הללי נפשי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

הַלְּלִי נַפְשִׁי (באנגלית: Hallelujah mentally) הוא פיוט קדוש קדמון שנהגו לשוררו יהודי תימן בארץ ישראל ובמדינות העולם בעיקר לכבוד שמחת חתן וכלה. בשיר ישנם לנוסח אחד 42 בתים ולנוסח נוסף 44 בתים. השיר נכתב על ידי גדול משוררי תימן הרב שבזי המכונה הרששב"ז מהעיר תעז שבארץ תימן שעל פי מסורת יהודי תימן חיבר קרוב ל-3000 פיוטי קודש וטהרה וכמיהה וכיסופים עצומים לגאולת ציון וירושלם(דרוש מקור). הפיוט בעיקר נכתב לכבוד שמחת חתן וכלה ובנוי כולו ומשובץ מפניני חכמה על פי קבלה מדרשי חז"ל ופסוקי התנ"ך וממדרשי ארץ ישראל ומן התלמוד הבבלי. בשיר ישנם 5 בתים אשר כותרם הוא הַלְּלִי נַפְשִׁי, כמו כן לשיר יש כמה לחנים, מוזכרים בו בתוככי הפיוט גיבורי התנ"ך של עם ישראל;

ראש הפיוט בנוי על פי הפסוק בסוף ספר תהלים של דוד נעים זמירות ישראל[2] הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְ-הוָה; אֲהַלְלָה יְ-הוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵא-לֹהַי בְּעוֹדִי. באקרוסטיכון חתם המשורר את שמו שלום ולפעמים שלם וגם שם משפחתו משצא/משתא/משתה ושם עיר מוצאו שבז ובסוף הפיוט שם עיר מגוריו תעז.

בשיר ישנם 4 לשונות ראשונות של ברכה שביעית של 7 ברכות שהיא;

  • ששון (בית ג).
  • ושמחה (בית ג, בית יג, בית טו, בית כא, בית כח, בית ל, בית גל, בית לז).
  • חתן (בית ב, בית ו, בית ט, בית יב, בית יג, בית כא, בית כח, בית גל, בית מד).
  • וכלה (בית ו, בית יב, בית יג, בית טז, בית יט, בית כב, בית גל, בית לז).

בשיר ישנם 7 לשונות של שבע ברכות שהם;

  • גילה (בית כט בפיוט).
  • רינה (בית ט בפיוט).
  • דיצה (בית ל בפיוט).
  • וחדוה (בית ט בפיוט).
  • אהבה (בית ח, בית יז, בית חי, בית יט, בית כו, בית לז).
  • ואחוה (בית ג' בפיוט).
  • שלום (בראשי האקרוסטיכון).
  • ורעות (בית ג' בפיוט, בית יז בפיוט).

בו מפציר הפייט מהמיית ליבו וערגת נפשו לגאולה והפדות בישועה רצון ורחמים רבים באומרו בבית שלישי האל ברחמיך הושענא.


הַלְּלִי נַפְשִׁי

א. הַלְּלִי נַפְשִׁי לְצוֹּרֵךְ.
שֹּׁוֹרְרִי בִּנְעִים זֵמִירֵךְ.
עֵת בְּכָל לָשׁוֹן תְּבָרֵךְ.
צוּר אֲשֶׁר הֵאֶצִיל כְּתָרִים.

בּ. אִם תִּהְיִי בַּעֲלַת תְּבוּנָה.
יַעַלְצָה לִבֵּךְ כְּחַנָּה‏[3].
עַטְּרִי רֹאשׁ יוֹם חֲתֻנָּה‏[4].
תְּקַשְּׁרִי אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים[5].
[6]
[ג. יֵשׁ מוֹסִיפִים 2 בָּתִּים אֵלּוּ שֶׁרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁלָּהֶם הַמָּגֵן כְּנֶגֶד עַנְנוּ מָגֵן אַבְרָהָם (אבינו) וְעַנְנוּ מָגֵן דָּוִד (מלכנו);

