שלום הרב האם הספירה שסופרים ליובל היא מצוה אחת או שכל שנה היא מצוה בפני עצמה?

שלום וברכה, לעניין ספירת העומר הביא בספר החינוך (מצוה שו) את דעת הבה"ג: "ויש שאמרו שמי ששכח ולא מנה יום אחד, שאין יכול למנות עוד באותה שנה, לפי שכולן מצוה אחת היא, ומכיון ששכח מהן יום אחד הרי כל החשבון בטל ממנו". (עיין בחינוך שרוב הפוסקים חלקו על סברא זו). יש לדון אם לדעה זו כך הדין במצוות ספירת היובל. בספר מנחת חינוך (מצוה של אות א) כתב שלא מוזכר במצוות ספירת שנות היובל 'תמימות' כפי שמוזכר במצות ספירת העומר, ולכן אם פספסו ספירה של שנה אחת אין זה מעכב ויכולים להמשיך לספור. ובספר מנחת אשר (ויקרא סי' עד אות ב) הביא שלדעת הגר"א יש גזירה שווה ('ספירה' 'ספירה') בין ספירת העומר לספירת שנות היובל ולכן נוסח הספירה של שנות היובל שווה לנוסח של ספירת ימי העומר. וכתב המנחת אשר שלדבריו אפשר שצריך תמימות בספירת שנות היובל. הרחבה: לגבי ספירת העומר ידועה דעת הבה"ג שמי שדילג יום אחד הפסיד את המצווה. וכתב המנחת אשר (מועדים ח"ג סי' לח) שנאמרו שתי סגנונות בראשונים בביאור דעת הבה"ג: א. החינוך (מצוה שו) ביאר שלדעתו כל הימים מצוה אחת הן, ואם דילג יום אחד נמצא שלא קיים את המצוה בשלימות. ב. לדעת התוספות (סו.) זה גדר 'תמימות' שאמרה תורה שצריך ספירה תמימה של ימי ספירת העומר. לענין ספירת שנות היובל הבאנו שלדעת המנחת חינוך אין דין תמימות, ולגר"א אולי יש דין תמימות. כמו כן יש לדון אם ספירת היובל היא מצוה אחת או שכל שנה היא מצוה חדשה (כנוסח השאלה). נראה שהא בהא תליא, ולדעת המנחת חינוך במצות ספירת היובל אין דין תמימות וכמו כן יש מצוה חדשה בכל שנה. ולדעת הגר"א זה יהיה תלוי במצות ספירת העומר אם היא מצוה אחת, שהרי יש היקש בין הספירות. יש לציין שלדעת הבה"ג עצמו בעל השיטה שמצוות ספירת העומר נחשבת רצף אחד, לגבי מצוות ספירת שנות היובל כתב המנחת אשר (שם אות א) שלדעתו אין כלל מצוה מסוימת על ספירת שנות היובל, אלא כל גדר המצוה היא ליזהר בחשבון ע"ש. נסיים בלשון המנחת חינוך (שם): "ונזכה בימינו ונראה ויבא מורה צדקינו". כל טוב!