מסכת שבת דף קלח ע"א: "תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל טַלִּית כְּפוּלָה לֹא יַעֲשֶׂה וְאִם עָשָׂה פָּטוּר אֲבָל אָסוּר הָיָה כָּרוּךְ עָלֶיהָ חוּט אוֹ מְשִׁיחָה מוּתָּר לִנְטוֹתָהּ לְכַתְּחִילָּה... אָמַר רַב יוֹסֵף חֲזֵינָא לְהוּ לְכִילֵּי דְּבֵי רַב הוּנָא דְּמֵאוּרְתָּא נְגִידָא וּמִצַּפְרָא חֲבִיטָא רַמְיָא" יש לי כאן שאלה, הבנתי שבמקרה של רמי בר יחזקאל (לפי הבנה אחת בתוספות) צריך שלכל הפחות יהיה טפח, ואז זה אוהל ארעי, ולהוסיף לאוהל ארעי זה מותר. לפי זה, לא ברור לי איך (כמה שורות אחר כך, בדברי ר יוסף) היה ניתן לפרק את הדבר הזה, הרי אסור לפרק אוהל ארעי שקיים?

שלום סליחה על העיכוב במתן התשובה אינני יודע מה הסיבה לכך. כפי שכותב התוספות (ד"ה אף) שכילי דרב הונא היו מותרות משום הא דרמי בר יחזקאל. משמע מהגמרא שכאשר מפרקים את הכילה אין צורך להחזיר אותה למצב שהיתה לפני הנטיה, שמסיבתו היה מותר לנטות את הכילה. אלא מותר לפרק את האוהל באופן מחולט, כיון שלא היה עליו בתחילה שם של אוהל. לדעת החזון איש (סימן נ"ב אות ז) כל אהל עראי שנעשה בשבת בהיתר, חל עליו היתר גם לפרקו לגמרי, וכך היה בכילות של רב הונא, אבל אהל שנעשה מערב שבת אסור לפרקו ואין היתר לסותרו אפילו באופן שמשאיר טפח, כי רק בעשיית אהל אנו מתירים להוסיף, כאשר יש כבר טפח, אבל כשהוא בנוי אין בו עיקר ותוספת ואסור לסתור אפילו חלק ממנו. (ע"פ פרוייקט פרשני מבית אתר ישיבה) יום טוב