שלום וברכה כבוד הרבנים היקרים, אני מצרף את הסיפור על סוף ימיו ותשובתו של אלישע בן אבויה. אני שולח ציטוט מהתלמוד הירושלמי ב:א לְאַחַר יָמִים חָלָה אֱלִישַׁע. אָתוּן וְאָֽמְרוּן לְרִבִּי מֵאִיר. הָא רַבָּךְ בְּאִישּׁ. אֲזַל בָּעֵי מְבַקַּרְתֵּיהּ. וְאַשְׁכְּחֵיהּ בְּאִישׁ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ חֲזַר בָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. וְאִין חָֽזְרִין מִתְקַבְּלִין. אֲמַר לֵיהּ. וְלָא כֵן כְּתִיב. תָּשֵׁ?ב אֱ?נוֹשׁ עַד־דַּכָּ?א. עַד דִּיכִדּוּכָהּ שֶׁלְנֶפֶשׁ מְקַבְּלִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה אֱלִישַׁע וְנִפְטָר וָמֵת. וְהָיָה רִבִּי מֵאִר שָׂמֵחַ בְּלִיבּוֹ וְאוֹמֵר. דּוֹמֶה שְׁמִּתּוֹךְ תְּשׁוּבָה נִפְטָר רִבִּי. למה המעט תשובה שהוא עשה לא הספיקה לו להיכנס לגן עדן? (ולכן הוא היה צריך את רבי מאיר כדי להיכנס לגהינום 120 שנה ולאחר מכן שר יוחנן יעלה אותו לגן עדן). תודה רבה רבה

בשונה מספרות הלכתית מחייבת ומדוייקת, דברי אגדה מיועדים בעיקר לביטוי ערכים מוסריים והדרכות להנהגות טובות. בשל כך, וכדרכי דרוש, ניתן לפרשם במיגוון רחב של אופנים. בהתאם, ניתן להציע שאותו "הרהור תשובה" של אלישע, אומנם הועיל להוציאו מכלל ענישה חמורה ביותר כפי שראוי היה לו לקבל בשל עוונותיו, ואולם עדיין לא זיכה אותו בהרבה יותר מכך. והרי יודעים אנחנו שישנן מדרגות רבות בעולמות העליונים, ור' מאיר רצה לזכותו ולהעלותו מעבר לדיוטא התחתונה - יחסית - אליו הוביל אותו הרהור תשובה זה. לכך פעל כפי שפעל.