פרשני:בבלי:חולין נט ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

חולין נט ב

חברותא[עריכה]

ומשנינן: אמר רבי זירא: מה שכתבה התוספתא אלו הן סימני חיה, זהו  להתיר חלבה. (כי חלב חיה מותר באכילה, ואילו חלב בהמה אסור באכילה).
והכי קאמר: אלו הן סימני חיה שחלבה מותר (בנגוד לבהמה שחלבה אסור), כל שיש לה קרנים (ולקמן מפרש איזה קרנים), וטלפים, צפורנים בפרסות, שזהו הסימן המבדיל בין חיה לבהמה.
רבי דוסא אומר: יש לה קרנים, זהו סימן מובהק שזוהי חיה. ואי אתה צריך לחזור על טלפים, לראות האם יש לה טלפים, שאפילו אם נחתכו רגליה ואינך יודע האם יש לה טלפים, כשרה היא, וחלבה מותר באכילה, דודאי חיה היא.
אבל אם יש לה טלפים - אין זה סימן מובהק שזוהי חיה, וצריך אתה לחזור על קרנים כדי להתיר את חלבה באכילה.
וקרש מין חיה, אף על פי שאין לו אלא קרן אחת, חלבו מותר, דמין חיה הוא.
והוינן בה: וכללא הוא? וכי כלל מוחלט הוא זה שכל שיש לו קרנים וטלפים זהו מין חיה? והרי עז, דיש לו קרנים וטלפים, וחלבו אסור, דמין בהמה הוא!?
ומשנינן: קרנים כרוכות שעשויות כעין קליפה על קליפה כעין קרני השור בעינן כדי להחשב כסימן של חיה. ואילו קרני העז אינן כרוכות, ולכן חלבה אסור.
ופרכינן: והרי שור, דקרניו כרוכות, וחלבו מכל מקום אסור כדין בהמה? וחזינן מהא דקרנים כרוכות אינן סימן של חיה!?
ומשנינן: קרניו חרוקות מלאות פגימות וחריצים בעינן כדי שהם יחשבו כסימן של חיה. ואילו קרני השור אינו חרוקות ולכן חלבו אסור. (וסברה הגמרא דזהו הסימן הבלעדי של חיה ולא בעינן שיהיו הקרנים של חיה כרוכות).
ופרכינן: והרי עז, דקרניו חרוקות ומלאות פגימות וחריצים, וחלבו אסור? וחזינן מהא דקרנים חרוקות אינן סימן של חיה.
ומשנינן: קרנים מפוצלות מחולקות לכמה חלקים בעינן כדי שהם יחשבו כסימן של חיה, ואילו קרני העז אינן מפוצלות ולכן חלבו אסור.
ופרכינן: והרי צבי, דאין קרניו מפוצלות, ומכל מקום חלבו מותר כדין חיה? וחזינן מהא דקרנים מפוצלות אינן סימן של חיה.  90 

 90.  הצבי המוזכר בגמרא איננו אותו בעל חיים שאנו קוראים לו צבי, כי למה שאנו קוראים צבי, קרניו מפוצלות. רש"י.
ומשנינן: קרנים חדודות בעינן, כעין קרני איל וצבי שחדין למעלה כדי שהם יחשבו כסימן של חיה. ולכן צבי הוא מין חיה.  91 

 91.  ויש מפרשים, קרנים חדורות היינו קרנים עגולות.
הלכך, כיון שיש הרבה מיני קרנים, אמרינן האי כללא:
היכא דמיפצלא, הקרנים מפוצלות, לא דינא ולא דיינא, לית דין ולית דיין והדבר ברור הוא שזהו מין חיה, שאין פיצול בקרני בהמה.
אבל היכא דלא מיפצלא שאין הקרנים של בעל החיים מפוצלות כגון צבי, בעינן שלשה תנאים כדי שהקרנים יהיו סימן של חיה:
א. קרנים כרוכות, כעין קליפה על קליפה כקרני השור. ב. חדודות, חדות. ג. וחרוקות, מלאות פגימות וחריצין.
והוא, דמיבלע חירקייהו, ואותם קרנים חרוקות בעינן שהחריצים יהיו סמוכים ומובלעים זה בזה. וכאשר שלשת התנאים האלו נמצאים, זהו בודאי חיה, וחלבה מותר באכילה.
ומה שצריכים קרנים חרוקות, זה כדי שאותו בעל חיים לא ידמה לשור.
ומה שצריכים קרנים חדודות, זה כדי שאותו בעל חיים לא ידמה לעז שקרניה רחבות.
ומה שצריכים קרנים כרוכות, זה כדי שאותו בעל חיים לא ידמה לעז.  92 

