עמוד ראשי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,140 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.


פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


פרוייקט אקראי: <random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.

התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.

תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
לשכת הנזירים
מקום בבית המקדש, בזווית דרומית מזרחית של עזרת הנשים, שבה היו הנזירים מבשלים את קרבן השלמים שלהם, ומגלחים את שערם ושורפים אותו באש שתחת דוד...
להמשך הערך
__NOCACHE__
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
בשר בחלב

=בשר בחלב= הגדרה

- איסור בישולו, אכילתו והנאתו של בשר בחלב. אסור לבשל בשר בחלב (חולין קג ב; רמב"ם מאכלות אסורות ט א; טוש"ע יו"ד פז א)...
להמשך הערך
__NOCACHE__
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
בה''ב

הגדרה

- תענית של ימי שני וחמישי ושני שאחר חג הפסח וחג הסוכות נהגו להתענות בשני וחמשי ושני שאחר חג הפסח וחג הסוכות (תוס' קדושין פא א ד"ה...
להמשך הערך
__NOCACHE__
הידעת?

שלושת ימי אפילה - היושבים בחושך ראו אור גדול

ולכל בני ישראל היה אור במשבתם (שמות י, כג) בימי האפילה בני ישראל מלו את עצמם וביום השלישי היו חלשים. אם החשך היה מסתיים לפני היום השלישי היו המצריים מנצלים את חולשת ישראל והורגים אותם בהיותם כואבים. לכן נמשכה המכה שלושה ימים.(תפארת יהונתן לרבי יהונתן אייבשיץ). בשלושת ימים אלו זכו בני ישראל לאור הגנוז, עליו אמרו חז"ל (חגיגה, יב א) שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבא.כיון שבשלושה ימים אלו הרשעים לא יכלו לראות, יכלו ישראל להשתמש באור הגנוז.(אדמו"ר רמ"מ מקוצק).

__NOCACHE__
פרשת השבוע

פרשת שמיני היא הפרשה השלישית של ספר ויקרא. הפרשה מתחילה בחנוכת המשכן ובמות שני בני אהרון וממשיכה באיסורים המיוחדים לכהנים ובאופן שבו בני אהרון צריכים להתנהג לאחר מות קרוביהם. בסיום הפרשה מוב...
להמשך הערך

__NOCACHE__


דבר בעתו

מצוות הסבה היא תקנת חכמים שחייב כל אדם להסב בליל הסדר בעת אכילת המצה ושתיית ד' כוסות, כדרך בני חורין, על מנת שייראה את עצמו כאילו עתה יצא מעבדות לחירות. למרות שהחיוב להסב הוא בעת אכילת המצה ושתיית...
להמשך הערך

__NOCACHE__