בגמ סוטה דף ט: כתוב שהנחש פיתה את חוה שתאכיל, וכך ימות אדם וישא את חוה. אבל א"כ איך אמר הנחש לחוה (ג, ד) שתאכל בלא תמות, הרי ככה ימות אדם וגם את חוה! תודה.

שלום בספר פנינים יקרים הקשה קושיה זו הלא גם חוה תמות ואת מי ישא הנחש? ותירץ שהנחש ידע שאדם וגם חוה ישובו אחר חטאם, אולם לחוה תועיל תשובה כי באכלה מן עץ הדעת נשאר אדם שיקיים את הציווי ולא ולא יאכל, אבל כשתפתה חוה את בעלה שיאכל גם הוא לא ישאר עוד מי שיקיים המצוה ולא תועיל לו תשובה וימות וישא הוא את חוה. הוא אומר זאת על פי העקרון שבראשית דבריו שכל עוד הציווי נשמר על ידי אדם אחד המצוה מתקיימת וניתן לחזור עליה בתשובה, אבל כאשר המצוה בטלה מן העולם חס וחלילה כיון שכולם כבר אינם מקיימים אותה, היא תובעת את עלבונה ולא מועילה התשובה. יום טוב