לכבוד הרב שלום וברכה, אני וחברתי הדיינו רבות על עניין לימוד דתות אחרות או חכמות גויים על מנת להפריכן ולהראות את אמת התורה. היא טענה, שאנשים ורבנים העוסקים בקירוב חייבים לעשות זאת, ואילו אני טענתי שכיוון שהתורה היא מקור הדתות ומכילה מידע בכל נושא ניתן למצוא את התשובות בתוכה, והסיכון הכרוך בכך גדול לאין שיעור(אם רבי יוחנן כהן גדול נעשה צדוקי בסוף ימיו, מי יכול לתת ערבות לחוסנו הרוחני? וכן "אחר" שאומנם הסיבה להתפקרותו היא אחרת, אך צויין שקרא ספרות יוונית וזמר יווני לא פסק מפיו) . אני אשמח לדעת מה הרב חושב על כך, ואם הרב יוכל לכתוב לי על ספרים או מקורות שאוכל לקרוא עוד בנושא. תודה רבה רבה !

שלום וברכה, נקדים את המובן שאסור ללמוד סתם בספרים אלו, כפי שאמר ר"ע (משנה סנהדרין יא, א) שהקורא בספרים החיצונים אין לו חלק לעולם הבא. וכן פסק הרמב"ם (ע"ז ב, ב): "ספרים רבים חברו עובדי כוכבים בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה, צונו הקדוש ברוך הוא שלא לקרות באותן הספרים כלל". אך יש פוסקים שסייגו כלל זה וכתבו שאדם גדול שקורא בספרים אלו לצורך, מותר: מאירי (סנהדרין צ.): "ר' עקיבא אומר אף הקורא בספרים החצונים ר"ל שלא להבין ולהורות אלא על דעת לילך באמונתם...". והאגרות משה (יורה דעה ב, קיא): "הדין אמת דלהבין ולהורות ליכא איסור. אבל מצד היתר זה אין להתיר אלא לגדולי הדור בתורה וביראת שמים ולא לסתם בני אדם". וכן כתב התפארת ישראל (סנהדרין י משנה א): "וכולן דוקא בקורא בהן קבע, אבל בדרך עראי, המאמין לא יחוש מלקרות בהן, כדי לידע מה להשיב לאפיקורוס, ובפרט בביהכ"ס ראוי לת"ח לעיין בהם". והוכיח זאת מכך שהרמב"ם כתב במורה נבוכים חלק ג' פרק כ"ט שקרא כל החיבורים הנ"ל. אך הבאר שבע (סנהדרין ק:) לאחר שהאריך בסוגיא זו כתב: "אכן אומר אני שומר נפשו ירחק מהם כדכתיב הרחק מעליה דרכך, ודרשו בפרק קמא דעבודה זרה זו מינות, ושאני הרמב"ם דרב גובריה ולמד כל התורה כולה. כן נראה לי". עוד יש לדון האם כיום באמת נצרך ידע זה כדי להשיב בתשובה, וכך כתב הרב יעקב אריאל בתשובה באתר: "אם זה לצורך 'דע מה שתשיב' כגון סטודנטים המושפעים מדתות אחרות ע"מ להחזירם ליהדות - מותר. אך עדיף להשקיע בעשה טוב ופחות בסור מרע, האור דוחה את החושך". בברכה,