נִשְׂמֵּחָה אַחִים וְרֵעִים.
גַּם (נ"א; נָשִׂישׂ עִם) יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים.
הוּא וְרַעיָתּוֹ נְטוּעִים‏[7].
מוּל יְרִיעוֹת הַסְדוּרִים;

ד. הָאֵ-ל בְּרַחֲמֶיךָ[8] הוֹשַׁעְנָא.
נַעֲלֶה לְצִיּוֹן בָּרִנָּה.
מַחֲזֶה מִקְדָּשׁ מֵבוּנָה (כְּלוֹמַר; בָּנוּי). גַּם נְחַלֵּל‏[9]/נְהַלֵּל (נ"א; נְנַגֵּן/נַגֵּן) בַּשְּׁעָרִים[10]];


ה. הַלְּלִי נַפְשִׁי לְקוֹנֵךְ.
צוּר אֲשֶׁר הִרְגִיל לְשׁוֹנֵךְ.
שָׂם בְּגַן עֵדֶן מְלוֹנֵךְ.
תַּעֲלִי מִבֵּין כְּרוּבִים.

ו. לָּךְ מְקוֹם יוֹשֶׁר מְמוּלָּא.
וַהֲדַר הֵיכָל מְעוּלָּה.
מֵהֲדָר חָתָן וְכַלָּה.
חָשְׁקוּ יָפְיוֹ נְדִיבִים.

ז. שָׁם הֲדַר וֶרֶד וְשׁוֹשָׁן.
מוֹר וְקִנָּמוֹן מְדוּשָּׁן.
מִקְנֵה בּוֹשֶׂם מְעוּשָּׁן.
וַעֲנַן כָּבוֹד סְבִיבִים.

ח. בּוֹ מְקוֹם הֵיכַל גְּבֶרֶת.
בַּת לְאַבְרָהָם עֲטֶרֶת.
שׁוֹשְׁבִינִים שָׁם תְּשָׁרֶת.
אַהֲרֹן וּמֹשֶה אֲהוּבִים.

ט. זֶה מְקוֹם חֶדְוָה וְרִנָּה.
עִם מְטַטְרוֹן הַמְּמוּנָּה.
בּוֹ שְׁלֹמֹה יוֹם חֲתוּנָה.
עִטְרָה לוֹ רֹאשׁ מְסוּבִּים[11].

י. יוֹם עֲלוֹת מֹשֶׁה לְסִינַי.
בָּחֲרָה שִׁבְעִים זְקֵנַי.
הִגְבְּלָה שִׁבְטֵי הֲמוֹנַי.
קִיבְּלוּ לוּחוֹת כְּתוּבִים.

יא. מָשְׁחָה (נ"א; מִשְׁתֶּה)‏[12] רָאשֵׁי נְשִׂיאִים.
שֶׁבְּכָל שֵׁבֶט קְרוּאִים.
כִּי בְּצִלָּהּ נֶהֱנָאִים.
קוֹל וְאֵשׁ צוֹעֵר (נ"א; סוֹעֵר) וְעָבִים.

יב. שָׁם הֲדַר כַּלָּה וְחַתָּן.
נֵיתְנוּ לָנוּ בְּמַתָּן.
הִזְרְחָה פִּרְיַי בְּעִיתָּן.
רִוְּתָה כָּל הָעֲשָׂבִּים.

יג. תָּמְכָה כַּלָּה יְמִינִי.
וַהֲדַר חָתָן רְצוֹנִי.
מִזְּמָן מֹשֶה אֲדוֹנִי.
אֶשְׂמְחָה מִטּוּב עֲדָנִים (נ"א להוסיף: דְּבַשׁ וְחַלָבִים)‏[13].

יד. אֶל אֱגוֹז גַּנָּה וּוֶרֶד.
חָשׁ יְדִיד נַפְשִׁי וְיָרַד.
אֶשְׁמְעָה קוֹל סוּס וּפֶרֶד.
[14][15].
סָר שְׂמֹאל פָּחַד וְחָרַד.
סָבְבוּ עָלָיו כְּלָבִים.

