אמונה

למדנו, שימי הבית הראשון, היה הכלל במרכז, והפרטים לא היו מתוקנים. לעומת זאת, בזמן הבית השני - עמ"י לא חזר לאותה רמה ציבורית כללית, והאידאה האלוקית הופיעה באופן "פרטני": החל העיסוק בפרטים - של כל אחד ואחד, וכן העיסוק בפרטי התורה. האידאה האלוקית הופיעה כאידאה דתית. אז החל העיסוק במוסר פרטי, בשאלת חיי הנצח של כל אחד, והדיוק במעשים הפרטיים. ואמנם, מצב זה חיזק את האומה, ונתן לה כוח ו'צידה לדרך' לשנות הגלות, וכן נתן לה את האפשרות לשוב אח"כ אל המטרה - שהאידאה האלוקית תופיע בכל עוצמתה בעם ישראל.

שלמה בנה את המזבח שבמקדש מאבנים, והעביר אליו את צפוי הנחושת שנעשה ממחתות השרופים, כדי להזכיר שרק לכהנים מותר להקריב במזבח שבמקדש. ספר מלכים מזכיר את המזבח רק בדרך אגב, משום שהמזבח לא הגשים את התקוות והאנשים המשיכו להקריב בעצמם בבמות.

ישנה אמונה המגיעה בצורה טבעית פשוטה ותמימה וישנה אמונה שכלית ומעמיקה. לכאו' יש סתירה בין תפיסות האמונה שהרי הרגש אינו רחב ועמוק כמו השכל והשכל אינו טבעי ובהיר כמו הרגש. ראינו שבצורה הנכונה שתי הגישות לאמונה נצרכות ומשלימות אחת את השנייה.