ב"ה שלום כבוד הרב ספר החינוך מצוה עד - שלא לשמוע טענת בעל דין שלא בפני בעל דינו. [שמות כ"ג, א] שורש המצוה ידוע, כי השקר נתעב ונאלח בעיני הכל, אין דבר מאוס ממנו, והמארה והקללות בבית כל אוהביו (של השקר), מפני שהשם יתברך א-ל אמת וכל אשר אתו אמת, ואין הברכה מצויה וחלה אלא במתדמים אליו במעשיהם, להיותם אמיתיים כמו שהוא א-ל אמת, ולהיותם מרחמים כמו שידוע שהוא רחום, ולהיותם גומלי חסדים כמו שהוא רב החסד, אבל כל מי שמעשיו בהפך מדותיו הטובות, והם בעלי השקר שהם בהפך מדותיו ממש, כמו כן תנוח עליהם לעולם מה שהוא הפך מדותיו, והפך מדת הברכה שהיא בו היא המארה והקללה, והפך שמחה והשלום והתענוג שהם אתו הוא הדאגה והקטטה והצער, כל אלה חלק אדם רשע מא-להים, ועל כן הזהירתנו התורה להרחיק מן השקר הרבה, כמו שכתוב מדבר שקר תרחק, והנה הזכירה בו לשון ריחוק לרוב מיאוסו מה שלא הזכירה כן בכל שאר האזהרות, לגבי: כל אלה חלק אדם רשע מא-להים מה הכוונה? תודה ממשה

שלום וברכה. זה חלק מפסוק מאיוב (פרק כ פסוק כט) עיין שם בפרשנים. החינוך מתכוון שאדם רשע מקבל את הפך הברכה קללה וזה חלקו מה', כיון שהכל מגיע מבורא עולם. ובסידור ע"פ מנהגי חבד כתוב: קודם מים אחרונים יאמר פסוק זה: זֶה חֵלֶק אָדָם רָשָׁע מֵאֱלֹהִים וְנַחֲלַת אִמְרוֹ מֵאֵל (כנראה שזהו חלק של הס"מ). ברכת ה' עליכם,