מליקה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

בהלכה, מליקה היא שיסוף גרון בעל-חיים מצד עורפו. פעולה זו שימשה בימי בית המקדש בקורבן העוף, כמו למשל בחטאת העוף ובעולת העוף, כמצווה וכתחליף לשחיטה.

ההבדל בין "שחיטה" ל"מליקה"[edit]

ישנם שני הבדלים מהותיים בין שחיטה למליקה:

  1. השחיטה הוא באמצעות סכין, והמליקה הוא באמצעות הציפורן או על ידי השיניים‏[1].
  2. השחיטה כשרה רק מצד הצוואר, והמליקה כשרה רק מצד העורף.

פעולת המליקה[edit]

הכהן אוחז את כנפי העוף בין שתי אצבעותיו וחותך בציפורן האגודל את המפרקת עד שמגיע ל'סימנים' - הקנה והושט.

בעולת העוף היה הכהן קוצץ באצבעו את שני הסימנים - הקנה והושט, ולאחר מכן היה ממשיך לקצוץ עד שהיה מפריד את הראש מהגוף. לעומת זאת בחטאת העוף היה הכהן קוצץ רק סימן אחד ומשאיר את הראש מחובר לגוף. כמו שנאמר בתורה: "וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל" (ויקרא ה', ח). יש איסור לאו לקצוץ את ראש חטאת העוף.

את חטאת העוף היו הכהנים אוכלים, בהיתר מיוחד של התורה. למרות שבחולין אסור לאכול כך, כיון שלא נשחט כהלכה ודינה כנבילה.

ראו גם[edit]

הערות שוליים

  1. ספר הרוקח לפרשת ויקרא