איפה כתוב בתנ"ך על זיכוי הרבים?

שלום במשנה במסכת אבות (פרק ה' משנה י"ח) נאמר: משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): "צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל". הפסוק מלמד על כך שמשה זיכה את הרבים תפארת ישראל על המשניות מבאר שדבר פשוט הוא שמשה רבנו קיים את התורה, אם כן מה כוונת הפס' "צדקת ה' עשה"? אלא כמו שהקב"ה עושה צדקה לעמו ומטיב להם, כן עשה משה רבנו שהרי לימד את ישראל את משפטי ה' דהיינו התורה. הלימוד שלו נחשב כמעשה ("דקדוק מלשון מהכתוב "עשה"), אף שלימד להם כמה מצות שלא קיימן בעצמו, כגון מצות התלויות בארץ או התלויות במקרה כחליצה וכדומה, זכות הרבים מחשיבה לו את בלימוד כמעשה. ומכאן מוכל ללמוד על פרשיות רבות בתנ"ך בהם מצינו שאבותינו ומנהיגי ישראל זיכו וסייעו לרבים בתחומים שונים גם בדברים שלא תמיד נגעו אליהם. יום טוב