 92.  ואף על פי שקרניה של עז אינן חדודות, יש עז הנקראת עז כרכוז, שקרניה חדודות וחרוקות, ולכן בעינן שיהיו קרניו של בעל החיים כרוכות, כדי שלא ידמה לעז כרכוז.
והיינו ספיקא דעיזא כרכוז. אותה עז ששמה עז כרכוז, מספקא לן כיון שקרניה חדודות וחרוקות - האם היא מין חיה מפני שני הסימנים האלו אף על פי שאין קרניה כרוכות, או דלמא כיון שהיא נקראת עז, מין בהמה היא.
ההיא עיזא כרכוז, דהואי בי ריש גלותא, עז כרכוז הייתה אצל ראש הגולה, דעקור מלא צנא דתרבא מינה, והוציאו ממנה אחר שנשחטה סל מלא חלב.
רב אחאי אסר את החלב, לפי שסבר, עז כרכוז מין בהמה היא, וחלבה אסור.
רב שמואל בריה דרבי אבהו אכל מיניה, שסבר מין חיה היא, וחלבה מותר.
קרי רב שמואל בריה דרבי אבהו אנפשיה, על עצמו, את האמור במשלי (יח) "מפרי פי איש תשבע בטנו". פירושו: בשכר ששמעתי וקבלתי שהחלב שלו מותר, שבעתי ממנו.
שלחו מתם, משם: א. הלכתא כוותיה דשמואל בריה דרבי אבהו, שעז כרכוז חלבה מותר.
ב. והזהרו ברבינו אחאי לשמור על כבודו, ולדון לפניו עד שיחזור בו מהוראתו, ואל תתירו את החלב שהוא אוסר בפניו, שמאיר עיני גולה הוא.
שנינו בתוספתא: וקרש, אף על פי שאין לו אלא קרן אחת - מותר.
אמר רב יהודה: קרש - זהו טביא צבי דבי עילאי, של אותו יער הנקרא "עילאי".
טגרס - זהו אריא דבי עילאי.
אמר רב כהנא: תשע אמהתא הוי בין אונא לאונא, תשע אמות הוא המרחק שבין אונותיו של אריא דבי עילאי.
אמר רב יוסף: שיתסר אמהתא הוי משכיה שש עשרה אמות הוא אורכו דטביא של צבי דבי עילאי.
אמר ליה קיסר לרבי יהושע בן חנניה: אלהיכם - כאריה מתיל, הוא נמשל, דכתיב בספר עמוס (ג) "אריה שאג, מי לא יירא? ה' אלוהים דבר, מי לא ינבא!?". הרי שהקדוש ברוך הוא נמשל כאריה.
והוינן בה: מאי רבותיה? וכי בכך היא גדולתו?! הרי פרשא קטיל אריא! כל פרש גבור יכול להרוג אריה!?
אמר ליה רבי יהושע בן חנניה: לאו כהאי אריא, שפרש יכול להורגו מתיל, הוא נמשל, אלא כאריא דבי עילאי מתיל הוא נמשל.
אמר ליה ההוא קיסר: בעינא דמיחזית ליה ניהלי. רצוני שתראני את אותו אריה דבי עילאי.
אמר ליה רבי יהושע בן חנניה: לא מצית חזית ליה, אינך יכול לראותו.
אמר ליה אותו קיסר: איברא, חזינא ליה! באמת אני רוצה לראותו, ועל כרחך אתה חייב להראותו לי.
בעא רבי יהושע בן חנניה רחמי מהשמים. אתעקר נעקר אותו אריא דבי עילאי מדוכתיה ממקומו. כי הוה מרחיק במרחק של ארבע מאה פרסי פרסאות, ניהם נהם אותו אריה חד קלא, ומפחדו - אפילו כל מעברתא, הפילו כל הנשים המעוברות את עובריהן.
ושורא דרומי קיר החומה של רומי נפל מחוזק הקול.
אדמרחק כשהיה האריה במרחק תלת מאה פרסי, ניהם נהם קלא אחרינא קול אחר, נתור ככי ושיני דגברי, נפלו החניכיים והשינים של האנשים.  93  ואף הוא, הקיסר, נפל מכורסייא לארעא, מכסאו לארץ.

 93.  ויש מפרשים: שינים גדולות ושינים רגילות, שאין דרך החניכיים לנשור. תוספות בעבודה זרה כח א.
אמר ליה הקיסר: במטותא מינך, בבקשה ממך, בעי רחמי עליה דאריא דבי עילאי דלהדר לדוכתיה, שיחזור למקומו.
בעא רבי יהושע בן חנניה רחמי עליה, ואהדר ליה לאתריה, והחזירוהו למקומו.
אמר ליה קיסר לרבי יהושע בן חנניה: בעינא דאיחזי לאלהיכו! רצוני לראות את אלוהיכם.
אמר ליה רבי יהושע בן חנניה: לא מצית חזית ליה. אינך יכול לראותו.
אמר ליה הקיסר: איברא,

דרשני המקוצר[עריכה]