מגילת שיר השירים

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף שיר השירים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שיר השירים היא אחת מחמשת המגילות שבתנ"ך. המגילה נקראת בשבת חול המועד של חג הפסח. היא נכתבה על-ידי שלמה המלך לפי הפסוק הראשון: "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה". תקופתו מתאימה לחודש האביב, מועד חג הפסח. וכך מובא במגילה: "כִּי-הִנֵּה (הַסְּתָו) [הַסְּתָיו] עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ"[1]

שיר השירים מוזכרת לאמירה במנחה, בערב שבת [2] ובליל הסדר [3]

המשל והנמשל[עריכה]

רבי ישעיה דטראני (הרי"ד או נכדו ריא"ז) הוא כתב בפירושו לתחילת המגילה[4] את הדברים הבאים:

"שיר השירים - שיר זה הוא מעולה מכל השירים שעשה שלמה, שנאמר: "וידבר שלשת אלפים משל, ויהי שירו חמשה ואלף" (מלכים א ה, יב), וזה היה מעולה מכולם. אשר לשלמה - כלומר שעשה שלמה המלך, וכל שלמה האמור בספר זה הוא חול? והוא שלמה המלך, כמו שאפרש".

ועל הפסוק: "ישקני מנשיקות פיהו" כתב הפרשן:

"חס ושלום לא היה לב שלמה לדברי חשק ואהבת נשים, אלא דימה אהבת הבורא ואהבת כנסת ישראל לאהבת אהוב ואהובה, שאין אהבה גדולה ממנה, כמו שאמר דוד על יהונתן (שמואל ב א, כו): 'נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים'.
וכל זה הספר מדבר כעין משל אהוב ואהובה, כמו שדיבר יחזקאל הנביא (יחזקאל טז, ח): 'ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים, ואפרוש כנפי עליך ואכסה ערותך וגו' , ואלבישך רקמה, ואנעלך תחש וגו' ואעדך עדי, ואתנה צמידים על ידיך, ורביד על גרונך, והרבה כאלו'. וכך אומרת האהובה שהיא כנסת ישראל: מי יתן שישקני אהובי מנשיקות פיהו.
כי טובים דודיך מיין - סתם שמחה חשובה אינה כי אם על הסעודה, ועיקר הסעודה אינה כי אם היין, לפיכך הזכיר היין, ומדבר פנים בפנים ושלא בפנים.

קודש קדשים[עריכה]

הרב יהושע שפירא במאמרו: שיר השירים קודש קדשים בעלון לפרשת השבוע לחול המועד פסח כתב: שיר השירים הוא שיר האהבה העליון של ה' יתברך וכנסת ישראל. כשאנו קוראים בו בשבת , אנו שבים ונזכרים בחסדו שגבר עלינו, בתשוקתו להיחלץ ולבוא לעזרתנו. עוד אנו מעוררים בתוכנו את חסד נעורינו, אהבת כלולותינו, "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". אהבה זו היא החוט הקושר בברית נאמנה את ישראל ואביהם שבשמים בתוך כל מסיבות העולם הזה, שרבים בו הצללים המאיימים לכבות את האהבה ולהפריד בין הדבקים.

אלא ששיר השירים הוא גם שירה של אהבה עליונה מזו, אהבת ה' יתברך לישראל כפי שהם בשורשם - למעלה מכל גדרי העולם הזה, למעלה מן הפגמים שהטילה ההיסטוריה במהלך חייהם ובדרך פעולתם. ישראל קדמו לעולם, ה' יתברך בוודאי אינו מוגדר בגדריו, ומשום כך אמרו חז"ל כי "אין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל".

שתי אהבות אלו אינן דרות כאחת, בשל טבע העולם המעלים על האמת האלוקית שביסודו, ואינו מניח לה להתגלות בכל תוקפה. בכל זאת, ההיסטוריה זרועה נקודות נקודות של אור המאפשרות לנו להציץ דרכן אל השלמות שבה חבוקה הרעיה ודבוקה בדודה. נקודה כזו היא מתן תורה, אך השלמות שהביאה אל העולם שבה בחלקה ונתעלמה במעשה העגל. נקודה נוספת היא דורו של שלמה - ששיר השירים הוא שירו שלו. בדורו של שלמה זכו ישראל להתנוצצות מיוחדת במינה של המציאות העליונה המחברת בין הממדים, כשנבנה הבית הראשון והייתה הלבנה מאירה במילואה.

הגילוי הזה הוא תשוקתה של הרעיה, במשאלתה הראשונה שבראש שיר השירים: "יישקני מנשיקות פיהו". רש"י מפליא לבאר: "זה השיר אומרת בפיה בגלותה ובאלמנותה, מי יתן וישקני המלך שלמה מנשיקות פיהו כמו מאז... ונאמר דוגמא שלו על שם שנתן להם תורתו ודבר עמהם פנים אל פנים, ואותם דודים עודם ערבים עליהם מכל שעשוע, ומובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה, ומחלים פניו לקיים דברו".

חג חירותנו הוא זכר לחירות שזכינו לה בימים ההם, אך גם ובעיקר תקוות חירות גדולה מזו - הממשמשת ובאה אלינו בזמן הזה. גם שיר השירים, הנקרא בתוך ימיו, אינו מספר לנו רק את סיפורה של אהבת קדומים שמכוחה היינו לעם, אלא גם ובעיקר את סיפורה של האהבה שעומדת אחר כתלנו בזמן הזה ממש, מתנוצצת ברמזי תורתו של משיח הנלמדים בבתי מדרשות כבר כיום, ועתידה לגלות לפנינו עולמות נפלאים שכל תורתנו הבל היא בפניהם. "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

מדרשים על המגילה[עריכה]

אביגדור שנאן במאמרו על מדרשי המגילות מונה למגילה שני מדרשים : מדרש רבה, מדרש זוטא. וכן "אגדת שיר השירים".

הכללת בכתבי הקודש[עריכה]

התלמוד דן בשאלה האם יש מקום למגילה בין ספרי התנ"ך. שהרי לכאורה, מדובר במסכת של שירי אהבה

במסכת אבות [5] נאמר : " בראשונה היו אומרים משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים היו, שהם היו אומרים משלות ואינן מן הכתובים, ועמדו וגנזו אותם. עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ופירשו אותם.

גם במשנה מסכת ידים [6] שנינו:" כל כתבי הקדש מטמאין את הידיים. שיר השירים וקהלת מטמאין את הידיים. ר' יהודה אומר: שיר השירים מטמא את הידיים וקהלת מחלוקת. רבי יוסי אומר: קהלת אינו מטמא את הידיים ושיר השירים מחלוקת.

אמר רבי שמעון בן עזאי: מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן, ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, ששיר השירים וקהלת מטמאים את הידיים. אמר רבי עקיבא: חס ושלום! לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידיים. שאין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל כתובים קדש ושיר השירים - קודש קדשים. ואם נחלקו לא נחלקו אלא על קהלת. אמר רבי יוחנן בן יהושע בן חמיו של רבי עקיבא: כדברי בן עזאי כך נחלקו וכן גמרו.

במדרש תנחומא פרשת תצווה סימן ה על הפסוק: ואתה תצווה, מביאים על הפסוק משיר השירים: הנך יפה רעיתי הנך יפה. בהמשך מובאים דבריו של רבי עקיבא שבמשנת ידיים. והמדרש מוסיף: אמר רבי אליעזר בן עזריה למה הדבר דומה? למלך שנטל סאה של חטים ונתנה לנחתום, ואמר לו הוצא ממנו כך וכך סולת כך וכך סובין כך וכך מורסן וסלית לי מתוכה גלוסקא אחת יפה מנופה ומעולה. כך כל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים. דר' יהושע מנחם רוזנברג מבוא לשיר השירים]



קישורים חיצוניים[עריכה]

  • הרב ד"ר רפאל ב' פוזן [7] על הספר עיונים בחמש מגילות מאת גבריאל חיים כהן. ספריית אלינר, הסוכנות היהודית לארץ ישראל,

והוצאת מרכז לוקשטיין, אוניברסיטת בר אילן במאמרו וצריך לברך ולומר על מקרא מגילה

הערות שוליים[עריכה]

  1. ב', י"א-י"ב
  2. סימן ע"ב – גודל קדושת שבת י"ד
  3. סימן קי"ט – סדר ליל פסח סעיף ט'
  4. בלחיצת כפתור ניתן לקרא את פירוש על שיר השירים רבי ישעיהו מטראני.
  5. דרבי נתן נוסחה א פרק א
  6. פרק ג משנה ה
  7. מרצה למקרא במדרשה לנשים ובמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן