שאלה: הלכתי לישון, ואיכשהו התעוררתי אחרי כשעה של שינה. החלטתי ללמוד תורה ואז לחזור לישון. האם במקרה זה אני מברך ברכת התורה אחרי הקימה הראשונה, או אחרי הקימה השנייה או פעמיים אחרי הקימה הראשונה ושוב אחרי הקימה השנייה?

שלום וברכה, נחלקו הפוסקים במקרה זה שאדם ישן פעמיים שנת קבע בלילה. למעשה נראה שהנכון הוא לברך ברכות התורה אחרי הקימה הראשונה ושוב לברך ברכות התורה אחרי הקימה השנייה בבוקר. וטוב לכתחילה לכוון שברכות התורה שאתה מברך בלילה יפטרו אותך רק עד הבוקר (עי' מ"ב מז כט, קונטרס הזכרונות ג ו, יביע אומר ח"ח ה, ח"ט סי' צא חלק שישי אות א, מעין אומר ח"א א, הליכות שלמה ו א). הרחבה: כתב השולחן ערוך (מז יג): "המשכים קודם אור היום ללמוד, מברך ברכת התורה ואינו צריך לחזור ולברך כשילך לבית הכנסת". וכתב על זה המשנה ברורה (ס"ק כט): "ואף אם חזר וישן אח"כ שינת קבע קודם אור היום או ביום א"צ לחזור ולברך כי מסתמא דעתו של אדם לפטור בברכה זו עד שינת הלילה שאחריו וכ"ז לפי הי"א שבסעיף י"א אבל לפי מה שכתבנו שם דאף בשינת קבע ביום המברך לא הפסיד כ"ש בזה שהיה ישן שינת קבע קודם אור היום דהמברך לא הפסיד". עכ"ל. אם כן במקרה שאדם ישן שנת קבע פעמיים לא הכריע המשנה ברורה ממש, אלא כתב שאפילו המברך לאחר שנת קבע ביום לא הפסיד וכל שכן לאחר שנת קבע פעם שנייה בלילה שהמברך לא הפסיד. ומשמע שיכול לברך ויכול שלא לברך. ובהליכות שלמה (ו א) מובא בשם הגרש"ז אוירבך שאף הישן בבגדיו אם נשכב על דעת לישן כמה שעות יברך בקומו אפילו ניעור קודם חצות הלילה. עוד הביאו שם בדבר הלכה שדעת הגרש"ז שאם לא היה דעתו לישן אלא זמן קצר אלא שנשקע בשינה לג' שעות ישמע ברכת התורה מאחר. עוד הביאו שם בשם הגרש"ז שהישן בתחילת הלילה לזמן קצר, כשעה בבגדיו, אפילו על מטתו על מנת לקום, ובדעתו לישן אחר כך שינת הלילה העיקרית, אינו צריך לברך ברכת התורה בקומו בלילה. ע"כ. מבואר מכל זה שאם הלך לישון שנת קבע שלא על דעת לקום קצת אחר כך ולומד תורה באמצע הלילה ושוב הולך לישון שנת קבע מברך ברכת התורה פעמיים. וכן נהג הגר"ח קניבסקי. כשהיה ישן בלילה שינת קבע ולאחר מכן קם ללמוד כמה שעות, ושוב ישן על מטתו לפני עלות השחר נהג לברך ברכת התורה בכל פעם כשקם משינה זו (קונטרס הזכרונות ג ו בהע' 'הן זכרונן' הע' 15). ובשו"ת יביע אומר (חלק ח סי' ה) האריך בזה וסיים: "המורם מכל האמור שהישן בלילה שינת קבע על מטתו, וקם משינתו ללמוד תורה, בין שהתעורר קודם חצות הלילה, ובין שהתעורר אחר חצות, צריך לברך ברכות התורה קודם לימודו. ואין הבדל בזה בין שפשט מלבושיו קודם שישן, ובין שישן בבגדיו. וכל שישן על מטתו, אפילו ישן זמן מועט נחשבת שינת קבע, וצריך לברך ברכות התורה. ואם אח"כ חזר לישון בעוד לילה על מטתו, צריך לחזור ולברך ברכות התורה בבוקר, הואיל והפסיק בשינת קבע של לילה". וכן מובא במעין אומר (ח"א א סי' א): שאלה: אדם שנרדם בלילה ללא אמירת קריאת שמע שעל המיטה ונתעורר באמצע הלילה ורוצה לקרוא קריאת שמע, האם צריך לברך ברכות התורה? תשובה: צריך לברך ברכות התורה. ואפילו קם כמה פעמים בלילה, ורוצה ללמוד תורה. כל פעם יברך מחדש ברכות התורה". עכ"ל. והדברים מתאימים לדבריו בשו"ת יביע אומר. וביביע אומר (ח"ח סי' ה) כתב עצה טובה, וז"ל: "ומ"מ אף שכתבנו שהעיקר להלכה שצריך לחזור ולברך ברכה"ת בשחרית, טוב ונכון שבשעה שמברך ברכה"ת בלילה קודם לימודו, ויודע הוא שחוזר לישון, יכוין בלבו שאינו רוצה לפטור בברכתו אלא רק את הלימוד ההוא עד שילך לישון". ע"ש. יצוין שיש דעות נוספות: הערוך השולחן (מז כג) כתב שתלוי אם קם לפני או אחרי חצות וז"ל: "ואם קם ממטתו ודעתו לישן עוד נ"ל דאם קם קודם חצות לא יברך ויברך בקומו פעם שנית ואם אחר חצות יברך וכן נראה דעות המקובלים דאחר חצות נחשב כיום [עש"ת סקי"ב] אבל אם אין דעתו לישן עוד אזי מברך אף בקומו קודם חצות". ובתשובות והנהגות (א טז) הביא כמה שיטות בזה והסיק למעשה שהולכים בלילה תמיד אחר עיקר שינתו שהשנייה עראי לגביה, ולא מברכים פעמיים ברכת התורה, ובקם באמצע הלילה ואין לקבוע מהו העיקר, כתב שנראה לברך בגמר שאז חשוב יותר, שבזה נח ולכן נקרא הפסק יותר ומברך אז כשקם. (דלא כפי שהביא בשמו הפסקי תשובות מז הע' 159 שאם לא יכול להכריע מה השינה העיקרית יברך אחר שינתו הראשונה). למעשה נראה שהנכון הוא לברך כאשר יושן פעמיים שנת קבע בלילה, שלדעת המשנה ברורה ודאי שיש לזה מקום, שאפילו בשינת קבע ביום כתב שהמברך לא הפסיד וכל שכן לאחר שנת קבע שנייה בלילה. וכן עולה מהגרש"ז אוירבך וכן דעת הגר"ע יוסף והגר"ח קניבסקי. ועי' בשו"ת יביע אומר (ח"ט סי' צא חלק שישי אות א) שיש להתחשב בדעת הרמב"ן והרשב"א והשאגת אריה ועוד פוסקים שחיוב ברכת התורה היא מהתורה.