שלום, השנה פרשות אחרי מות וקדושים נפרדות. בבית הכנסת אשכנזי, קרא המפטיר את הפטרת "הלא כבני כשיים". לפי לוח המנהגים שבידנו - לפי מנהג האשכנזים היה צריך לקרוא באחרי מות "ויהי דבר ה" ובקדושים "הלא כבני כשיים". אחד המתפללים העיר על הטעות לאחר סיום הברכות שלאחר ההפטרה. א. במצב כזה - האם יש לחזור ולקרוא את ההפטרה הנכונה? ומה בעניין הברכות? ב. בפועל המשכנו הלאה בתפילה ולא חזרנו על ההפטרה. מה עלינו לקרוא בשבת פרשת קדושים? תודה מראש.

פרשיות אלו ישנם מנהגים שונים באשכנז, אתם נהגתם כפי שכתוב ברמ"א תכח, ח. ולכן עשיתם מנהג שקיים. גם שיש דעות אחרות כפי שמובא בחומשים, וכך מובא בספר ארץ ישראל (לרב טיקוצ'נסקי) ב. בפרשת קדושים יש לאשכנזים שני מנהגים האחד - "הלא כבני כושיים" , וגם הפטרה ביחזקאל כ - "ויהי דבר ה' אלי ...התשפוט" המשנה ברורה פוסק לקרוא כאשר קראו "הלא כבני כושיים" , יקראו ביחזקאל - "ויהי דבר ה' אלי ... התשפוט" (תכח, כו) (כפי שקוראים הספרדים) (מקורות נוספים מאמר מרדכי ב, פרק לא. סעיפים כד, כה. והערות שם. כדאי לקרוא - התורה לדורנו לספר "ויקרא" לרב חיים דרוקמן זצ"ל - על "הוויכוח" סביב הפטרת קדושים).