בבא מציעא דף לה ע"ב, לפי דעת חכמים במשנה, מביא רבי זירא מקרה מיוחד בו יווצר מצב שהבעלים ישלם לשכור 4 פרות: 2 פרות על שתי השאילות ששאל, כדין כל שואל. 2 פרות נוספות להשלים בהם ימי השכירות שנותרו (מקבץ הימים שבין היום ה70 ליום ה80, ומקבץ הימים שבין היום ה90 ליום ה100). וכך משמע מרש"י. מר בר רב אשי סובר שיש לשלם שתי פרות בלבד: פרה אחת על התחייבויותיו כשואל, המתאחדות להתחייבות אחת, ופרה אחת על התחייבויותיו כמשכיר, להשלים את ימי השכירות. ולכאורה, היות והפרה שהוא נותן כמשכיר, נועדה רק להשלמת ימי השכירות וחוזרת לבעלים, למה יש מחלוקת לגביה. תחזור אותה פרה לבעלים לאחר היום ה80, ותחזור שוב לשוכר מהיום ה90 עד ה100. אם כן לכאורה לפי רבי זירא יש לתת 3 פרות: שווי של 2 כשואל, ועוד אחת לעבוד בה, פעמיים. ובזה הרי מר בר רב אשי לא חולק - שיש לתת אותה כמשכיר פעמיים. * בשולי הדברים אשאל גם: האם ניתן לומר שדבריו של מר בר רב אשי, "שום שאלה אחת היא" וכו, מכוונים כתשובה לסברתו של רבינא, המדגיש שמה שנותר - בהעדר הפרה הפיזית - הן ההתחייבויות, ולמעשה עונה שגם ההתחייבויות עצמם מתאחדות.

שלום סליחה על העיכוב הרב במתן התשובה. ב"שיעורי רבי שמואל" (לרב שמואל רוזובסקי, אות רסט) הביא בשם הדאון הרב שמעון שקופ שביאר את חיוב התשלומין בסוגייתנו. שהרי ברור שבגדרי נזיקין לא יתכן להתחייב כמה פרות להשלים הפסד של פרה אחת, אלא מוכח מדברי רבי זירא שתשלומי שומרים אינם "תשלומי נזק" ולא באו להשלים את החסרון שיש שנגרם לבעלים, אלא זהו חיוב מדיני השומרים, שמתחייב השומר בקבלת השמירה לשלם את הפרה אם לא יחזירוה, ולכן שייך כמה תשלומים בפרה אחת באופן שהיו בה כמה שאילות. (ולפי זה כתב שם רבי שמואל ז"ל, שיש להבין את המבואר במשנתנו שמתחייב השואל לשוכר, אף שאינו כלל הבעלים של הפרה (אם לא שנאמר שקנה את הפרה), כי התשלומים אינם באים להשלים את חסרון הפרה, ראה שם). מר בר רב אשי מסכים עקרונית לכלל הנ"ל, אלא שמחלק את השאלה והשכירות לשני הסכמים בין הבעלים והשומר. פרה אחת משלמים הבעלים מחמת השאלה הכפולה, ופרה אחת מחמת השכירות שהם חייבים לשוכר. מר בר רב אשי סובר, כיון שהכל נעשה בפרה אחת כשחזר ושכרה אמרינן שחזר לשכירות הראשונה, וכשחזר והשאילה בשנית נתכוין לחזור לשאילה הראשונה, ונתבטלה שכירות של ע' יום מן הפ' יום ששכר, ולכן יש כאן רק שאילה אחת ושכירות אחת. יום טוב