ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

יציאה לחו"ל לטיול | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ז ניסן תשע"ח

יציאה לחו"ל לטיול


הרב שמואל אריאל

שאלה:
האם מותר לטוס לחול למטרות הנאה, כגון טיול בר מצווה כמו שנהוג בימינו? אשמח לתשובה מפורטת.

תשובה:
שלום וברכה!

על פי פשטות הדברים אין לצאת לחו"ל לטיול סתמי. אולם יש מקום להתיר כאשר מדובר בטיול בעל ערך מיוחד שלא ניתן לעשותו בארץ (כגון שיש בטיול ערך לימודי שאין לו מקבילה בארץ), או כאשר יש צורך מיוחד בטיול בחו"ל דוקא (כגון אדם שזקוק למנוחת הנפש, ומסיבות שונות אינו יכול להגיע לכך בטיול בארץ). יש המתירים יציאה לחו"ל גם לטיול סתם, כאשר מדובר ביציאה קצרה של פחות מחודש.

הרחבה ומקורות:

בכמה מקורות בדברי חז"ל מופיע שאין לצאת מן הארץ, ובחלקם מבואר שאסורה גם יציאה זמנית ולא רק יציאה להשתקע. שתי סוגיות מרכזיות עוסקות בעניין יציאה זמנית, ומפרטות את הגדרים, איזה צורך מתיר לצאת מן הארץ:
במסכת עבודה זרה (י"ג א) נאמר שמותר לצאת לצורך לימוד תורה או נישואין, וכן לצורך הצלת ממון מן הגויים.
במסכת מועד קטן (י"ג ב) נאמר שמי שהגיע בחול המועד מהפלגה בים מותר לו להסתפר (אף שבדרך כלל אסור להסתפר בחול המועד), אולם מי שיצא "שלא ברשות" אין לו היתר להסתפר. והגמרא מפרטת את המצבים: מי שיצא לצורך פרנסה, אפילו אם יש לו כדי פרנסתו ויצא כדי להתפרנס יותר ברווח, נחשב כיוצא ברשות ומותר לו להסתפר; ואילו מי שיצא לטייל נחשב כיוצא שלא ברשות ואסור לו להסתפר.
בין הסוגיות הללו יש הבדל משמעותי: על פי הסוגיה בעבודה זרה מותר לצאת רק לצרכים הכרחיים, כגון מצוות חשובות או הצלת ממון; ואילו על פי הסוגיה במועד קטן מותר לצאת גם לצורך קל, כגון שהאדם רוצה להרוויח יותר כסף.
בדברי הראשונים נראה שיש שתי סיעות בעניין זה:
יש שפירשו את הסוגיה במועד קטן, שאין מדובר בה כלל ביציאה מן הארץ לחו"ל, אלא בסתם הפלגה מארץ לארץ. הביטוי "שלא ברשות", לפי זה, אין משמעו שאדם זה עבר איסור (שהרי ודאי אין איסור להפליג סתם מארץ לארץ לטיול), אלא שהוא יצא להפלגה על דעת עצמו וללא סיבה משמעותית ולפיכך אין להתיר לו להסתפר בחול המועד. כפי שיטה זו נראה ברש"י (מועד קטן י"ג ב, ד"ה "מפני שיצא", ועיין בכלל דבריו בסוגיה שם, שאינו מזכיר את ארץ ישראל וחו"ל); ברמב"ם (הלכות יום טוב ז', יח) ועוד. על פי שיטה זו, גדרי ההיתר ליציאה מן הארץ לחו"ל צריכים להילמד מן הסוגיה בעבודה זרה, ואכן הרמב"ם (הלכות מלכים ה', ט) מתיר יציאה לחו"ל רק לצרכים נחוצים כמו לימוד תורה, נישואין או הצלת ממון. כמו כן הרמב"ם מוסיף היתר לצאת לסחורה (כנראה על סמך הירושלמי בסנהדרין י', ח, ועיין ברמב"ם מלכים ה', ח). אך צרכים קלים יותר לא יתירו יציאה מן הארץ.
לעומת זאת, ראשונים אחרים פירשו את הסוגיה במועד קטן לעניין יציאה מן הארץ לחו"ל (עיין למשל רי"ץ גיאת, הלכות חול המועד; רא"ש מועד קטן, פרק ג' סימן א'; מאירי מועד קטן י"ד א). על פי שיטה זו יש להתיר יציאה לחו"ל גם לצרכים קלים, כגון כדי להרוויח יותר כסף, אך לא לטיול. (לגבי הסוגיה בעבודה זרה, שבה נאמר שמותר לצאת רק בצורך גדול – ייתכן שראשונים אלה יפרשו שהיא מדברת דוקא בכהן, עיין שם בסוגיה.)
השולחן ערוך (או"ח תקל"א, ד) פסק כפי השיטה האחרונה, שהסוגיה במועד קטן עוסקת ביציאה מן הארץ לחו"ל. על פי זה עולה, שמותר לצאת מן הארץ לצורך פרנסה ואפילו לצורך תוספת רווח כספי, אולם אין לצאת לטיול גרידא. הפוסקים האחרונים (עיין מגן אברהם תקל"א, ז; משנה ברורה שם, יד) הרחיבו את גדרי ההיתר גם לצרכים נוספים, כגון שהאדם נוסע כדי לפגוש את חברו.
אם ניישם גדרים אלה למצבים המצויים כיום, עולה שמותר לצאת לחו"ל לצורכי עבודה ועסקים (גם כאשר יש לאדם פרנסה בארץ, והנסיעה נועדה לשפר את מצבו הכלכלי), לכנסים מדעיים ומקצועיים, וכן מותר לצאת כדי לפגוש קרובים או לשמחה משפחתית. אך כאמור, יציאה לטיול לא הותרה גם לשיטה זו.
בדורנו יש שהתירו על פי עיקרון זה של "צורך קל" גם יציאה לנופש, כאשר יש בו ערך מוסף מעבר לטיול גרידא, ולא ניתן לעשותו בארץ. כך למשל, יש שהתירו יציאה מן הארץ לטיול שנועד לראות את פלאי הבריאה (שו"ת שבט הלוי חלק ה', קע"ג), לטיול שיש בו צד לימודי, או כאשר האדם זקוק לנופש ואינו מסוגל מסיבה כלשהי לנפוש בארץ (תחומין כ', מאמר הרב דייכובסקי שליט"א).
אפשרות להיתר רחב יותר מופיעה בפניני הלכה (העם והארץ, ג', ט). הוא מעלה אפשרות, שאף שחז"ל אסרו גם יציאה זמנית מן הארץ, המדובר הוא דוקא ביציאה לזמן ממושך, שכך היתה המציאות בזמנם, שכל יציאה מארץ לארץ נמשכה זמן רב. ולפיכך ביציאה קצרה ומוגבלת (לתקופה של פחות מחודש, ועם כרטיס הלוך וחזור) יש מקום להתיר אפילו כאשר מדובר בטיול סתמי. דעה זו היא מחודשת, אך יש בה לימוד זכות על המקילים בעניין זה.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il