קוף (בעל חיים): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
למאי נ"מ? (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
למאי נ"מ? (שיחה | תרומות)
שורה 14: שורה 14:


=== קיום הלכות שונות באמצעות קוף ===
=== קיום הלכות שונות באמצעות קוף ===
פעולות הלכתיות שאין להן צורך ב[[דעת]] אלא רק בביצוען המעשי - ניתן לקיימת ע"י קוף, לדוגמא, ניתן להוליך את ה[[עירוב תבשילין]] ע"י קוף {{מקור|(}}{{מקור|תוספתא עירובין ב$תוספתא עירובין פ"ב הי"ב|}} {{מקור|מובא ב}}{{מקור|בבלי:מעילה כא א$מעילה כא.}}{{מקור|)}}, ובלבד שיראהו מניחו במקומו<ref>כי אחרת, יש לחשוש שמא לא הוליכו לשם {{מקור|משנה ברורה תט מז$מ"ב סי' תט הנ"ל ס"ק מז|כן}}.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:עירובין לא ב$עירובין לא:}} {{מקור|רמב"ם הלכות עירובין ו כב$רמב"ם פ"ו מהל' עירובין הכ"ב}} {{מקור|ו}}{{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תט ח$שו"ע או"ח סי' תט סע' ח}}{{מקור|)}}.
פעולות הלכתיות שאין להן צורך ב[[דעת]] אלא רק בביצוען המעשי - ניתן לקיימת ע"י קוף, לדוגמא, ניתן להוליך את ה[[עירוב תבשילין]] ע"י קוף {{מקור|(}}{{מקור|תוספתא עירובין ב$תוספתא עירובין פ"ב הי"ב|}} {{מקור|מובא ב}}{{מקור|בבלי:מעילה כא א$מעילה כא.}}{{מקור|)}}, ובלבד שיראהו מניחו במקומו<ref>כי אחרת, יש לחשוש שמא לא הוליכו לשם {{מקור|משנה ברורה תט מז$מ"ב סי' תט הנ"ל ס"ק מז|כן}}.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:עירובין לא ב$עירובין לא:}} {{מקור|רמב"ם פ"ו מהל' עירובין הכ"ב ו}}{{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תט ח$שו"ע או"ח סי' תט סע' ח}}{{מקור|)}}.


אך בהלכות שלקיומן נצרכת דעת - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. לכן,  
אך בהלכות שלקיומן נצרכת דעת - לא ניתן לקיימן ע"י קוף {{מקור|(ר'}} {{מקור|בבלי:יומא כט ב$יומא כט:}} {{מקור|וברש"י שם ד"ה נעשה כמו וכו')}}. לכן,  


בנוסף, הלכות שלקיומן נצרך [[אדם]] או [[ישראל]] - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. כלל זה מטבא בהלכות הבאות:
בנוסף, הלכות שלקיומן נצרך [[אדם]] או [[ישראל]] - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. כלל זה מטבא בהלכות הבאות:
* קוף ש[[שחיטה|שחט]] - שחיטתו פסולה, שנאמר {{מקור|דברים יב, כא|כן}}: "וזבחת... ואכלת..." - ולא שיזבח הקוף {{מקור|(}}{{מקור|תוספתא חולין פרק א$תוספתא ריש חולין}}{{מקור|)}}, משום שלשחיטה זו נצרך ישראל<ref>כן הוא פירוש דרשת הפסוק הנ"ל, וע"ש שאף [[גוי]] פסול לשחיטה.</ref>.
* קוף ש[[שחיטה|שחט]] - שחיטתו פסולה, שנאמר {{מקור|דברים יב, כא|כן}}: "וזבחת... ואכלת..." - ולא שיזבח הקוף {{מקור|(}}{{מקור|תוספתא חולין פרק א$תוספתא ריש חולין}}{{מקור|)}}, משום שלשחיטה זו נצרך ישראל<ref>כן הוא פירוש דרשת הפסוק הנ"ל, וע"ש שאף [[גוי]] פסול לשחיטה.</ref>.
* אמר [[רהי יוסי]]: "מעשה בריבה {{מקור|(-נערה)}} אחת שהיתה מכבדת הבית ובא הקוף ו[[בעילה|בעלה]] מאחריה ובא מעשה לפני חכמים ולא פסלוה מן ה[[כהן|כהונה]]" {{מקור|מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק עריות$מסכת דרך ארץ פרק עריות הלכה ז|כן}}.
* אמר [[רהי יוסי]]: "מעשה בריבה {{מקור|(-נערה)}} אחת שהיתה מכבדת הבית ובא הקוף ו[[בעילה|בעלה]] מאחריה ובא מעשה לפני חכמים ולא פסלוה מן ה[[כהן|כהונה]]" {{מקור|מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק עריות$מסכת דרך ארץ פרק עריות הלכה ז|כן}}.
* קוף שלקח את [[דם]] ה[[קורבן]] על [[אצבע|אצבעו]] או [[הזאת הדם|הִזה]] אותו - אין זו לקיחה והזאה {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:זבחים יד א$זבחים יד.}} {{מקור|וברש"י שם ד"ה ואי אתי וכו')}}.
* קוף הכניס משהו ל[[כלי שרת]] איננו מתקדש מאליו {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מנחות ז א$מנחות ז.}} {{מקור|ורש"י שם ד"ה ומשני כי מהדר וכו')}}.
* קוף שסידר את [[לחם הפנים]] על ה[[שולחן]] - פסול {{מקור|בבלי:מנחות ק ב$מנחות ק:|כן}} ואין השולחן מקדשו {{מקור|(רש"י שם ד"ה נעשה כמי וכו')}}.


== סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות ==
== סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות ==

גרסה מ־17:10, 17 במרץ 2010

קוף הוא סוג של בעל חיים, שיש בצורתו החיצונית דמיון מסויים לאדם, ויש בו גם אינטלגנציה יותר משאר בעלי חיים.

מהותו של הקוף

ר' תבנית:הידעת?/כ"ה שבט ה'תשס"ט; תבנית:הידעת?/ט"ו שבט ה'תשס"ט.


שונות

קוף שונה מרוב החיות, שהם יפים לחלום (ברכות נו. ושם נז:).

הלכות הנוגעות לקוף

הקוף מוגדר כחיה לגבי הלכות כלאיים (כלאיים פ"ח מ"ו),

הרואה קוף מברך: "ברוך משנה הבריות" (ברכות נח: שו"ע או"ח סי' רכה סע' ח).

קיום הלכות שונות באמצעות קוף

פעולות הלכתיות שאין להן צורך בדעת אלא רק בביצוען המעשי - ניתן לקיימת ע"י קוף, לדוגמא, ניתן להוליך את העירוב תבשילין ע"י קוף (תוספתא עירובין פ"ב הי"ב מובא במעילה כא.), ובלבד שיראהו מניחו במקומו[1] (עירובין לא: רמב"ם פ"ו מהל' עירובין הכ"ב ושו"ע או"ח סי' תט סע' ח).

אך בהלכות שלקיומן נצרכת דעת - לא ניתן לקיימן ע"י קוף (ר' יומא כט: וברש"י שם ד"ה נעשה כמו וכו'). לכן,

בנוסף, הלכות שלקיומן נצרך אדם או ישראל - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. כלל זה מטבא בהלכות הבאות:

סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות

במקרא מסופר ששלמה המלך היה עשיר מאד:

"כִּי אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ עִם עַבְדֵי חוּרָם. אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים וְתוּכִּיִּים" (דברי הימים ב פרק ט פס' כא).


זהו המקום היחיד בתנ"ך בו מוזכר הקוף בפירוש[3], אך בדברי חז"ל במקומות רבים מוזכר הקוף:



בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ כי אחרת, יש לחשוש שמא לא הוליכו לשם (מ"ב סי' תט הנ"ל ס"ק מז).
  2. ↑ כן הוא פירוש דרשת הפסוק הנ"ל, וע"ש שאף גוי פסול לשחיטה.
  3. ↑ וראה להלן בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף.
  4. ↑ מוזכר במאמרו של ד"ר שלמה קאפח.
  5. ↑ ראה מאמרו של הראל סגל סעיף 37 (בסוף כותר: פירושים נוספים) מופיע גם בקישור.
  6. ↑ ר' קהלת רבה (מהד' וילנא, פר' ו אותא [י"א]): "כי יש דברים הרבה מרבים הבל, כגון: מגדלי קופות (- קופים) וחתולות... ואדני שדה..." וכן בספרא (שמיני פרשה ד פרק ו אות ח, - מובאת בילקוט שמעוני עה"ת רמז תקלז' ד"ה כל הולך, וכן בפירוש הריבמ"ץ לכלאיים פ"ח מ"ו): "כל הולך על כפיו - זה הקוף, כל הולך - להביא את הקופד... ואת אבני השדה ואת כלב הים זו חיה טהורה..."