש רבנות חשובה זו לטובת קהילת פרנקפורט, שם הקים בית ספר תיכון בו שולבו לימודי חול ולימודי קודש - "תורה עם דרך ארץ". בפרנקפורט חיבר הרב הירש את פירושיו לתורה, לסידור התפילה ולספר תהלים. בתקופה זו עמד בראש המערכה להפרדת הקהילה האורתודוקסית מהקהילה הכללית, שנטתה לרפורמיות. הרב הירש התנגד נחרצות לראשוני חיבת ציון ולרעיון החדש של הלאומיות היהודית כמטרה לגאולת העם, אף בצביונה הדתי.
^ 11.יסודות החינוך ח"א עמ' כט.
^ 12.משלי יג, כד.
^ 13. רבי אליהו קרמר (הגאון מוילנא) (ליטא), הת"פ-התקנ"ח - מגדולי חכמי התורה בישראל. שלט בכל מקצועות התורה ובשאר חכמות. בקיאותו וידענותו העצומה זיכו אותו בכינוי "הגאון מוילנא". על-אף שלא החזיק במשרה רשמית כלשהי, קנה לו מעמד של מנהיג חשוב בדורו ובדורות הבאים אחריו. כתביו לא ראו אור בחייו אך לאחר מותו נדפסו כשבעים ספרים המיוחסים לו, וביניהם: פירוש למשנה, פירושים לזוהר, תיקונים לספר יצירה ולספרא דצניעותא, פרשנות לתנ"ך ועוד.
^ 14.אבן שלמה פרק ו, ב.
^ 15.ביאור הגר"א לנ"ך משלי יג, כד.
^ 16.ספרי ריש פרשת נשוא.
^ 17.שמות לג, יא.
^ 18.אבות פ"א, מ"א.
^ 19.דברים ג, כח.
^ 20.מעלות המידות המעלה העשרים, מעלת הזריזות ד"ה בני בואו וראו.
^ 21. רבי יחיאל בן רבי יקותיאל הרופא ממשפחת הענווים (רומא), לפני הכ'- אחרי המ"ט - מרבני רומא בתקופת הראשונים. עסק בהעתקת ספרים, מהם מפורסם בייחוד התלמוד הירושלמי בכתב ידו הידוע היום ככתב יד ליידן. חיבר ספרים רבים, בהם: חיבור הלכתי בשם "תניא", שעיקרו עיבוד של "שיבולי הלקט" שכתב קרובו רבי צדקיה הרופא, "פסקי הלכות שחיטה", "מעלות המידות", פיוטים וקינות.
^ 22.מן הענווים, מן התפוחים, מן האדומים ומן הזקנים.
^ 23.אגרות משה יורה דעה ח"ב סימן קג.
^ 24. רבי משה פיינשטיין (רוסיה-ארצות הברית), התרנ"ה-התשמ"ו - מגדולי פוסקי ההלכה בדור שלאחר השואה. בילדותו למד אצל הרב איסר זלמן מלצר בישיבת סלוצק. לאחר מלחמת העולם הראשונה ופטירת אביו שימש במשך שנתיים כרב עיירת הולדתו אוזדה, ולאחריה שימש ברבנות העיר ליובאן שברוסיה, עד הגירתו לארצות הברית בשנת התרצ"ז. בארצות הברית שימש כראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק, כנשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה וכנשיא ארגון "עזרת תורה". תשובותיו מופצות בעולם היהודי כולו. הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות וגם בעיקרי היהדות. על מצבתו נכתב בין היתר: "עמוד ההוראה גדול הדור אב לחכמים ראש המדברים לכל דבר שבקדושה, נשא משא הדור בחכמה ותבונה באומץ וגבורה ובסבלנות אין קץ, בכל אשר פעל ועשה, הדריך הנהיג הורה ולימד, מסר נפשו להעמדת האמת שעלתה לו מעמלו כל ימיו אצר אוצרות של תורה בספריו אגרות משה ודברות משה והעלה אור חדש בלמוד התורה ובהבנתה. מקור ההלכה לכל המבקש תורת חיים משענת ומבטח להם בעבודת השי"ת השפיל והמציא עצמו לכל נזקק ונדכא לשמוע לצרכיהם להשתתף בצערם ולסעדם ונקש על דלתי רחמים בתפילתו לישועתם אמיץ לב בגיבורים להציל כל עשוק. קדוש וטהור חכם ועניו אהוב למעלה ואהוב למטה ומקובל לכל".

מקורות עיקריים:
עולת ראיה ח"א עמ' קכא , רש"י ויקרא ו, ב , חנוכת התורה לפרשת צו, אות קו , קידושין לא ע"א ותוספות שם , יסודות החינוך ח"א עמ' כט , אבן שלמה פרק ו, ב , ביאור הגר"א לנ"ך משלי יג, כד , ספרי ריש פרשת נשוא , מעלות המידות המעלה העשרים, מעלת הזריזות ד"ה בני בואו וראו , אגרות משה יורה דעה ח"ב סימן קג.