רצוני לידע מהו הדין בסוף הטומאה לצאת במת שאינו יהודי הנפסק בש"ע שראוי להחמיר אם ג"כ כלפי טומאת של סוף הטומאה לצאת צריך להחמיר

אנציקלופדיה תלמודית: מתי גוים, שיש סוברים שהם מטמאים באהל[172], כתבו אחרונים שאין אומרים בהם סוף טומאה לצאת[173], משום שדין סוף טומאה לצאת הוא מדרבנן, לסוברים כן[174], ולפיכך במקום שאין לטמאות אלא מדין סוף טומאה לצאת, יש לסמוך על הסוברים שמתי גוים אינם מטמאים באהל[175], או שאף לסוברים שדין סוף טומאה לצאת הוא מהלכה למשה מסיני[176], לא נאמרה ההלכה במתי גוים[177], או שאף לסוברים שדין סוף טומאה לצאת הוא מן התורה[178], מכל מקום כיון שאין מצוה לקבור את מתי הגוים מן התורה[179], ואפשר שיישארו בבית, ואף על פי שמדרבנן קוברים את מתיהם מפני דרכי-שלום*[180], ונמצא שסופם לצאת, יש לסמוך על הסוברים שמתי גוים אינם מטמאים באהל[181]. ע"ע טמאה ציונים 592, 600. עי' שו"ת ישועות מלכו יו"ד סוס"י ע; שו"ת נפש חיה יו"ד סי' צח; שו"ת חיי אריה סי' סז; תפא"י אהלות פט"ז בועז אות ה; פתח האהל כלל א סי' ו; [בית אליקום סי' ו]; עי' שערי טהר ח"ה שער א סי' ב אות יז. עי' ציון 111 ואילך. ע"ע הנ"ל ציונים 589, 593 ואילך. עי' ישועות מלכו שם; נפש חיה שם; עי' חיי אריה שם. עי' ציון 110. תפא"י שם. עי' ציונים 111, 115. ע"ע קבורה. ע"ע ציון 108. פתח האהל שם.