טו. מַהֲרִי עוּרִי הֲדַסָּה.
בַּת שַׂמְּחִי (נ"א; שִׂמְחִי) בֵּן הַמְּנוּסָּה.
שֶׁבְּצֵל יָפְיֵךְ מְכוּסָּה.
מֵחֲרוֹן בַּעְלֵי עֲצַבִּים.

טז. כּוֹנְנִי חוּפָּה הֲדוּרָה.
תַּעֲלֶה כַּלָּה בַּחוּרָה.
בְּאַהֲבַת בַּעְלָהּ קְשׁוּרָה.
נִשְׁפְּעָה מִטַּל רְבִיבִים.

יז. אַהֲבַת בַּת חֵן מְלָכִים.
לָהּ יְפַנּוּ הַדְּרָכִים.
הִיא וְרֵעִים עִם נְסִיכִים.
יַעֲלוּ יַחְדַּו חֲטוּבִים.

חי. יוֹם תְּהֵא שִׂמְחַת תְּשׁוּבָה.
צוּר מְחוֹקֵק דָּת בְּאַהְבָה.
וּכְפְלָהּ עִיקָּר כְּתוּבָּה.
יַחְתְּמוּ עֵדִים חֲשׁוּבִים.

יט. אַהֲבַת כַּלָּה כְּלוּלָּה.
מִזְּמָן מֹשֶׁה שְׁתוּלָה.
תַּעֲלֶה מִנְחָה בְּלוּלָּה.
כֹּהֲנַי הֵם בָּהּ רְהוּבִים (פִּירוּשׁ; חֲזָקִים).

ך. קוּם קְרָא מֹשֶׁה לְאִישִׁי.
יַעֲמוֹד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי‏[16].
טַלְּךָ מִלָּא לְרֹאשִׁי.
כֹּהֲנַי, בּוֹאוּ מְרוּבִּים!

כא. עוֹרְרוּ שִׂמְחַת חֲתָנִים.
עִם שְׁנֵי הַשּׁוֹשְׁבִינִים.
קַבְּצוּ בָּנִים הֲגוּנִים.
בַּעֲלֵי חוֹשֶׁק וְטוֹבִים.

כב. שַׁלְּמוּ עַל רַב שְׁלוֹמוֹת.
נַעֲנֶה שִׁיר עַל עֲלָמוֹת.
בַּהֲדַר כַּלָּה חֲתוּמוֹת.
מוּנְגְּנֵי שִׁירוֹת עֲרֵיבוֹת (נ"א; שִׁירִים עֲרֵבִים);


כג. הַלְּלִי נַפְשִׁי לְקוֹנֵךְ.
הַמְּכַסֶּה עַל עֲוֹנֵך.
סוֹד שְׁמוֹ חוֹשֶׁק רְצוֹנֵךְ.
רָם עֲלֵי כָּל הַמְּצוּאִים.

כד. לוֹ אֱמֶת נָאוַה תְּהִלָּה.
שׁוֹכְנֵי מַטָּה וּמַעְלָה.
עִם עֲדַת חֹדֶשׁ (נ"א; קֹדֶשׁ) סְגֻלָּה.
הֵם בְּצִלּוֹ נֶהֱנָאִים.

כה. שִׁיר וְקוֹל הַלֵּל וְזִמְרָה.
אוֹמְרִים לִשְׁמוֹ בְּהַדְרָה.
וּמַלְאֲכֵי קֹדֶשׁ וְטַהְרָה.
וְצִפֳּרִים מִבֵּין עֲפָאִים[17].

כו. בּוֹ עֲדַת יַעֲקֹב דְּבֵקִים.
הָאֲהוּבִים הַחֲשׁוּקִים.
גַּם וְנַפְשׁוֹתָן חֲקוּקִים.
הֶן עֲלֵי כִּסְאוֹ נְשׂוּאִים.

כז. זַמְּרוּ לוֹ הַשְּׂרִידִים.
הַבְּחוּרִים הַיְּדִידִים.
שׁוֹכְנֵי גִנַּת וְרָדִים.
שֶׁבְּאוֹת דִּגְלוֹ קְרוּאִים.

כח. יִשְׂמְחוּ זוֹגוֹת גְּאוֹנִים.
סוֹדְרֵי מִשְׁנָה וְשׁוֹנִים.
תּוֹכְפֵי חוּפּוֹת חֲתָנִים.
וַעֲשָּׂרָה הַתְּנָאִים[18];


כט. הַלְּלִי נַפְשִׁי וְחִילִי.
שַׁבְּחִי צוּרֵךְ וְגִילִי.
לָךְ יַלְבְּשָׁה חֵן מְעִילִי.
מִשְׁבְּצוֹת זָהָב גְּלִילִי.

מִשְׁבְּצוֹת זָהָב גְּלִילִי.
שַׁרְשְׁרוֹת שָׁרְשׁוֹת שְׁבִילִי.
צוֹנְפִים חֶבְרַת סְגִילִי.
אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי;


ל. הַלְּלִי נַפְשִׁי וְרוּחִי.
רָם וְנִשָּׂא עַל שְׁבָחִי.
וּשְׂמַח נָא יוֹם מְנוּחִי.
קַבְּצִי (נ"א; דִיצִי) כָּל הַקְּהִלָּה.

אל. שִׁיר מְהוּדָּר עַל עֲלָמוֹת.
יַעֲנוּ רוּחוֹת חֲכָמוֹת.
מִשְּׁלֹמֹה רַב שְׁלוֹמוֹת.
שֶׁמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ מְמוּלָּא.

לב. בּוֹ שְׂרִידֵי עָם יְשָׁרִים.
וַחֲכָמִים הַחֲבֵרִים.
סוֹבְרִים שִׁשָּׁה סְדָרִים.
לוֹמְדִים מִלָּה בְּמִלָּה.

גל. זוֹרְחִים מֵאוֹר פְּנֵיהֶם.
כִּי שְׁכִינַת אֵל עֲלֵיהֶם.
וַחֲתָנִים תּוֹךְ נְוֵיהֶם.
שׂומְחִים חָתָן וְכַלָּה.

לד. יוֹם עֲלוֹת סִינַי בְּאַהְבָה.
יָרְדוּ זוֹגוֹת בְּחִבָּה.
עַל יְדֵי עִלָּה וְסִבָּה (נ"א בְּשִׁירַתּ תֵּימָן: סִבָּה
וְעִלָּה).
לָבְשׁוּ חֶסֶד גְּדוּלָּה.

לה. מִשְׁאָר קוּלְמוּס בְּטוֹהַר.
נָהֲרוּ חַמָּה וְסֵיהַר (נ"א: וְסַהַר).
גַּם פְּנֵי מֹשֶׁה בְּזוֹהַר.
נָהֲרוּ יוֹם בָּא בְּצַהְלָה.

לו. מַה לְּךָ אִישׁ טוֹב וְנָאוֶה.
זִיוְּךָ לִכְלִי (נ"א: לַכַּלָּה) תְּרַוֶּוה.
קוּם וְכַסֵּהוּ בְּמַסְוֶה.
אוֹרְךָ זָרַח תְּחִלָּה.

לז. שַׁחֲרִי כַּלָּה לְזוֹגֵךְ (נ"א בְּשִׁירַתּ תֵּימָן: לְדוֹדֵךְ).
תֶּהֱנִי מִתַּעֲנוּגֵךְ.
אַהֲבַת לִבּוֹ תְּפִיגֵךְ.
תִּשְׂמְחוּן יַחַד בְּחֶמְלָה.

לח. בֵּין הֲדַס גַּנָּה וּוֶרֶד.
חָשׁ יְדִיד נַפְשִׁי וְיָרַד.
אֶשְׁמְעָה קוֹל סוּס וּפֶרֶד.
צוֹהֲלִים מַטָּה וּמַעְלָה.

טל. נָמְסוּ הָרִים וְהָמוּ.
רוֹזְנִים חָלוּ וְקָמוּ.
מֵהֲדָרוֹ נֶעֱלָמוּ.
שָׂם בְּלֵב יַמִּים מְסִלָּה.

