שלום לרב! שאלתי רכב מחבר והחזרתי לו את הרכב עם יותר דלק ממה שקיבלתי האם אין בכך בעיה של ריבית? תודה

שלום וברכה. אין בכך חשש לאיסור ריבית. הרחבה: לכאורה יש מקום לאסור, שהרי השימוש ברכב אמנם מדין שאלה, אך השימוש בדלק נחשב להלוואה, שהרי הוא מתכלה והשואל ממלא דלק אחר. וכיוון שמוסיף עוד דלק ומדובר בסכום משמעותי, נראה שיש כאן איסור של סאה בסאה כמבואר במשנה בפרק איזהו נשך (ב"מ עה.) ונפסק בשו"ע (סי' קס"ב סע' א'). ולפי זה היה צריך לחפש צדדים להיתר, כפי שהוזכרו בדין סאה בסאה, וכגון שצריך לעשותו דמים (שו"ע סי' קס"ב סע' א'), או להקונת לשואל את הדלק (ע"פ השו"ע שם סע' ב'), או כאשר מדובר בכמות מועטת, שחכמים הקלו בזה כמבואר בגמ' שם, והובא להלכה ברמ"א (שם סע' א'), ובבא"ח (ש"ש עקב סע' א'). אולם יש לומר מעיקרא שהכל הולך בתר השאלה, וכפי שהעלה בס' רבית לאור ההלכה (כ"א הע' ט"ו) וז"ל: "כי התוספת אינה עבור השימוש במכונית שנפחת עקב השימוש". אולם אין זה מוסכם וכפי שכתב בשו"ת מנח"י (ח"ט סי' פ"ח) בעניין עיגול סכום הפירעון, כיון שבשעת הפירעון אינו מועיל מה שידוע שהלוה לא מוסיף עבור המתנת מעות, והארכנו בזה בתשובה אחרת. וכן מצינו שהקל בזה הגר"י בלוי זצ"ל מחבר הספרים החשובים פתחי חושן (הובא בהל' בנ"א לחברו ר"פ הערה ח*), שהשואל רכב מחבירו והחזירו עם יותר דלק ממה שקיבל, אין בזה חשש איסור ריבית, שאין כאן הלוואת דלק אלא השאלת רכב וכאמור לעיל, והוסיף שם שמן הראוי לבעל הרכב לפצותו על היתרה או עכ"פ להציע תשלום, אך אין זה נוגע לריבית. ע"כ. ונראה להוסיף שאם מתכוון לתת לו את ההפרש במתנה בלא כוונת תשלום עבור הרכב, אלא שכיון שאי אפשר לכוון בדיוק לכמות הדלק שהיתה ברכב, ניתן להקל ואין בכך חשש ריבית וכפי שהזכרנו לעיל, ואין צורך שבעל הרכב יפצה אותו על כך. בברכה רבה,