^ 1. כאשר אחאב ניצח את בן הדד מלך ארם במלחמה, ובן הדד חשש שירדפו אחריו ויהרגוהו, החליט בעצת עבדיו לבקש מאחאב רחמים. כמסופר במלכים א' כ, לא: "ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם, נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל אולי יחיה את נפשך".
^ 2. אמנם יש יופי שמבטא את הפנימיות הרוחנית שבאדם, ויופי זה משובח, שכן התורה מספרת על האמהות שהיו יפות תואר. אולם בפועל פעמים רבות אין קשר בין היופי לבין האופי הפנימי, ויש יפים מאוד בעלי מידות מקולקלות, וישנם מכוערים בעלי מידות טובות, ועל זה נאמר: "שקר החן והבל היופי". אבל כשהעולם יתוקן, תיווצר אחדות בין עולם הרוח ועולם החומר, ואזי היופי הפנימי יתבטא כלפי חוץ במראה היפה, כפי שהדבר התגלה אצל יחידי הסגולה, כאמהות האומה.
^ 3. ברור שאשה שתראה אשה נאה במיוחד - תברך עליה. השאלה האם גבר שרואה אשה נאה במיוחד יברך עליה. בירושלמי ברכות ט, סוף הלכה א', מסופר על רבן גמליאל שראה אשה גויה נאה במיוחד וברך עליה. ושאלו שם, הרי אסור לשבח גוי, משום איסור לא תחונם, לא תתן להם חן? ותרצו שהאיסור הוא להרבות בשבח ובדברי כבוד, אבל באמירת שבח לה' על שברא ברייה נאה, אין משום איסור "לא תחנם". ובבבלי ע"ז כ, א, שאלו על כגון דא, הרי יש להזהר שלא להסתכל על אשה? ותרצו שדווקא להסתכל בכוונה אסור, אבל במקרה שנזדמנה לפניו בלא שיכול להמנע מלראותה - אם היתה נאה במיוחד יברך עליה. והפוסקים חילקו בין לראות ראייה סתם בלא כוונה שבזה אין איסור, לבין להסתכל בכוונה ובהתבוננות שבזה יש איסור. ולפי זה כיום שתפיסת העולם מורכבת יותר, וכן ערכי היופי לא ברורים לגמרי, גבר לא יברך על ראיית אשה יפה. משום שכדי לקבוע שהיא אכן יפה ביותר, צריך להתבונן בעיון, ואין מגדרי הצניעות והמוסר לעסוק בהתבוננות כזו. מה שאין כן פעם, שכפי הנראה קבעו בקלות מהו יופי מיוחד.
^ 4 . זוהי דעת השו"ע אבל לדעת הרמ"א על פי הטור יש לברך "משנה הבריות" אף על אותו מום, אם לא ראהו במשך שלושים יום. אך מאחר שספק ברכות להקל, כתב המשנה ברורה בס"ק ל' שיאמר את הברכה ללא שם ומלכות.
ולפי זה יוצא שגם על ראיית ננס אין לברך כיום, משום שאנו חיים כיום בחברות גדולות ואין אדם שלא ראה בילדותו ננס, כך שראייתו אינה מיוחדת כל כך, ואולי לכן אין מברכים עליו. ויש לדחות זאת, שהרי לדעת רוב הפוסקים על כל אדם חדש בעל אותו מום מברכים שוב, ואף על אותו אחד אם עברו שלושים יום מעת ראייתו וראיית אחר בעל אותו מום מברכים שוב, ועיין בשו"ת ציץ אליעזר יב, כב. ולכן אין ראוי לסמוך על כך שמן הסתם ראינו אדם כזה כבר, ויש לברך לפחות פעם אחת בחיים על ננס. ובתנאי שיברך באופן כזה שלא יגרם שום עלבון לננס.
^ 5. נמוקי או"ח רכה, ח. וכפי שמברכים על כל מלך ברכה בפני עצמה. וכתב בספר אהלך באמיתך (יז, י), שעדיף שבעת שמברך על ראיית הקוף "משנה הבריות" שיכוון בזה רק על הקוף ולא על הפיל שיראה אח"כ, וכך ברור שברכתו תעלה רק על ראיית הקוף ולא על הפיל, ויוכל לברך אח"כ שוב על ראיית הפיל ללא כל חשש.