ב"ה לישיבה שלום כבוד הרב ספר החינוך מצוה תפב - מצות הענק עבד עברי. דברים טו יג-יד מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [קידושין ט"ז ע"ב], שאחד העבד היוצא בסוף שש או ביובל או במיתת אדון, וכן אמה שיצאת באחד מכל אלו או בסימנין (של בגרות), הרי אלו מעניקין להם. אבל היוצאין בגרעון כסף אין מעניקין להם, שנאמר וכי תשלחנו חפשי, וזה לא שלחו הוא, אלא העבד הוא שגרם בנתינת הכסף לצאת מתחת ידו. וכן מה שדרשו זכרונם לברכה [שם י"ז ע"א] במה שהזכיר הכתוב צאן וגורן ויקב שבדברים שיש בהן ברכה מחמת עצמם הוא שחייב אדם להעניקם אבל לא כספים ובגדים. כתוב: שיש בהן ברכה מחמת עצמם האם הכוונה גם מפעלי יצרני שמכניס חומרי גלם ומוציא מוצרים ? תודה ממשה

שלום מסתבר מאד שכן. אנו מעניקים דווקא מדבר שבכלל ברכה. ניתן להציע שכדי לאפשר את שיקומו של העבד, צריך להעניק לו מדברים שיניבו לו רווח ויגדילו את הסיכוי שיוכל לפרנס את עצמו. אמנם כסף הוא שימושי, אך מטרת ההענקה היא לשקם את העבד, ולכן אין להעניק מדברים שכנראה לא ישמשו לשיקום העבד אלא לסיפוק צרכיו המיידיים. מתוך כך אולי תתבאר הוספתו של הרמב"ם שאין מעניקים בגדים למרות שבגמרא הם לא הופיעו כדוגמה. הצרכים הבסיסיים ביותר של עני הם מזונות וכסות. (הסבר זה מצאתי במאמרו של צור גרוסמן - הענקה לעבד עברי בשיטת הרמב"ם) יום טוב