מ. מֵחֲמַת פַּחַד גְּאוֹנוֹ.
יוֹם אֲשֶׁר עָבַר אֲרוֹנוֹ.
קָרְעוּ יַרְדֵּן בְּדִינוֹ (נ"א; קָרְעוּ יַרְדֵּן בְּגִינוֹ[19]).
בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְעָלָה.

מא. שִׁיר בְּנֵי מַעְלָה יְחַוּוּן.
בֵּין דְגָלֵינוּ יְלַוּוּן.
אוֹרְחוֹת סַרְטוּ (נ"א: סַטוּ) וְשַׁוּוּן.
יוֹם בְּעָנָן, אֵשׁ בְּלַיְלָה.

מב. תּוֹאֲבִים לִמְקוֹם קְדוּשָׁה.
דּוֹבְרִים שִׁיר אִישׁ וְאִשָּׁה.
קוּם לְךָ בָּרָק וְדָרְשָׁה (נוסח אחר; וְלָטְשָׁה).
וַהֲרוֹג יָבִין‏[20] וְחָדְלָה[21]!

מג. אִם רְצוֹנָךְ יוֹם בְּשׂוֹרָה.
קוּם שְׁמַע שִׁירַת דְּבוֹרָה.
הַנְּבִיאָה הַכְּשֵׁרָה.
תַּעְזְרָה‏[22] לָּךְ בַּתְּפִלָּה.

מד. הַמְּטַטְרוֹן הַמְּמוּנַּה.
רֹאשׁ לְכָל סִגְנֵי כְּהוּנָה.
הַשְׁמְעָנוּ יוֹם חֲתוּנָה.
בָּא זְמָן קֵ"ץ הַ[23]גְּאוּלָה;

