עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
פרוייקט אקראי:
<random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
רבי אליעזר הגר מסרט ויז'ניץ
רבי אליעזר הגר היה האדמו"ר השני מסערט ויז'ניץ. נולד בעיר גרוסווארדיין שברומניה במוצאי יום הכיפורים תרפ"ה לאביו רבי ברוך הגר מסערט... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
אזהרה
הגדרה - מצות התורה שלא לעשות דבר האסור. האזהרה היא אחד משני חלקי המצוות שבתורה: הציווי לעשות הוא מצות עשה, והאזהרה שלא לעשות היא מצות...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
גדידה ושריטה
=גדידה ושריטה= הגדרה - איסור עשיית פצע בגוף מתוך צער של אבלות. השורט בבשרו שריטה אחת על המת עובר בלא תעשה ולוקה, שנאמר: וְשֶׂרֶט...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
שלושת ימי אפילה - היושבים בחושך ראו אור גדול ולכל בני ישראל היה אור במשבתם (שמות י, כג) בימי האפילה בני ישראל מלו את עצמם וביום השלישי היו חלשים. אם החשך היה מסתיים לפני היום השלישי היו המצריים מנצלים את חולשת ישראל והורגים אותם בהיותם כואבים. לכן נמשכה המכה שלושה ימים.(תפארת יהונתן לרבי יהונתן אייבשיץ). בשלושת ימים אלו זכו בני ישראל לאור הגנוז, עליו אמרו חז"ל (חגיגה, יב א) שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבא.כיון שבשלושה ימים אלו הרשעים לא יכלו לראות, יכלו ישראל להשתמש באור הגנוז.(אדמו"ר רמ"מ מקוצק). |
| פרשת השבוע |
 פרשת תצוה היא הפרשה השביעית בספר שמות. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"וְאַתָּה תְּצַו... |
| דבר בעתו |
|
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- "החוד... |