שאלה בדיני ממונות לבננו בן ה- 15 היה חבר שהיה מציק לו, אך בננו ריחם על הילד והמשיך להיות איתו, ערב אחד כשיצאו כל החברים, הציק החבר לבננו ולקח לו את האופניים שהשאיל מחבר אחר. בננו ביקש מהחבר שיחזיר לו, אך הוא לא החזיר אלא השפיל אותו וצחק עליו, עד שבננו ממש כעס והתחיל לרדוף אחריו, כשבננו התקרב אליו הוא פתאום נפל מהאופניים ואז בננו בעט בו בעיטה אחת והבעיטה הזו פגעה, לא במכוון, בפניו, כתוצאה מכך, הילד נזקק לקיבוע לסת למשך חודש ולהשלמת 2 כתרים על שיניים שנשברו (על אף שהיו שבורים אך לטענתם הבעיטה הגדילה את השברים). את רוב הטיפול אפשר לעשות דרך ביטוח תלמידים בחינם. ההורים שלחו לנו הערכת חשבון עתידית הכוללת כיסוי לכול התרחישים האפשריים ובמחירים גבוהים מהנורמה שלדעתם עלינו לשלם או להתחייב על כך בכתב, שאלתנו: האם אנחנו צריכים לשלם על הנזק שנגרם? יש אפשרות לעשות את כל הטיפול דרך ביטוח תלמידים אך הוריו מבקשים לעשות את הטיפול אצל רופא פרטי, במידה ואנחנו אמורים לשלם, האם ההורים רשאים לבקש עלות של רופא פרטי כאשר יש ביטוח תלמידים וביטוח בריאות? האם יש תשלום על עוגמת נפש או אובדן ימי עבודה טיפול פסיכולוגי? האם החיוב לשלם הוא רק לאחר שהטיפול בוצע ? או כפי שמבקשים מראש לכול תרחיש אפשרי ?

כפי שאנו מציינים תמיד, אי אפשר לתת "פסק הלכה" ללא שמיעת שני הצדדים. מכל מקום ניתן ללמוד כמה עקרונות הלכתיים שעולים מתוך השאלה. א. האם יש חיוב כאשר יש ביטוח שמשלם? שאלה זו הינה שאלה כללית לכל דיני מזיק /שומרים ועוד... שנים מגדולי ישראל בדורות הקודמים נדרשו לשאלה זו. המהרש"ם, בתשובה (חלק ד סימן ז) נשאלה אודות מי ששרף את הבית של חבירו והבית היה מבוטח באופן שאין הפסד כספי. נוסף על כך, בעל ה"אור שמח" בבאורו לרמב"ם (הלכות שכירות פרק ז' הלכה א) נשאל על שוכר ששכר בית וקיבל עליו אחריות שריפות ולאחר מכן, פרצה דליקה בבית, אך השוכר גילה שהמשכיר עשה ביטוח נגד שריפות על הבית. שני הפוסקים הנ"ל פסקו שאין למזיק עסק בעניין הביטוח שעשה הניזק, יש לומר שזה עסק שהוא עשה עם חברת הביטוח אך המזיק התחייב בתשלום הנזק בשלמותו. כן פסק גם בשו"ת "ציץ אליעזר" (חלק כא סימן נח) כאשר נשאל על ניזוק שמבוטח בשרותי קופת חולים ב. האם ניתן לדרוש תשלום ריפוי מרופא ממוחה? בעניין רופא מומחה, הגמ' בבא קמא (פה.) מחדשת בדין ריפוי שהנחבל יכול לסרב מלקבל רפואתו על ידי רופא שיביא לו החובל/המזיק, ללא תשלום. הגמ' אומרת שרופא בחינם רפואתו גם שווה "חינם" . הפוסקים האחרונים דנו על שרותי הרפואה כיום, שאנחנו מבוטחים על ידי קופות החולים או ביטוח תלמידים, האם יש לזה דין רופא בחינם מכיוון שאנחנו לא משלמים לרופא על כל טיפול או שמא מכיוון שמקבל תשלום מן הביטוח אינו מוגדר כרופא בחינם? הגרש"ז אויערבאך בתשובה לבעל ה"נשמת אברהם" (ספר נשמת אברהם חושן משפט סימן ת"כ) ענה שמכיוון שהם מקבלים משכורת חודשית אינם מוגדרים כ"רופא בחינם" וממילא הניזק אינו צריך לשלם עבור טיפול אצל רופא פרטי, גם הרב יצחק זילברשטיין שליט"א במאמר שכתב ב"אסיא" (חלק ה' עמ' 24) פוסק שאין לו דין של רופא בחינם, שרופא בחינם הינו חריג ויוצא דופן אך כיום רוב הרפואה עובדת באופן הזה. לאור הדברים האלו, סכום עלות הריפוי הוא עלות תשלום לרופא ממוצע, אמנם אם רצונם ללכת לרופא הכי מומחה עליהם לשלם את ההפרש. ג. על מה צריך לשלם בדין אדם שהזיק? חז"ל מלמדים אותנו שבנזקי אדם יש לשלם חמישה דברים: נזק , שבת , ריפוי, צער ובושת. רק הדיין או בית הדין שישמע את שני הצדדים יוכל להכריע האם יש צורך לשלם על עוד דברים מעבר לתשלום הריפוי ד. האם צריך לשלם מראש? מעיקר הדין אדם המזיק המחוייב בתשלום הריפוי מחוייב לשלם לרופא את עלות הריפוי והתרופות. מכיוון שלפעמים זמן הריפוי ארוך חכמים עשו תקנה לטובת המזיק שבה יעשו אומדן כולל לעלות ריפוי הנזקים ואת זה ישלם המזיק מייד. אמנם אם המזיק אינו חפץ בתקנה זו אינו חייב לפעול כך , שהרי דבר זה ניתקן לטובתו. לכן הוא יכול לשלם עבור כל טיפול וכל הוצאה רפואית (שולחן ערוך חושן משפט סימן ת"כ סעיפים יח, יט) . ה. יש להעיר שמעיקר הדין, חיוב התשלום בדין זה הינו על המזיק, קרי הבן בן ה15. אם אין ברשותו כל סכום הריפוי הדבר נזקף עליו כחוב והוא אמור לשאת בהוצאות התשלום כאשר יהיה ברשותו ממון/סכום כסף בערך הזה. ידוע לכל שרוב העולם כיום אינו מתנהג באופן זה אבל יש לדעת את עיקר הדין. לאור הנ"ל מומלץ להגיע לפשרה בין הצדדים.