למה הדתיים מקפידים על כיתות נפרדות לבנים ולבנות, מה גם שמבחינה הלכתית אין בעיה עד כיתה ד’ ויותר שיהיו כיתות מעורבות? דבר שעוזר לבית הספר מבחינה תקציבית משמעותית ויוצר פחות כפיה דתית על הורים שלא כל-כך מקפידים בעניין הזה.

הציבור הדתי סובר שהמזון הנפשי שמתאים לבנים שונה מאשר לבנות. הבנים צריכים לשים דגש גדול יותר על ידע בתחום לימודי הקודש. הבנות צריכות התייחסות רגשית עשירה יותר. מאז ומעולם היה מקובל בעם ישראל שתלמודי תורה היו מלמדים בנים לחוד ובנות לחוד. אם כן המשנה עליו הראיה. הסיבה הנוספת להפרדה קשורה להחדרת יסודות של הקדושה אצל הילדים. ילד מגיל חמש שש יודע שיש בנים ויש בנות. אנו רוצים לחנך את ילדינו לכך שהדרך הטובה להתפתחות היא בכך שהבנים מתפתחים לבד והבנות לבד. המגע והקשר בין הבנים לבנות בגיל הצעיר גורם לציור הנפשי שבו אין הרגשה של הבדל בין היעוד של הבן לעומת היעוד של הבנות. בחינוך בגיל הצעיר עדיין לא מעורר רגשות של עריות, אולם נותן ציור תרבותי שאין אנו חפצים בו. אנו רוצים לחנך לכך שהקשר היחיד הבונה שיש בין בן לבת זו המסגרת המשפחתית ולא המסגרת החברתית. לכן אין אנו נמנעים מקשר בין אח לאחות וקשר אחר שבתוך המשפחה. אולם בנוגע לקשרים בין בנים לבנות בחברה אנו נמענים מכך משום שכשיגדלו הילדים חברה מעורבת תביא אותם לבזבוז אנרגיות בצורה לא מועילה ולא בדרך הקדושה.