במקרה שצריך להשיב אבידה לגוי, האם יש עלי חובת שמירת אבידה או שהדברים לא תלויים זה בזה?

שלום וברכה, במקרה שיש חוק המחייב להחזיר אבדה לגוי או שאם לא תחזיר יהיה בכך חילול ה' שבמקרים אלו צריך לנסות להשיב את האבדה לגוי – מכל מקום אין עליך דיני שומרים. הרחבה: יהודי השומר אבדה של יהודי אחר דינו כשומר שכר החייב על גניבה ואבדה לדעת השולחן ערוך (חו"מ רסז טז) וכדעת רב יוסף בגמרא, משום שהמוצא מרוויח פרוטה אם יבוא עני בזמן שהוא עסוק בטיפול האבדה ולכן נחשב שומר שכר. ולדעת הרמ"א (שם) דין המוצא כשומר חנם החייב רק על פשיעה, וכדעת רבה בגמרא משום שלא שכיח שיבוא עני בדיוק בזמן הטיפול באבדה, כמבואר בסמ"ע (ס"ק טז). בפקדון של גוי אין דיני שומרים, אך נחלקו הפוסקים אם חייב בפשיעה מדין מזיק, (עי' שו"ע חו"מ שא סע' א, וסע' ט). הפתחי חושן (ח"ו פ"א הע' א) הביא את דברי האחרונים בעניין זה, וז"ל: "ובמנחת חינוך כתב בכמה מקומות שכל נזקי עכו"ם פטור מלשלם, ואפילו מזיק בידים, דלא גרע מהפקעת הלואתו (נראה שאינו פטור מדינא, שהרי גם בהלואה אם תובעו חייב לשלם, כמ"ש בדיני גניבה פרק א, אלא מיירי כשאינו תובעו, או שיכול להשמט ממנו, וצ"ע). אמנם בשאגת אריה סימן פח ובחק יעקב ובית מאיר ושו"ע הרב או"ח סימן תמ נראה דס"ל דמזיק בידים חייב, ולדבריהם גם בפשיעה בשומרים חייב לדעת הרמב"ם דפשיעה בשומרים הוי כמזיק, ומשמע דבנזקי ממון ובור ואש פטור, ואפשר דאש משום חציו הוי כמזיק בידים, ובחוו"ד יו"ד סי' קסט ס"ק יד נראה דס"ל שאפילו מבטל כיסו, שאינו אלא גרמא, חייב בעכו"ם, וכ"ש מזיק בידים, ובחזו"א שם סק"ג משמע דכל שמותר בדיניהם מותר לישראל לעשות להם, ועפי"ז כתב לענין נזקי שכנים שמותר לישראל לעשות בדבר שמותר עפ"י דיניהם, עיין שם. ועי' להלן הערה ב בדין חיוב בן נח בנזיקין". עכ"ל הפתחי חושן. בנידון שלנו במקרה שצריך להחזיר אבדת גוי משום החשש של חילול ה' - נראה שהמוצא פטור מפשיעה לכל הדעות. זאת משום שמעיקר הדין אין היהודי חייב להחזיר את האבדה לגוי, לכן מצד האמת האבדה לא שייכת לגוי כדי שיתחייב על האבדה בפשיעה. החיוב להחזיר לגוי הוא חיוב חיצוני, כלומר שהיהודי למעשה נותן מתנה לגוי כדי שלא יהיה חילול ה'. אך במקרה שהיהודי פשע באבדה ואם לא ישלם לגוי על הנזק שנעשה בפשיעה יהיה חילול ה' שהיהודי פשע ולא שילם - צ"ע אם היהודי חייב לשלם מטעם זה. ולמעשה נראה שהיהודי אינו חייב לשלם. אמנם באופן שצריך להחזיר אבדה לגוי מצד דינא דמלכותא דינא - יש מקום לומר שהאבדה שייכת עדיין לגוי והיהודי לא זוכה באבדה. וראה בשו"ת מנחת אשר (ח"ב סי' קיא) שדן לגבי ספר תורה שהצילו ממחנה מות נאצי ולא ידוע מי הם בעליו של הספר. וכתב המנחת אשר שמותר לבית הכנסת המחזיקים בספר התורה לקרוא בספר. ואף שיתכן שיש חיוב להחזיר לבעלים משום דינא דמלכותא דינא (והסתפק אם במקרה הנ"ל היה באמת דינא דמלכותא, שהרי עבר זמן רב וכמה 'מלכויות' שונות, ע"ש) - מכל מקום אין זה אלא כשיש תובע, ע"ש. בנידון שלנו כנראה שאין תובע וממילא לכאורה האבדה בינתיים שייכת למוצא, אלא שעליו לעשות מאמץ למצוא את המאבד, וצ"ע. אם בחוקי המדינה לא מחייבים על פשיעה לאבדה - נראה שהוא לא יצטרך לשלם לפי דברי החזון איש שהובאו בפתחי חושן (שם) שכל שמותר בדיניהם, מותר לישראל לעשות להם.