לכבוד הרב שליט"א ושבוע טוב ! כותב מהר"ל בנתיבות עולם, נתיב העבודה, פרק י’, ע’ ~קז (על ב"ק טז. ) שגופו של חלוני הופך בקברו לנחש. כיצד זה מתיישב עם המציאות?

שלום וברכה, ראשית אציין שהמהר"ל אינו כותב זאת מעצמו אלא מצטט את דברי הברייתא "שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש, והני מילי דלא כרע במודים (דבר זה הוא בתנאי שאדם זה לא כרע באמירת 'מודים' בתפילה). כדי להבין את דברי חז"ל אלו יש להקדים את דברי ראשונים ואחרונים, ובכללם המהר""ל עצמו בספרו באר הגולה (ראה למשל שם עמ' נא) שכמנהגם של חכמים, גם חז"ל דיברו בשפת חידה ומשל. כדברי החכם מכל אדם 'להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם'. עיקרון זה כתב גם הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה, ועוד חכמים רבים. ביחס לדברי חז"ל שהזכרת, המהר"ל בנתיב העבודה שם מסביר שהרעיון המובע בדברי חז"ל הוא שכריעה במודים מבטאת את ההתבטלות לה', כלומר את הכרת האדם בכך שכל כוחותיו נובעים מה'. כאשר האדם מכיר בכך הריהו מבחינה רוחנית זקוף, כלומר בעל משמעות, בעוד שכאשר אדם אינו מכיר בכך – למשל, כשהוא סבור שאין בו נשמה אלוקית אלא מהותו היא אוסף חלקיקי חומר שבמקרה התלכדו זה עם זה – הרי קומתו האמיתית מתבטלת, כמו הנחש שזוחל על הארץ ללא זקיפות קומה. כל טוב.