שלום רב.. יש לי שאלה ברשותך האם יש היתר הלכתי כלשהו למעביד לצעוק/להעליב/לבייש את העובד במקרה שהעובד לא מתפקד כראוי? תודה רבה

שלום וברכה, יש לשאלה זו שני פנים: מצד אחד על העובד לעבוד בצורה מלאה ובכל כוחו, ומאידך על המעביד לכבד את העובד ולהתנהג בו כפי שהיה רוצה שינהגו עמו. לכן אם העובד לא עובד כראוי על המעביד להעיר לו בצורה מכבדת, ובאם לא עובד כראוי לפטר אותו. לבייש ולהעליב מלבד שאינה דרך ראויה, היא גם לא תועיל כי עובד פגוע לא עובד באמת אלא מנסה להתחמק מהמעביד. הרחבות: החובה של העובד מפורשת בשו"ע (סימן של"ז)- אין הפועל רשאי לעשות מלאכה בלילה ולהשכיר עצמו ביום. ולא ירעב ויסגף עצמו ויאכיל מזונותיו לבניו, מפני ביטול מלאכתו של בעל הבית, שהרי מחליש כחו שלא יוכל לעשות מלאכת בעל הבית בכח. מוזהר הפועל שלא יבטל מעט כאן ומעט כאן, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן, שהרי הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה; וכן חייב לעבוד בכל כחו, שהרי יעקב הצדיק אמר: כי בכל כחי עבדתי את אביכן (בראשית לא, ו); לפיכך נטל שכרו אף בעולם הזה, שנאמר: ויפרוץ האיש מאד מאד (בראשית ל, מג). ומצד שני על המעביד לכבד את העובד ולהתנהג בו כפי שהיה רוצה שינהגו עמו. התורה מצווה (ויקרא פרק כה פסוק מו) וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ: ואמנם נחלקו הראשונים האם איסור זה נוהג רק בעבד עברי (שלא נהוג בזמן הזה) או גם בפועל רגיל. בין כך ובין כך, לכל הדעות איסור זה לא נאמר בעבד כנעני ואעפי"כ פסק השו"ע (סימן רס"ז) ביחס לעבד כנעני- (בעבד כנעני) ואף על פי שהדין כך, ממדת חסידות ודרכי החכמה שיהא אדם רחמן ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומשקה, ולא יבזהו לא ביד ולא בדברים ולא ירבה עליו צעקות וכעס, אלא ידבר עמו בנחת וישמע טענותיו.