Difference between revisions of "טומאת שרץ"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(מויקיפדיה)
 
 
Line 1: Line 1:
 
בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''טומאת שרץ''' היא טומאה החלה על [[פגר]]ים של שמונה בעלי חיים ממשפחת ה[[מכרסמים]] וממשפחת ה[[לטאות]]: "ה[[חולד]] וה[[עכבר]] והצב<ref>לא מדובר על בעל החיים שיש לו שריון, הקרוי כיום "צב", אלא על סוג של לטאה. רמב"ם בהקדמתו לסדר טהרות.</ref> למינהו. והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת"<ref>ויקרא יא, כט-ל. לזיהוי שרצים אלו ראו דעת מקרא שם, ובספר 'שיחת חולין' על [[מסכת חולין]], עמ' תקכח-תקלא.</ref>. השרצים מטמאים את ה[[טומאת מגע|נוגע בנבלתם]], טומאה הנמשכת יום אחד בלבד ([[טומאת ערב]]), אך לא מטמאים את ה[[טומאת משא|נושא]] את הפגר כאשר אינו נוגע בו<ref>משנה [[מסכת כלים]] פרק א משנה א</ref>. כדי שטומאה זו תחול, על פגר השרץ להיות בשיעור של לפחות פרי ה[[עדשה תרבותית|עדשה]]<ref>משנה מסכת טהרות פרק ג משנה ד</ref> (שיעור קטן יותר מ[[כזית]] שנקבע ל[[טומאת מת|טומאת אדם מת]] או [[טומאת נבלות|נבלת בעלי חיים]]).
 
בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''טומאת שרץ''' היא טומאה החלה על [[פגר]]ים של שמונה בעלי חיים ממשפחת ה[[מכרסמים]] וממשפחת ה[[לטאות]]: "ה[[חולד]] וה[[עכבר]] והצב<ref>לא מדובר על בעל החיים שיש לו שריון, הקרוי כיום "צב", אלא על סוג של לטאה. רמב"ם בהקדמתו לסדר טהרות.</ref> למינהו. והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת"<ref>ויקרא יא, כט-ל. לזיהוי שרצים אלו ראו דעת מקרא שם, ובספר 'שיחת חולין' על [[מסכת חולין]], עמ' תקכח-תקלא.</ref>. השרצים מטמאים את ה[[טומאת מגע|נוגע בנבלתם]], טומאה הנמשכת יום אחד בלבד ([[טומאת ערב]]), אך לא מטמאים את ה[[טומאת משא|נושא]] את הפגר כאשר אינו נוגע בו<ref>משנה [[מסכת כלים]] פרק א משנה א</ref>. כדי שטומאה זו תחול, על פגר השרץ להיות בשיעור של לפחות פרי ה[[עדשה תרבותית|עדשה]]<ref>משנה מסכת טהרות פרק ג משנה ד</ref> (שיעור קטן יותר מ[[כזית]] שנקבע ל[[טומאת מת|טומאת אדם מת]] או [[טומאת נבלות|נבלת בעלי חיים]]).
  
שאר בעלי החיים הקטנים, כגון [[צפרדע]], [[נחש]], [[זבוב]] וכדומה - אין נבלתם מטמאת כלל<ref>משנה מסכת טהרות פרק ה משנה א: "השרץ והצפרדע...". תלמוד בבלי מסכת ערובין דף יג עמוד ב: "נחש שממית ומרבה טומאה - טהור". רמב"ם, הלכות שאר אבות הטומאות פרק ד הלכה יד.</ref>. גם '''דגים''' ושאר בעלי החיים הימיים אינם מטמאים (אם הכינו את הדגים לאכילה - הם יכולים לקבל טומאה ככל מזון<ref>משנה [[מסכת עוקצין]] פרק ג משנה ח</ref>, ברמת טומאה קלה יותר מטומאת נבלה של בעלי חיים, ראו להלן: דירוג הטומאות).
+
שאר בעלי החיים הקטנים, כגון [[צפרדע]], [[נחש]], [[זבוב]] וכדומה - אין נבלתם מטמאת כלל<ref>משנה מסכת טהרות פרק ה משנה א: "השרץ והצפרדע...". תלמוד בבלי מסכת ערובין דף יג עמוד ב: "נחש שממית ומרבה טומאה - טהור". רמב"ם, הלכות שאר אבות הטומאות פרק ד הלכה יד.</ref>. גם '''דגים''' ושאר בעלי החיים הימיים אינם מטמאים (אם הכינו את הדגים לאכילה - הם יכולים לקבל טומאה ככל מזון<ref>משנה [[מסכת עוקצין]] פרק ג משנה ח</ref>, ברמת טומאה קלה יותר מטומאת נבלה של בעלי חיים, ראו להלן: דרגות הטומאה).
  
  

Latest revision as of 13:30, 31 March 2016

בהלכות טומאה וטהרה, טומאת שרץ היא טומאה החלה על פגרים של שמונה בעלי חיים ממשפחת המכרסמים וממשפחת הלטאות: "החולד והעכבר והצב[1] למינהו. והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת"[2]. השרצים מטמאים את הנוגע בנבלתם, טומאה הנמשכת יום אחד בלבד (טומאת ערב), אך לא מטמאים את הנושא את הפגר כאשר אינו נוגע בו[3]. כדי שטומאה זו תחול, על פגר השרץ להיות בשיעור של לפחות פרי העדשה[4] (שיעור קטן יותר מכזית שנקבע לטומאת אדם מת או נבלת בעלי חיים).

שאר בעלי החיים הקטנים, כגון צפרדע, נחש, זבוב וכדומה - אין נבלתם מטמאת כלל[5]. גם דגים ושאר בעלי החיים הימיים אינם מטמאים (אם הכינו את הדגים לאכילה - הם יכולים לקבל טומאה ככל מזון[6], ברמת טומאה קלה יותר מטומאת נבלה של בעלי חיים, ראו להלן: דרגות הטומאה).


הערות שוליים

  1. לא מדובר על בעל החיים שיש לו שריון, הקרוי כיום "צב", אלא על סוג של לטאה. רמב"ם בהקדמתו לסדר טהרות.
  2. ויקרא יא, כט-ל. לזיהוי שרצים אלו ראו דעת מקרא שם, ובספר 'שיחת חולין' על מסכת חולין, עמ' תקכח-תקלא.
  3. משנה מסכת כלים פרק א משנה א
  4. משנה מסכת טהרות פרק ג משנה ד
  5. משנה מסכת טהרות פרק ה משנה א: "השרץ והצפרדע...". תלמוד בבלי מסכת ערובין דף יג עמוד ב: "נחש שממית ומרבה טומאה - טהור". רמב"ם, הלכות שאר אבות הטומאות פרק ד הלכה יד.
  6. משנה מסכת עוקצין פרק ג משנה ח