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. כדאיתא בחז"ל
  2. (פרק קמו, פסוקים א-ב)
  3. יעלצה ליבך כחנה שאמר הפייט, דכן כתוב אצל חנה ב(ספר שמואל א, פרק ב' פסוק א') ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהו"ה וכו'
  4. דכן כתוב אצל שלמה (שיר השירים ג, יא); במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וגו'
  5. ראה לקמן בהערה וצרף לכאן, וראה ברכות (כט, א); הני תשע דראש השנה כנגד מי? אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין, כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה דאמר מר בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה (וזהו; יעלצה ליבך כחנה שאמר הפייט, וכן כתוב אצל חנה ב(ספר שמואל א, פרק ב' פסוק א') ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהו"ה וכו'), הני עשרים וארבע דתעניתא כנגד מי? אמר רבי חלבו כנגד כ"ד רננות שאמר שלמה (וזהו; תקשרי ארבעה ועשרים שאמר הפייט אחריו) בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים, אי הכי כל יומא נמי נמרינהו? אימת אמרינהו שלמה? ביומא דרחמי! אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו
  6. תוספת זו ע"פ הפייטן הדגול של שירת יהודי תימן אורי שבח ובנו רן שבח
  7. כנגד מגן אברהם דילד שעשועים בנו יצחק ילד שעשועים של אברהם ושרה שנולד אחר מאה שנה וצחוק עשה להם כפי הכתוב בתורה וצחוק הינו לשון שעשועים כדאמרו ב(בבא קמא צז, ב) מטבע של אברהם זקן וזקינה מצד אחד (אברהם ושרה) הוא ורעיתו נטועים, ובחור ובתולה מצד אחד (כנגד יצחק ורבקה) גם ילד שעשועים
  8. היא מדת אברם הוא אברהם שנאמר בו; וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְ-הֹוָה֙ אֵ֣-ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ (בראשית יד כה)
  9. לשון חליל וכינור
  10. כנגד דוד מלך ישראל שבנו שלמה המלך בנה מקדש ולא רצו שערים להיפתח, כדאמרו במועד קטן (ט, א) אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שביקש שלמה להכניס ארון למקדש, דבקו שערים זה לזה, אמר שלמה עשרים וארבע רננות ולא נענה, פתח ואמר (תהלים כד, ז), שאו שערים ראשיכם וגו' ולא נענה, כיון שאמר (דברי הימים ב, ו, מב) ה' א-להים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך, מיד נענה, באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה, וידעו הכל שמחל לו הקב"ה על אותו עון. ומה שאמר הפייט הא-ל ברחמיך הושענא כפי שאמרו בברכות (כט, ב), אימתי אמר להו שלמה ביומא דרחמי, וזהו גם כן שאמר שלמה המלך באשת חיל (משלי אל, אל) תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה
  11. ראה לעיל הערה מספר 2
  12. לא מצינו שנמשחו ראשי הנשיאים אך מצינו שראשי הנשיאים וע' זקנים דלעיל כתוב בהם (שמות פרק כד, ט, י, יא); ט. וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרוֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ י. וַיִּרְאוּ אֵת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר׃ יא. וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁלַח יָדוֹ, וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱ-לֹהִים, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃, ובמילים משתה רמז הפייטן שם משפחתו שלום אלשבזי משתה
  13. לפי משקל החרוז
  14. (מֵהֲמוֹן מַעְלָה...)
  15. [כָּאן מַחוּק בַּכְּתָב יָד]
  16. פירוש: יום השלישי החולף שהוכפל בו פעמים כי טוב ויבוא אחריו יום הרביעי שבתולה נשאת ליום הרביעי (כתובות פרק א משנה א)
  17. ע"פ (תהלים ק"ד י"ב)
  18. על פי בבא קמא (דף פ' עמוד ב') עיין שם
  19. רצה לו מר הכל בגללו
  20. מלך חצור שנהרג על ידי דבורה וברק
  21. חדלה היינו שיחדלו ממלחמה ויברחו ערי הפריזי שנמלטו על ידי ברק ודבורה כמובא בשירת דבורה (שופטים ה', ז'); חדלו פרזון - ופירש"י ערי הפרזי שאין להם חומה חדלו מהיות יושבים בהם מפני אויביהם ונאספו אל ערי המבצר
  22. כאן רמז הפייט אלשבזי את עירו תעז ששם נתיישבו יהודי תימן
  23. במילים ק"ץ ון' סופית דזמן וה' ראשונה דהגאולה, רמז הפייט את חמשת ראשי הבתים של הפיוט וסגירת הפיוט כעין הפתיחה שהם ראשי תיבות הללי נפשי קונך צורך, וכן רמז לששה סדרי משנה הנזכרים כמה פעמים בפיוט שבזכות הלימוד בהם קץ הגאולה כדאמרו במדרש (ויקרא רבה ג' ז') רב הונא אמר תרתי אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות מה טעמא (הושע ח, י) "גם כי יִתְנוּ בגוים עתה אקבצם", ראה בית כח, ובית לב לעיל שהוזכר בהם לומדי המשניות, דכן ו' סדרי משנה הוזכרו כאן כי זמ"ן - ראשי תיבות ז'רעים מ'ועד נ'שים נ'זיקין, ק"ץ - ק'ודשים, וטהרות נרמז באומרו בראש הבית; ראש לכל סגני כהונה, וכדאמרו בגמרא שמבין הסוגיות התלמודיות בנושא טהרות מפורסמת סוגיה ארוכה ומורכבת בשם "סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים" (פסחים דפים יד-כ). התלמוד מציין את הקושי המיוחד בלימוד הלכות הטומאה והטהרה, ואף מספר על חכמים מבין האמוראים שלא היו בקיאים בהם, והתקשו בהבנת משניות בסדר טהרות (דבר חריג ביותר בהשוואה לשאר סדרי המשנה) וראש המבינים בסוגיות אלו לעומקן הינו רבי חנינא סגן הכהנים, והאות ץ' רומז דעל ידי לימוד ו' סדרי משנה ו' כנגד היסוד יש קיום ועמידה לץ' יסוד עולם שיהיה ץ זקוף ולא צ כפוף ויהיה סומך י-הוה לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים