ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שי שלום בן רחל
מהו פשר כאב הראש המוזר של רבי יהודה דווקא מפסח ועד עצרת? הסביר הגר"י צדקה זצ"ל, ראש ישיבת 'פורת יוסף', את הדברים כך: ארבע כוסות נתקנו כנגד ארבע לשונות של גאולה שבפרשת 'וארא' (ירושלמי פסחים פ"י הל' א'). מהן אותן ארבע לשונות? "והוצאתי... והצלתי... וגאלתי... ולקחתי" (שמות ו, ו-ז).
כל אחת מן הלשונות הללו מבטאת רובד מסוים של חירות.
כשנשתה את הכוס הראשונה, נעלה בתודעתנו את רובד החירות הטמון בפסוק הראשון: "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים". נושא פסוק זה איננו דווקא עצם העבודה הקשה, כי אם הסבל. סבל הנובע מן העובדה שלעבדים אין כל מעמד בעיני משעבדיהם. שום אמנת ז'נבה איננה חלה עליהם. אבק אדם, ותו לא! עובדה זו גרמה בהכרח לדימוי עצמי נמוך של בני ישראל בעיני עצמם.
עם שתיית הכוס השנייה אנחנו מתקדמים בהיחלצות מן העבודה הקשה: "והצלתי אתכם מעבודתם". העבודה היא ערך חיובי. אבל זו שימשה בידי מצרים אמצעי ליישום פילוסופיית חיים שלמה. לאמור: יצירת מעמדות בחברה. זו חברה שעבודת הכפייה של בני אדם נחותים מעוגנת בה בחוק המדינה.
הכוס השלישית נמזגת לכבודה של הגאולה, כפשוטה. "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים". לגאול בעברית פירושו לקנות. מישהו גאל אותנו. כוס זו מוקדשת לכבודו של הגואל, ישתבח שמו! כאן ישנה הצהרה כי אנחנו עוברים להיות תחת חסותו של הבורא, יתברך, שגאלנו בעצמו. וכלשון המגיד בהגדה : אני - ולא מלאך! אני - ולא שרף! אני - ולא שליח! אני ה', אני הוא - ולא אחר!
הכוס הרביעית מוקדשת לבחירתו של עם ישראל על ידי ה' לעם סגולה: "ולקחתי אתכם לי לעם!"
והנה, בפרשת הציצית מצטווה משה על ידי רבש"ע: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם!" (במדבר טו, לח) וברש"י שם: "על כנפי בגדיהם", כנגד: "ואשא אתכם על כנפי נשרים" (שמות יט, ד). על ארבע כנפות ולא בעלת שלוש ולא בעלת חמש (זבחים ח"י ע:ב) כנגד ארבע לשונות של גאולה, שנאמר במצרים: "והוצאתי... והצלתי... וגאלתי... ולקחתי". מהו הקשר?
הגאולה הפיזית חסרת ערך
הסביר הגר"י צדקה זצ"ל, שנראה כי שלוש הלשונות הראשונות של הגאולה נוגעות לגאולה הפיזית. שלוש גאולות אלו אף מופיעות הן בפסוק אחד. והנה, הפסוק הבא: "ולקחתי אתכם לי לעם... והייתי לכם לאלוקים..." עוסק כבר בחירות הרוחנית. לאמור: בלי הגאולה הרוחנית, בלי שנותנים משמעות לחיים, אין כל ערך לגאולה הפיזית. זו איננה עמדת בפני עצמה. אין לה זכות קיום מבלעדי החירות הרוחנית.
עתה נחזור לנקודת ההתחלה. חג הפסח מבטא את החירות הפיזית. שבועות, לעומתו, מבטא את החופש הרוחני. והזמן שבינתיים הוא 'חול המועד' ארוך (רמב"ן עה"ת ויקרא כו, לו). ואנחנו מונים בכמיהה את הימים שבין ובין (ספר 'החינוך' במצוות ספירת העומר, מצווה ש"ו).
מעתה מובן פשר כאב הראש הממושך של רבי יהודה. אם ישנה חירות פיזית, וטרם הגענו אל החירות הרוחנית, זהו "כאב ראש" אחד גדול! עכשיו גם מובן הקשר של פרשת ציצית לכאן: כשם שבגד בן שלוש כנפות איננו מחויב בציצית, כך גם שלוש הגאולות בלי הרביעית – זה לא זה!
חז"ל ניסחו יסוד זה במשפט קצר: אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה! (אבות ו'). לאמור: החירות היא מצב נפשי שאיננו תלוי כלל בתנאים חיצוניים. החירות מבטאת את הנאמנות המוחלטת – גם במציאות של חיים קשים מנשוא – להכרה המוסרית, לאמונה ולעקרונות הטוב. בן חורין הוא אדם שניצב כסלע איתן, וכל סערות החיים לא יוכלו לו. מסעות דיכוי וניסיונות השפלה לא ינמיכו את קומתו הרוחנית. זוהי תשתיתה של חירות אמיתית!
ודברים אלו מוכחים במוראות עם ישראל בימי החידלון והאימה בתופת הנאצית, וכפי שכתב ויקטור פרנקל, אחד ממעוני אושוויץ שחזר מן התופת, בספרו 'האדם מחפש משמעות': אנחנו, שהיינו במחנה הריכוז, זוכרים את האנשים אשר היו עוברים מצריף לצריף כדי לעודד רוחם של אחרים, כדי לפרוס להם מפרוסת לחמם האחרונה. אולי הם היו מועטים, אך די בהם כדי להוכיח כי אפשר ליטול מן האדם את הכל, חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש - לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבור את דרכו.
היהודי המעונה נטל בליל פסח את מנת הלחם הדלה אשר העניק לו הצורר, וברגש של קדושה, עטוף ביגון ובכאב תהומי, בירך על הפת ונגס בפרוסה העלובה בעיניים עצומות ובלב בוכה. הוא לעס באיטיות ובכוונה את פירוריה וקיים בפרוסת לחם זו את מצוות אכילת מצות בפסח. ולמרבה הפלא, טעם את טעם... החירות!
יציאת מצרים, היא האב-טיפוס של היציאה מן המיצרים. שכן מצרים סמלה יותר מכל את עולם החומרנות, את שלילת הערכים, את הברוטאליות, את הטומאה, את השקר.
ואנחנו, הלילה הזה, כשנסב אל שולחן הסדר ונשתה אותן ארבע כוסות, נזכור את עוז הרוח ואת תעצומות הנפש ששאב היהודי המעונה מגאולת מצרים ועלה ונתעלה, והבין, כי חירות אמיתית פירושה שליטת הכרתו של האדם בעצמו בכל תנאי ובכל מצב ומסירותו לעקרונות הטוב, לאלוקים.
חג שמח!
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים סוד התשובה מתוך אהבה ושמחה
שיחת מוצ"ש פרשת שופטים
הרב עוסק במהותה של התשובה מתוך מבט פנימי ומרומם, המתמקד בקרבת ה', בביטחון ובשמחה במקום בפחד וחרדת הדין. דרך תורתו של הרב קוק ופרשות השבוע, מבאר הרב את תהליך ההתקדמות הכללי של עם ישראל בדורנו ואת הפיכת התשובה לכוח של גאולה ובניין.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק גדולת מרן הרב: תורה לשמה
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בדמותו המרוממת של הראי"ה קוק זצ"ל ובשאיפה לגדלות בתורה וברוחב דעת כהכנה לתיקון האומה והקמת הסנהדרין. מתוך התבוננות בעוצמת לימוד התורה לשמה ובאירועים ההיסטוריים שחווה הרב, מתבאר כיצד דווקא מתוך הקשיים והמצר צומחת הישועה הגדולה.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מבית הקברות לתחיית הקודש
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בהבנת תהליך הגאולה ותחייתו של עם ישראל מתוך מצב ה"מוות" והחידלון של שנות הגלות. דרך משנתו של הרב קוק, מואר המבט התורני העמוק החושף כיצד גם בתהליכי התחייה החומריים והחוליים טמון ניצוץ נשמתי פנימי של קודש.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מקדשו הפנימי של מרן הרב
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק דמותו הענקית של הרב קוק זצ"ל, שחיבר בין עולמות ההלכה, האגדה, המחשבה ועומק הרגש מתוך קדושה עליונה ואהבת ישראל אינסופית. דרך תיאורי גדולי דורו וכתביו, מתבארת השקפתו הייחודית על תורת ארץ ישראל, תהליכי הגאולה ותפקידם של תלמידי חכמים בהבאת שלום ואיחוד לעולם.
לנתיבות ישראל סוד התשובה והתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , מאמר ז'
הרב עוסק במהותן העמוקה של התורה והתשובה שקדמו לעולם ומהוות את התוכנית הפנימית והכוח המניע של המציאות כולה. דרך משנתו של הראי"ה קוק מובהר כי התשובה אינה רק תיקון חטא נקודתי, אלא תהליך מתמיד של התחדשות והתקדמות אינסופית לעבר השלמות האלוקית.
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת שופטים
מה הטעם שיש מִצְוָה בַּשֵּׁבֶט לָדוּן אֶת שִׁבְטוֹ. לָא מַשְׁכַּחַתְּ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּמוֹרֵי אֶלָּא דְּאָתֵי מִשֵּׁבֶט לֵוִי אוֹ מִשֵּׁבֶט יִשָּׂשכָר. א"כ איך אפשר למנות משאר שבטים. עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים - עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים. מה ההבדל בין שְׁנַיִם לבין שְׁנֵי. ומדוע שינה ביניהם. חמשה דברים מועיל עדות עד אחד – וסימן לדבר אֶפְשְׂעָה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
