לא זכיתי להבין את ההסבר לגבי מיצר שהחזיקו בו רבים. למה להניח שהאדם ימחל לציבור על השביל שהוא נתן להם מחוץ לשדה אחרי שיתברר לו שהוא לא מקבל בחזרה את השביל בשדה שלו? תודה רבה ושבת שלום!

בס"ד שלום וברכה, הרשב"ם מעמיד דין זה רק במקרה בו הרבים תיקנו את המצר להילוך, והבעלים ראה זאת ושתק. שתיקתו מוכיחה שהוא מחל. ומלשונו אכן משמע שצריך מחילה גמורה, דהיינו שיידע בעל השדה שחליפיו היה בטעות ושלו לא הגיעו ולמרות זאת הניח לרבים להלך בשלו. ואנו אומרים שמסתמא מחל מחילה גמורה ולא יוכל לחזור בו. אך יש שיטה אחרת חבידושי הריטב"א מסכת בבא בתרא דף ק עמוד א וז"ל: "הרי מדעתו נתן להם אם יתרצו לו הרבים ואינו יכול לחזור בו, והם קנו במה שנתן להם מדעתו והוא לא זכה בדרך הישן כי כל העולם יש להם בו זכות ואין אנו יודעים אם יתרצו, גם עדיין לא מיחו כדי שיתבטלו החליפין אף מחמתן, הרי הוא כמזכה דבר מעכשיו למי שהוא במדינת הים על מנת שיזכה בו או בשדהו כשיבוא, דזכה חבירו במה שנתן, ולא זכה הוא במה שיש לו ליטול עד שנראה אם ירצה אם לאו." היינו אנו לא יודעים האם הציבור ימחה בהחלפה זו ולכן ההחלפה אינה בטלה אך מצד שני אנו לא יודעים האם הציבור יסכים ולכן אין ההחלפה קיימת בוודאות. בברכה,